## Steinsaltz on Zevachim Daf 100b

###### Steinsaltz on Zevachim 100b:1
[Steinsaltz on Zevachim 100b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:1)

א **רבא אמר** תירוץ אחר לסתירה שבין דברי ר' שמעון בברייתא, שאונן אינו מקריב פסחו ואוכלו, לבין המשנה במסכת פסחים, שאונן טובל ואוכל את פסחו לערב: **אידי ואידי** [זו וזו] עוסקות במקרה שמת עליו מת **אחר חצות** יום ארבעה עשר בניסן, לאחר שכבר נתחייב בהקרבת הפסח, **ולא קשיא** [ואין זה קשה], משום ש**כאן** בברייתא, מדובר שמת עליו מתו **קודם ששחטו וזרקו עליו** את דם הפסח, ומעתה אינו רשאי להקריבו. ואילו **כאן** במשנה במסכת פסחים, מדובר שמת עליו מתו **לאחר** שכבר **שחטו וזרקו עליו,** ולכן אוכל את פסחו בערב, שהרי אנינות לילה אינה מן התורה.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:2
[Steinsaltz on Zevachim 100b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:2)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנה לרבא:** ל**אחר ש**כבר **שחטו וזרקו את דמו,** מדוע אוכל הוא מן הפסח? והרי **מה דהוה הוה** [שהיה היה] ובאנינותו הוא, מדברי חכמים! **אמר ליה** [לו] **רבינא,** שישב גם הוא לפני רבא: **אכילת פסחים מעכבא** [מעכבת] את מצוות קרבן הפסח, שאם לא יאכל הריהו מבטל את עיקר מצות הפסח, ולכן לא אסרו חכמים על האונן לאוכלו בלילה, כמו שאסרו בשאר קדשים, ודבר זה למדים **מ**דברי **רבה בר רב הונא,** כאשר יבואר להלן. **אמר ליה** [לו] רבא לרב אדא בר מתנה: **ציית מאי דקאמר** [הקשב, קבל, מה שאומר] **לך רבך** רבינא. כלומר, הסברו זה של רבינא נכון הוא.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:3
[Steinsaltz on Zevachim 100b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:3)

ב כיון שהוזכרו דברי רבה בר רב הונא, שואלים: **מאי** [מהי] אותה הלכה של **רבה בר רב הונא** שממנה הסקנו שאכילת הפסח מעכבת? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **יום שמועה** היום בו שומע אדם שמת לו מת, ולא ידע על כך בשעה שמת וקברוהו, הרי דינו **כיום קבורה ל**ענין **מצות** אבילות **שבעה,** שאסור ברחיצה ובנעילת הסנדל, שבעה ימים החל מיום זה, **ושלשים** יום, שאסור לכבס בהם בגדיו. **ו**אילו **ל**ענין **אכילת פסחים** הרי דינו של יום שמועה **כיום ליקוט עצמות** אביו ואמו, כדי לקוברם (לאחר שנתעכל בשרם באדמה), שאמרו חכמים במשנה (פסחים צב,א), שטובל ואוכל קדשים בערב. ומוסיפה הברייתא: **אחד זה ואחד זה,** הריהו **טובל ואוכל בקדשים לערב.**


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:4
[Steinsaltz on Zevachim 100b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:4)

ותוהים: והרי **הא גופא קשיא** [ברייתא זו עצמה קשה מתוכה], שכן בתחילה **אמרת** [אומר אתה]: **יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה ושלשים, ולאכילת פסחים** דינו **כיום ליקוט עצמות,** שטובל ואוכל בערב. **מכלל** הדברים אתה למד שב**יום קבורה** (למרות שאינו יום מיתה) — **אפילו לערב** שלאחריו **נמי לא אכיל** [גם כן אינו אוכל] את פסחו, וכל שכן שאר קדשים. **והדר תני** [ואחר כך שנה]: **אחד זה ואחד זה,** ומשמע — אחד יום קבורה ואחד יום ליקוט עצמות — **טובל ואוכל בקדשים לערב!**


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:5
[Steinsaltz on Zevachim 100b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:5)

בתירוץ סתירה זו **אמר רב חסדא: תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בברייתא, האם ליל קבורה מותר באכילת קדשים (כאשר יבואר להלן).


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:6
[Steinsaltz on Zevachim 100b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:6)

**רבה בר רב הונא אמר, לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן** ששנינו: "אחד זה ואחד זה טובל ואוכל קדשים בערב", מדובר **ששמע שמועה על מתו סמוך לשקיעת החמה,** כלומר, בעוד יום, **וכן שליקטו לו עצמות סמוך לשקיעת החמה, וכן שמת לו מת וקברו סמוך לשקיעת החמה.** **וכאן,** שדייקנו כי רק אם שמע שמועה על מתו או ליקט עצמות אוכל מפסחו בערב, אבל הקובר את מתו אינו אוכל — מדובר שהיה הדבר **לאחר שקיעת החמה,** כלומר, בליל חמישה עשר בניסן. שאין זה מוצאי יום הקבורה, אלא יום הקבורה עצמו.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:7
[Steinsaltz on Zevachim 100b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:7)

ותוהים על הסבר זה: אם מדובר **לאחר שקיעת החמה,** הרי כששמע שמועה על מתו וכבר נשחט הקרבן ונזרק דמו — **מאי דהוה הוה** [מה שהיה היה], ומדוע התירו לו לאכול את פסחו (בניגוד לשאר קדשים)? **אלא שמע מינה** [למד מכאן]: **אכילת פסחים מעכבא** [מעכבת], ומחמת שיש בה חומרה יתירה לא העמידו בה חכמים דבריהם, לגזור אנינות.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:8
[Steinsaltz on Zevachim 100b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:8)

ועוד בתירוץ סתירה זו שבברייתא **רב אשי אמר: מאי** [מה פירוש] **"אחד זה ואחד זה"** ששנינו בסוף הברייתא? לא אחד יום קבורה ואחד יום ליקוט עצמות. אלא **הכי קאמר** [כך אמר]: **אחד יום שמועה ואחד יום ליקוט** עצמות — **טובל ואוכל בקדשים לערב.** אבל ביום קבורה אינו אוכל מפסחו בערב, וכל שכן שאר קדשים, וכפי שדייקנו מתחילת הברייתא.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:9
[Steinsaltz on Zevachim 100b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:9)

ומעירים: **והא** [והסבר זה] שאמר **רב אשי, בדותא** [דבר שאינו נכון] **היא,** שהרי **מכדי עלה קאי** [כיון שהתנא עליה עומד], בדין יום שמועה ויום ליקוט עצמות, אם כן, לא היה צריך לומר "אחד זה ואחד זה", אלא **"זה וזה" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]. **אלא שמע מינה בדותא היא** [למד מכאן שדבר שאינו נכון הוא].


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:10
[Steinsaltz on Zevachim 100b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:10)

ג ושבים אל דברי רב חסדא שאמר כי אכילת קדשים בליל יום קבורה במחלוקת תנאים היא שנויה. ומסבירים: **ומאי תנאי** [ומה היא מחלוקת התנאים] בזה? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **עד מתי מתאונן עליו?** כלומר, עד מתי הוא נחשב לאונן על מתו, ואסור באכילת קדשים? **כל היום. רבי אומר: כל זמן שלא נקבר** עדיין מתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:11
[Steinsaltz on Zevachim 100b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:11)

ונברר ברייתא זו: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו]? **אילימא** [אם תאמר] **ביום מיתה,** יש לשאול על דעת התנא הראשון, שאמר שכל היום הוא אונן ולא מעבר לכך — **מי איכא דלית ליה** [האם יש תנא שאין לו, שאינו סבור] ש**יום מיתה דתפיס** [שתופס גורר אחריו] גם את **לילו** על כל פנים **מדרבנן** [מדברי סופרים]?


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:12
[Steinsaltz on Zevachim 100b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:12)

**ותו** [ועוד] לפירוש זה, מה ש**רבי אומר: כל זמן שלא נקבר,** ויש לדייק בדבריו: **הא** [אבל] אם כבר **קברו אישתרי ליה** [הותר לו] אף ביום המיתה עצמו, יש לתמוה: **ומי איכא דלית ליה** [והאם יש מי שאין לו שאינו סבור] כהלכה הנלמדת מהפסוק "ושמתיה כאבל יחיד **ואחריתה כיום מר"** (עמוס ח, י), שאנינות נמשכת כל יום המיתה כולו, ואף לאחר שנקבר המת?


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:13
[Steinsaltz on Zevachim 100b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:13)

**אמר רב ששת:** התנא שבברייתא, שאמר: עד מתי מתאונן עליו — על **יום קבורה** שאינו יום המיתה **קאי** [עומד, מתייחס], ובכך נחלקו, האם הוא אונן רק עד הקבורה, כדברי רבי, או עד סוף היום, כדברי התנא הראשון.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:14
[Steinsaltz on Zevachim 100b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:14)

**מתקיף** [מקשה] על כך **רב יוסף, אלא הא דקתני** [זו ששנינו]: **השומע על מתו** הרי הוא **כמלקט עצמות,** ודינו ש**טובל ואוכל בקדשים לערב,** ו**מכלל** הדברים אתה למד ש**יום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל** [גם כן אינו אוכל], **הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שהרי אין היא כשיטת רבי ולא כשיטת החולקים עליו! **אלא תריץ** [תרץ, יישב את הברייתא] ואמור כך: **עד מתי מתאוננין עליו? כל אותו היום** של קבורה **ו**גם **לילו,** שאף בו נאסר באכילת קדשים. **רבי אומר:** אין אנינות בלילה אלא **כל זמן שלא נקבר, אבל נקבר** — מתאוננים עליו כל אותו היום, אך **בלא לילו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:15
[Steinsaltz on Zevachim 100b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:15)

**אמרוה** לשמועה זו של רב יוסף **קמיה** [לפני] **ר' ירמיה, אמר** בתמיהה: **גברא רבה** [אדם גדול] **כרב יוסף לימא הכי** [יאמר כך]?! **לימא** [האם נאמר] שדברי **רבי** הם **לקולא** [להקל] ביחס לדעת חכמים המחמירה? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **עד מתי מתאונן עליו? כל זמן שאינו נקבר, אפילו מכאן ועד עשרה ימים,** אלו **דברי רבי. וחכמים אומרים: אין מתאונן עליו אלא אותו היום בלבד.** הרי שרבי הוא המחמיר, וחכמים הם המקילים!


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:16
[Steinsaltz on Zevachim 100b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:16)

אלא **תריץ הכי** [תרץ, יישב כך את הברייתא]: **עד מתי הוא מתאונן עליו? כל אותו היום** של קבורה, **בלא לילו. רבי אומר:** מתאונן עליו **כל זמן שלא נקבר** אפילו לאחר עשרה ימים, **ואם נקבר** כלומר, כל יום שנקבר בו — **תופס** את **לילו.** והיא מחלוקת התנאים אליה התייחס רב חסדא.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:17
[Steinsaltz on Zevachim 100b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:17)

מסופר, **אמרוה** לשמועה זו **קמיה** [לפני] **רבא.** אמר: **מדקאמר** [מכיון שאמר] **רבי: יום קבורה,** שאנינות שבו מדברי חכמים, **תופס לילו מדרבנן** [מדברי סופרים], **מכלל** הדברים יש להסיק שהוא סבור ש**יום מיתה** שהוא מדברי תורה, הריהו **תופס לילו מדאורייתא** [מן התורה], שהרי בוודאי לא החמירו חכמים בדבריהם יותר מדין תורה.


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:18
[Steinsaltz on Zevachim 100b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:18)

ועל כך יש לתמוה: **ו**האם אכן **סבר רבי** ש**אנינות לילה דאורייתא** [מן התורה] היא? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] על חילופי הדברים שהיו בין משה ואהרון בסוף ימי המילואים, שמתו בניו באותו יום, ואמר אהרן: **"הן** היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני ה' ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת **היום** הייטב בעיני ה" (ויקרא י, יט). והמלה "היום" באה להדגיש: **אני** — **היום אסור** באכילת החטאת, **ו**אילו ב**לילה** **מותר** באכילה. **ו**אולם **לדורות** — **בין ביום ובין בלילה אסור** באכילת קדשים, אלו **דברי ר' יהודה.** ואילו **רבי אומר: אנינות לילה** גם לדורות **אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים!**


###### Steinsaltz on Zevachim 100b:19
[Steinsaltz on Zevachim 100b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/100b:19)

ומשיבים: **לעולם** צריך לפרש שגם לדעת רבי, אנינות ליל יום מיתה **דרבנן** [מדברי סופרים] **היא,** ומן התורה, יום מיתה אינו תופס את לילו.