## Steinsaltz on Zevachim Daf 101b

###### Steinsaltz on Zevachim 101b:1
[Steinsaltz on Zevachim 101b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:1)

**וייטב בעיניו"** — **לא בוש משה לומר** רק: **"לא שמעתי** הלכה זו עד כה", **אלא** אמר במפורש: **"שמעתי** הלכה זו, **ושכחתי".** ושואלים: אם כן, לשיטה זו, מדוע נשרפה החטאת?


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:2
[Steinsaltz on Zevachim 101b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:2)

**איבעי להו לשהוייה ולמיכלא באורתא** [היה להם להשהותה ולאכול אותה בלילה]! ומשיבים: **טומאה באונס באתה** (באה) על חטאת זו, ולכן שרפוה.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:3
[Steinsaltz on Zevachim 101b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:3)

ושואלים: **בשלמא לרבנן** [נניח לשיטת חכמים] המפרשים כן, ר' יהודה ור' שמעון, **היינו דכתיב** [זהו שנאמר] בדברי אהרן: "ואכלתי חטאת **היום** הייטב בעיני ה'" (ויקרא י, יט)? כלומר, היום איני יכול, אלא רק בלילה. **אלא ל**שיטת **ר' נחמיה,** שאהרן עשה הבחנה בין קדשי שעה וקדשי דורות, **מאי** [מה פירוש] "ואכלתי חטאת **היום"?** ומשיבים: הכוונה היא: וכי חטאת ראש חודש שהיא **חובת היום** רשאי אני לאכול?


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:4
[Steinsaltz on Zevachim 101b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:4)

ועוד שואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**דעת **ר' נחמיה, היינו דכתיב** [זהו שנאמר] בתחילת אותו פסוק: **"הן היום** הקריבו את חטאתם" וכו' (ויקרא י, יט), כלומר, הרי לחובת היום הקריבו את חטאתם. **אלא לרבנן** [לדעת חכמים, ר' יהודה ור' שמעון] **מאי** [מה פירוש] **"הן היום"?** ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר] אהרן: וכי **הן** (=הם, בני) **הקריבו** היום, שאסור להם להקריב באנינות? **אני הקרבתי,** וכהן גדול מקריב גם כשהוא אונן.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:5
[Steinsaltz on Zevachim 101b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:5)

א ועוד בבירור ברייתא זו, **אמר מר** [החכם] ר' יהודה ור' שמעון לר' נחמיה: אם מפני אנינות נשרפה החטאת **היו לשלשתן שישרפו.** **ומסבירים: מאי** [מה] הכוונה בלשון **"שלשתן"?**


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:6
[Steinsaltz on Zevachim 101b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:6)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] הדורשת את הכתוב בענין זה: **"ואת שעיר החטאת דרש דרש משה"** (ויקרא י, טז), **"שעיר"** — **זו שעיר נחשון** בן עמינדב, נשיא שבט יהודה שהקריב את קרבנו באותו יום, שהיה היום הראשון לחנוכת המזבח (ראה במדבר פרק ז). **"חטאת"** — **זו חטאת שמיני,** כלומר, שעיר שנצטוה העם להביא ביום השמיני למילואים (ויקרא ט, ג). **"דרש"** — זהו **שעיר של ראש חודש,** שהרי הקמת המשכן היתה בראש חודש ניסן (ראה שמות מ, יז), ובראש חודש מביאים שעיר לחטאת (במדבר כח, טו). הרי אלו שלושה שעירים שקרבו באותו יום.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:7
[Steinsaltz on Zevachim 101b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:7)

**יכול שלשתן נשרפו? תלמוד לומר:** "דרש דרש משה **והנה שרף",** ללמד: **אחד** מן הקרבנות **נשרף, ולא שלשתן נשרפו.** והוא מה שנאמר שם **"דרש דרש",** ויש לשאול: **שתי דרישות למה?** אלא כך **אמר להו** [להם] משה: **מפני מה חטאת זו נשרפה, ו**מפני מה **אלו מונחות?** וממשיכה הברייתא: **ו**עדיין **איני יודע איזהו** שעיר נשרף, ומהם שני השעירים המונחים. **כשהוא אומר** לגבי השעיר שנשרף: **"ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה"** (ויקרא י, יז), **הוי אומר: זה שעיר של ראש חודש,** עליו ידוע שהוא בא לכפרת טומאת מקדש וקדשיו.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:8
[Steinsaltz on Zevachim 101b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:8)

ושואלים: **שפיר קאמרי ליה** [יפה אומרים לו] ר' יהודה ור' שמעון לר' נחמיה, שאם משום אנינות צריך היה לשרוף את שלושת השעירים. ומה הוא משיב על כך? ומשיבים: **ר' נחמיה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר: קדשי שעה לא פסלה בהו** [פוסלת בהם] **אנינות,** ולכן שרפו רק את חטאת ראש החודש, שהיא חטאת לדורות.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:9
[Steinsaltz on Zevachim 101b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:9)

ועוד באותה ברייתא, **אמר מר** [החכם], טענו ר' יהודה ור' שמעון לר' נחמיה: אם מפני אנינות, מדוע נשרפה? **היה לו לאכלה לערב!** ושואלים: **שפיר קאמרי ליה** [יפה אמרו לו]! ומה משיב על כך ר' נחמיה? ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] כי **אנינות לילה דאורייתא** [מן התורה], ולכן גם לערב לא היו רשאים לאכול אותה.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:10
[Steinsaltz on Zevachim 101b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:10)

ב ועוד טענו ר' יהודה ור' שמעון לר' נחמיה, **דבר אחר:** אם מפני אנינות נשרפה החטאת — **והלא פינחס** בן אלעזר בן אהרן **היה עמהן,** ויכול היה לאכול את החטאת! ושואלים: הרי **שפיר קאמרי ליה** [יפה אמרו לו], ומה הוא משיב על כך? ומשיבים: **סבר לה** [סבור הוא] **כ**דברי **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי** בן סלוא, כשזנה עם המדיינית (במדבר כה, ו-ח), **דכתיב** [שרק אז נאמר]: **"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם** תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כה, יג). וקודם לכן, בזמן המילואים, רק בניו של אהרן עצמו (ובניהם שייוולדו לאחר מכן) נעשו כהנים.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:11
[Steinsaltz on Zevachim 101b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:11)

**רב אשי אמר:** לא נתכהן פינחס **עד ששם שלום בין השבטים** בזמן כיבוש הארץ, כשעשו שבטי עבר הירדן מזבח לעצמם, ודבר זה היה עשוי לגרום למלחמה בין השבטים. ומניין שכך הוא? שהרי רק אז נזכר לראשונה בכינוי "הכהן", **שנאמר: "וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל"** (יהושע כב, ל) וקודם לכן נזכר רק כבנו של אלעזר הכהן.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:12
[Steinsaltz on Zevachim 101b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:12)

ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן], מדוע אינו סבור שפנחס נתכהן כשהרג את זמרי? **והכתיב** [והרי נאמר] אז: **"והיתה לו ולזרעו אחריו** ברית כהונת עולם"! ומשיבים: **כי כתיב** [כאשר נאמר] הפסוק **ההוא** — **ב**ענין **ברכה הוא דכתיב** [שנאמר], שלא תפסוק כהונה מזרעו.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:13
[Steinsaltz on Zevachim 101b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:13)

וחוזרים ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן] הסבור כי נתכהן כשהרגו לזמרי, **הא כתיב** [הרי נאמר]: **"וישמע פינחס הכהן"** (יהושע כב, ל) ומשמע שרק מאז נקרא כהן! ומשיבים: הכתוב **ההוא** בא **ליחס זרעו אחריו** לומר כי מכוחו ומזכותו הריהם כהנים גדולים.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:14
[Steinsaltz on Zevachim 101b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:14)

ג ובענין שהוזכר בברייתא מביאים מה ש**אמר רב: משה רבינו כהן גדול וחולק בקדשי שמים היה,** **שנאמר: "מאיל המלאים למשה היה למנה"** (ויקרא ח, כט).


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:15
[Steinsaltz on Zevachim 101b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:15)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **"והלא פינחס היה עמהן", ואם איתא** [אכן] משה רבינו היה חולק בקדשים ככהן, **לימא** [שיאמר]: **"והלא משה רבינו היה עמהן"!** ודוחים: **דילמא שאני** [שמא שונה] **משה, דטריד** [שהיה טרוד] **ב**קבלת פני **שכינה,** שהקדוש ברוך הוא היה מדבר עמו תדיר, וצריך היה בכל עת להיות פנוי לכך. וכדרך ש**אמר מר** [החכם]: **משה** כשהיו ישראל חונים מול הר סיני, **בהשכמה עלה** להר **ובהשכמה ירד,** ולא היה פנוי לאכילת קדשים.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:16
[Steinsaltz on Zevachim 101b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:16)

ועוד **מיתיבי** [מקשים] על דברי רב ממה ששנינו, נאמר בדינו של כהן בעל מום: **"לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל"** (ויקרא כא, כב). ויש לשאול, **אם נאמרו** בפסוק זה **קדשי קדשים,** שכהן בעל מום רשאי לאוכלם, **למה נאמר** גם **קדשים קלים? ואם נאמרו קדשים קלים, למה נאמר קדשי קדשים?**


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:17
[Steinsaltz on Zevachim 101b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:17)

ומשיבים: **אילו לא** היה **נאמר קדשים קלים, הייתי אומר:** דווקא **קדשי קדשים הוא** ש**אוכל, שהרי הותרו** קדשי קדשים באכילה גם **לזר ו**גם **להן** לכהנים, ואולם **קדשים קלים לא יאכל** (כלומר, החזה והשוק שבהם הניתנים לכהנים), שדבר זה לא הותר לזר. **ו**להיפך, **אילו לא נאמרו קדשי קדשים, הייתי אומר:** דווקא **בקדשים קלים יהא** כהן בעל מום **אוכל, ש**הרי **הן קלים,** ואולם **בקדשי קדשים** שקדושתם מרובה **לא יהא אוכל, לכך נאמרו** גם **קדשי קדשים ולכך נאמר** גם **קדשים קלים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:18
[Steinsaltz on Zevachim 101b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:18)

**קתני מיהא** [הריהו שונה על כל פנים]: **"שהרי הותרו לזר ולהן", לאו** [האם אין] הכוונה ל**משה,** שמשה היה אוכל בקדשי קדשים אף על פי שהוא זר? ומכאן שלא היה כהן גדול, כפי שאמר רב! **אמר רב ששת: לא,** הכוונה היא לקדשי קדשים שהיו נאכלים **בבמה לזר.** שמשנכנסו ישראל לארץ, והותרו הבמות, ושם הותר גם לזר לעבוד, בבמה שכל יחיד בונה לעצמו. ומעירים: **ו**הוא **כדברי האומר: יש מנחה בבמה,** ומנחה היא קדשי קדשים.


###### Steinsaltz on Zevachim 101b:19
[Steinsaltz on Zevachim 101b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/101b:19)

**מיתיבי** [מקשים] עוד על דברי רב, שמשה היה כהן גדול, ממה ששנינו: **מרים** שנעשתה מצורעת, **מי הסגירה** (קבע שהיא מצורעת וטעונה הסגר מחוץ למחנה)? **אם תאמר: משה הסגירה** — הלוא **משה זר הוא,**