## Steinsaltz on Zevachim Daf 102a

###### Steinsaltz on Zevachim 102a:1
[Steinsaltz on Zevachim 102a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:1)

**ואין זר רואה את הנגעים! ואם תאמר: אהרן** הכהן הוא ש**הסגירה** — הלוא **אהרן קרוב הוא,** שהרי אחיה הוא, **ו**כלל הוא ש**אין קרוב רואה את הנגעים! אלא כבוד גדול חלק לה הקדוש ברוך הוא למרים אותה שעה,** שאמר: **אני** עצמי **כהן, ואני** הוא זה ש**מסגירה** שבעה ימים כדי לראות אם הנגע פושה או עומד בעינו, ו**אני** הוא זה ש**חולטה,** מכריז שהיא מצורעת אם טמאה היא בוודאי, **ואני** הוא זה ש**פוטרה** אם אין זה נגע טמא.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:2
[Steinsaltz on Zevachim 102a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:2)

**קתני מיהת** [שנה על כל פנים] בברייתא זו: **"משה זר, ואין זר רואה את הנגעים",** משמע שמשה לא היה כהן, ושלא כשיטת רב!


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:3
[Steinsaltz on Zevachim 102a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:3)

**אמר רב נחמן בר יצחק: שאני** [שונה] הוא דין **מראות נגעים,** שכן **אהרן ובניו כתובין בפרשה** זו של נגעים ("והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים", ויקרא יג, ב), ואין משה בכלל אהרן ובניו. ואולם אין ללמוד מכאן שלא היה כהן.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:4
[Steinsaltz on Zevachim 102a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:4)

**מיתיבי** [מקשים] עוד על שיטת רב ממה ששנינו בברייתא: **חמש שמחות היתה אלישבע** בת עמינדב, אשת אהרן (ראה שמות ו, כג), **יתירה על** שאר **בנות ישראל** באותו יום שנחנך המשכן: **יבמה** (גיסה) משה רבינו, היה **מלך, אישה** אהרן היה **כהן גדול, בנה** אלעזר היה **סגן** הכהן הגדול, **בן בנה** פינחס היה כהן **משוח מלחמה** היוצא בראש הצבא, **ואחיה** נחשון בן עמינדב היה **נשיא שבט** יהודה, שהקריב באותו יום את קרבנו כראשון הנשיאים. **ו**באותו יום עצמו של שמחה היתה **אבילה על שני בניה,** נדב ואביהוא, שמתו בו ביום.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:5
[Steinsaltz on Zevachim 102a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:5)

**קתני מיהת** [הריהו שונה על כל פנים]: **"יבמה** משה **מלך",** ונדייק מכאן: **מלך** — **אין** [כן], **כהן גדול** — **לא,** ושלא כשיטת רב! ומשיבים: **אימא** [אמור], כך הכוונה: **אף מלך** היה, מלבד שהיה כהן גדול.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:6
[Steinsaltz on Zevachim 102a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:6)

ומעירים: שאלה זו אם משה היה כהן גדול, הריהי **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] בענין זה. שכך שנינו על הנאמר בעת ההתגלות בסנה למשה, כשסירב לדבר אל פרעה בשליחות ה': **"ויחר אף ה' במשה"** (שמות ד, יד), **ר' יהושע בן קרחה אומר: כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם** כלומר, יש בכתוב מעשה או דיבור שבו מתבטא חרון זה, **וזה לא נאמר בו רושם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:7
[Steinsaltz on Zevachim 102a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:7)

**ר' שמעון בן יוחי אומר: אף זה נאמר בו רושם, ש**כן **נאמר** מיד לאחר מכן באותו פסוק: **"הלא אהרן אחיך הלוי** ידעתי כי דבר ידבר הוא", ויש לשאול: **הלא** אהרן **כהן הוא!** אלא **הכי קאמר** [כך אמר] הקדוש ברוך הוא למשה: **אני אמרתי** בתחילה ש**אתה** תהיה **כהן והוא לוי, עכשיו הוא** יהיה **כהן ואתה לוי.**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:8
[Steinsaltz on Zevachim 102a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:8)

**וחכמים אומרים: לא נתכהן משה אלא** לתקופת **שבעת ימי המלואים בלבד,** ולאחר מכן פסקה כהונתו. **ויש אומרים: לא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה,** אבל משה עצמו היה כהן, **שנאמר: "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי"** (דברי הימים א כג, יד), ויש להבין מכאן שבניו הם לויים, אבל הוא עצמו כהן היה. **ו**כן **אומר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו"** (תהלים צט, ו).


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:9
[Steinsaltz on Zevachim 102a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:9)

ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"ואומר"?** מדוע היה צריך להוסיף עוד ראיה? ומסבירים: **וכי תימא** [ואם תאמר], **לדורות הוא דכתיב** [שנאמר] שגם בניו יקראו על שבט הלוי, ואין זה בא להוציא את משה מכלל זה, **ו**על כן **אומר: "משה ואהרן בכהניו",** הרי שנקרא כהן. ובשיטה זו הולך רב שאמר שהיה כהן גדול.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:10
[Steinsaltz on Zevachim 102a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:10)

א על מה שהוזכר קודם שואלים: **וכל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם? והכתיב** [והרי נאמר]: **"ויצא (משה) מעם פרעה בחרי אף"** (שמות יא, ח), **ולא אמר ליה** [לו] משה לפרעה **ולא מידי** [דבר]! **אמר ריש לקיש: סטרו** משה לפרעה **ויצא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:11
[Steinsaltz on Zevachim 102a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:11)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ריש לקיש הכי** [כך] שמשה סטר לפרעה? **והכתיב** [והרי נאמר] בדברי ה' למשה: "לך אל פרעה... **ונצבת לקראתו על שפת היאר"** (שמות ז, טו), **ואמר ריש לקיש: מלך הוא, והסביר לו פנים, ור' יוחנן אמר:** הכוונה **רשע הוא, והעיז פניך בו.** הרי שלשיטת ריש לקיש נהג משה כבוד בפרעה, וכיצד אומר הוא שסטרו על לחיו! ומשיבים: **איפוך** [הפוך] את שמות החכמים בזה, ואמור שריש לקיש הוא שאמר שהעיז בו פנים, ור' יוחנן הוא שאמר שנהג בו כבוד.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:12
[Steinsaltz on Zevachim 102a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:12)

ובענין זה של נתינת כבוד למלך, **אמר ר' ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך,** אפילו כשהמלך עצמו איננו ראוי לכבוד, **דכתיב** [שנאמר] שאמר משה לפרעה: **"וירדו כל עבדיך אלה אלי** והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך" (שמות יא, ח), **ואילו לדידיה לא קאמר ליה** [לפרעה עצמו לא אמר לו] שיעשה כן (אף שכך היה לבסוף), אלא דיבר אליו בלשון כבוד משום שהוא מלך.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:13
[Steinsaltz on Zevachim 102a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:13)

**ר' יוחנן אמר: מהכא** [מכאן] ראיה לדבר, שנאמר: **"ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב"** (מלכים א יח, מו), הרי שאפילו אליהו הנביא רץ לפני מלך רשע כאחאב כדי לכבדו.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:14
[Steinsaltz on Zevachim 102a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:14)

ב ועוד בעניינו של משה, **אמר עולא: בקש משה** שתינתן לו **מלכות, ולא נתנו לו. דכתיב** [שכן נאמר] לו בהתגלות בסנה: **"אל תקרב הלם"** (שמות ג, ה), **ואין "הלום" אלא מלכות, שנאמר** בדברי דוד המלך: **"מי אנכי ה' אלהים [וגו'] כי הביאתני עד הלם"** (שמואל ב ז, יח).


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:15
[Steinsaltz on Zevachim 102a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:15)

**מתיב** [מקשה] על כך **רבא** ממה ששנינו בברייתא שהובאה למעלה, **ר' ישמעאל אומר: יבמה** של אלישבע, משה, היה **מלך.** נמצא שזכה משה למלכות! **אמר רבא: לו ולזרעו קאמר** [אמר], שלא זכה למלכות שיורישנה לבניו אחריו.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:16
[Steinsaltz on Zevachim 102a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:16)

ושואלים: **וכל היכא דכתיב** [מקום שנאמר] **"הלום",** מלכות **לדורות הוא? והא גבי** [והרי אצל] **שאול דכתיב** [שנאמר] בענין המלכתו: "וישאלו עוד בה' **הבא עוד הלם איש"** (שמואל א י, כב), **הוא** — **אין** [כן] היה מלך, **זרעו** — **לא!**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:17
[Steinsaltz on Zevachim 102a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:17)

ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **הא הוה** [הרי היה] **איש בשת** בן שאול שהיה גם הוא מלך (שמואל ב ב, י), ואם כן היתה מלוכה גם לבניו. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **שאני** [שונה] **שאול,** ש**אפילו בגויה** [בו עצמו] **לא קאים** [עמדה, התקיימה] המלוכה, ומשום כך גם לא נמשכה הלאה לזרעו.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:18
[Steinsaltz on Zevachim 102a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:18)

ו**כ**דברי **ר' אלעזר אמר ר' חנינא,** שאמר: **בשעה שפוסקים** בשמים **גדולה לאדם** — **פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות, שנאמר: "לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא** ויושיבם לנצח" (איוב לו, ז). **ואם הגיס דעתו** שנתגאה (כפי שנאמר מיד אחר כך: "ויגבהו") — **הקדוש ברוך הוא משפילו,** כפי שאירע לשאול, **שנאמר** בפסוק שלאחריו: "**ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עוני**" (איוב לו, ח).


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:19
[Steinsaltz on Zevachim 102a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:19)

ג ושבים לביאור משנתנו, ששנינו בה: כהנים **בעלי מומין, בין** שהם **בעלי מומין** עוברים, ובין שהם בעלי מומין קבועים — חולקים בקדשים ואוכלים מהם, אבל לא מקריבים קדשים. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר לגבי המנחה: **"כל זכר** בבני אהרן יאכלנה" (ויקרא ו, יא), והרי לשון זו ("כל זכר") באה **לרבות** אף כהנים **בעלי מומין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:20
[Steinsaltz on Zevachim 102a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:20)

ושואלים: **למאי** [למה], לאיזה ענין נאמר ריבוי זה? **אי** [אם] **ל**ענין **אכילה, הרי כבר נאמר** לגבי בעלי מומים במפורש: "כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן... **לחם אלהיו מקדשי הקדשים** ומן הקדשים **יאכל"** (ויקרא כא, כב)! **אלא** הכוונה היא לרבות כהן בעל מום אף **לחלוקה** שהוא חולק בקדשים עם שאר אחיו.


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:21
[Steinsaltz on Zevachim 102a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:21)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] בענין זה לגבי החטאת: **"כל זכר** בכהנים יאכל אותה" (ויקרא ו, כב) — **לרבות** כהנים **בעלי מומין.** ושואלים: **למאי** [למה] לאיזה ענין ריבוי זה? **אי** [אם] **לאכילה** — **הרי כבר אמור, אי** [אם] **לחלוקה** — **הרי כבר אמור.** אלא לכך בא ריבוי זה, **שיכול** הייתי לומר: **אין לי** דין זה **אלא** דווקא בכהן שהיה בתחילה **תם** (שלם) **ונעשה** אחר כך **בעל מום.** ואולם מי שהיה **בעל מום מעיקרו, מנין** לנו שגם הוא חולק ואוכל בקדשים? תלמוד לומר הריבוי **"כל זכר".**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:22
[Steinsaltz on Zevachim 102a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:22)

ועוד **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] לגבי האשם: **"כל זכר** בכהנים יאכלנו" (ויקרא ז, ו) — **לרבות בעל מום.** ושואלים: **למאי** [למה], לאיזה ענין נאמר ריבוי זה? **אי** [אם] **לאכילה** — **הרי כבר אמור, ואי** [ואם] **לחלוקה** — **הרי כבר אמור, ואי** [ואם] **לבעל מום מעיקרו** — **הרי כבר אמור.** אלא לכך בא ריבוי זה, **שיכול** הייתי לומר: **אין לי** דין זה **אלא** דווקא בכהן **בעל מום קבוע,** ואולם כהן שהוא **בעל מום עובר מנין** לנו שכך הוא דינו? **תלמוד לומר "כל זכר".**


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:23
[Steinsaltz on Zevachim 102a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:23)

ותוהים: **כלפי לייא** [להיכן הוא נוטה]? וכי בבעל מום עובר יש להחמיר מבעל מום קבוע? והרי ההיפך הוא המסתבר! **אמר רב ששת: איפוך** [הפוך] את הדברים, ושנה בברייתא כך: "אין לי אלא בעל מום עובר, בעל מום קבוע מנין".


###### Steinsaltz on Zevachim 102a:24
[Steinsaltz on Zevachim 102a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/102a:24)

**רב אשי אמר: לעולם לא תיפוך** [תהפוך] את לשון הברייתא. **ו**אין זו קושיה, משום ש**איצטריך** [הוצרך] להיאמר שאף בעל מום עובר הריהו חולק ואוכל בקדשים, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]