## Steinsaltz on Zevachim Daf 103b

###### Steinsaltz on Zevachim 103b:1
[Steinsaltz on Zevachim 103b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:1)

לכן **לא יהו כהנים זכאין בעורה? תלמוד לומר: "עור העלה"** (ויקרא ז, ח), **מכל מקום,** לרבות עולה שנשחטה שלא לשמה, מאחר ומכל מקום זכה בה המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:2
[Steinsaltz on Zevachim 103b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:2)

ועוד דורשים, נאמר **"עור העלה", אין לי אלא עור העולה** בלבד שהוא לכהנים, **עורות** שאר **קדשי קדשים מנין? תלמוד לומר: "עור העלה אשר הקריב"** (ויקרא ז, ח), לרבות כל אשר הקריב. **יכול שאני מרבה אף קדשים קלים** בכלל זה? **תלמוד לומר: "עלה",** ולא הזכיר בסתם "כל אשר הקריב", ומכאן אני למד: **מה עולה** שהיא **קדשי קדשים, אף כל** שהוזכר בענין זה הוא **קדשי קדשים,** ולא בעור קדשים קלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:3
[Steinsaltz on Zevachim 103b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:3)

**ר' ישמעאל אומר** מקור אחר לדברים: **"עור העלה"** — **אין לי אלא** עור **העולה** שהנהנים זוכים בו, **עורות** שאר **קדשי קדשים, מנין** לנו? **ו**לכאורה **דין** (קל וחומר) **הוא: ומה עולה, שלא זכו** הכהנים **בבשרה** שהרי הכל עולה למזבח — בכל זאת **זכו בעורה. קדשי קדשים, שזכו בבשרן** — **אינו דין שזכו בעורן?**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:4
[Steinsaltz on Zevachim 103b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:4)

וכנגד זה אפשר לטעון: **מזבח** עצמו **יוכיח** שלא כקל וחומר זה, **ש**כן **זכה** בעולה **בבשר, ולא זכה בעור!** ודוחים ראיה זו מהמזבח: **מה למזבח שכן לא זכה במקצת** עורות, שהרי אין המזבח זוכה כלל בעורות הקרבנות, **תאמר בכהנים שזכו במקצת** עורות הקרבנות, כמפורש בתורה לענין עור העולה. ולכן יש מקום לומר: **הואיל וזכו** הכהנים **במקצת** בעור העולה, **זכו בכוליה** [בעור קדשי הקדשים כולם].


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:5
[Steinsaltz on Zevachim 103b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:5)

**רבי אומר:** אין צורך ללימוד מיוחד לגבי עורות שאר קדשי קדשים, שכן **כל עצמו** של דין זה, שעורות ניתנים לכהנים, **לא הוצרכנו** לו **אלא ל**ענין **עור העולה בלבד,** לפי **שבכל מקום** לא ציותה התורה להפשיט את עור הקרבן. ולכן **העור** של הקרבן **מהלך אחר הבשר** של הקרבן, ונידון כמוהו:


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:6
[Steinsaltz on Zevachim 103b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:6)

**פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין** — **הן ועורותיהן נשרפין עמהן,** כמפורש בכתוב (ראה ויקרא ד, יב). **חטאת ואשם וזבחי שלמי ציבור** הרי הם כולם **מתנה לכהן** (ראה ויקרא ז ז; ויקרא כג, כ), אם **רצו** — **מפשיטין אותן** ומשתמשים בעור לעצמו, **לא רצו** — **אוכלין אותן על גבי** (יחד עם) **עורן. קדשים קלים** כולם **לבעלים,** ולכן אם **רצו** — **מפשיטין אותן** ומשתמשים בעור, **רצו** — **אוכלין אותן על גב עורן.**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:7
[Steinsaltz on Zevachim 103b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:7)

**אבל עולה נאמר בה: "והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה"** (ויקרא א, ו). **יכול** שכיון שבשרה עולה למזבח **לא יהו הכהנים זכאין בעורה?** לכן **תלמוד לומר: "עור העלה אשר הקריב** לכהן לו יהיה" (ויקרא ז, ח). כלומר, לכהן אשר הקריב — יהיה העור.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:8
[Steinsaltz on Zevachim 103b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:8)

ומה שנאמר **"לו יהיה"** בא למעט: **פרט לטבול יום ומחוסר כיפורים ואונן,** שאינם חולקים בעורות, כדרך שאינם חולקים בבשר הקדשים. **שיכול** הייתי לומר: **לא יזכו בבשר, ש**כן **הוא** מיועד **לאכילה,** והם אינם רשאים לאכול, אבל **יזכו בעור שאינו לאכילה! תלמוד לומר "לו יהיה"** — **פרט למחוסר כיפורים וטבול יום ואונן.** ונפנים עתה לבירור השיטות השונות שבברייתא זו למקור הדין שהכהנים נוטלים עורות קדשי קדשים, ולא רק עור העולה.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:9
[Steinsaltz on Zevachim 103b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:9)

ושואלים: **ותנא קמא נמי, תיפוק לי מדינא** [והתנא הראשון גם כן, תצא לו הלכה זו מן הדין, מן הקל וחומר שאמר ר' ישמעאל], ולא יצטרך ללימוד מיוחד! ומשיבים: אכן, אפשר היה ללמוד זאת מקל וחומר, ואולם כלל בידינו שגם **מילתא דאתיא** [דבר שבא, נלמד] **בקל וחומר, טרח וכתב לה קרא** [טורח וכותב אותו המקרא].


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:10
[Steinsaltz on Zevachim 103b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:10)

ושואלים לצד השני: **ור' ישמעאל, האי** [זה] הביטוי **"אשר הקריב"** ממנו למד התנא הראשון דין זה, **מאי עביד ליה** [מה עושה, לומד הוא בו]? ומסבירים: ללמדנו מיעוט, **פרט לטבול יום ומחוסר כיפורים ואונן,** שאינו ראוי להקרבה, ולכן אינו זכאי בעור הקרבן.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:11
[Steinsaltz on Zevachim 103b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:11)

ושואלים: **ותיפוק ליה** [ושתצא לו] הלכה זו **מ**מה שנאמר **"לו יהיה",** שלמד רבי בסוף ברייתא זו! ומשיבים: **ר' ישמעאל לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], שהוא דורש "לו יהיה" לענין אחר, ש**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' ישמעאל: נאמר בעולה "לו יהיה", ונאמר באשם "לו יהיה"** (ויקרא ז, ז), לגזירה שווה: **מה להלן** באשם **עצמותיו מותרין** בשימוש גם לאחר זמן האכילה, ואינם חלק מבשר הקרבן, **אף כאן** בעולה, למרות שהקרבן עולה כליל — **עצמותיו מותרין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:12
[Steinsaltz on Zevachim 103b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:12)

וצריכים לומר בהכרח שלשיטתו ביטוי זה **מופני** [מופנה] רק לדרשה זו, ואין דין נוסף שנצרך להילמד ממנו. משום **דאי לא מופני** [שאם אינו מופנה], **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך, לשבור] את הגזירה השווה, ולומר: **מה לאשם שכן בשרו מותר** לכהנים, ולכן גם עצמותיו מותרות להם, מה שאין כן בעולה שבשרה אסור לכהנים. אלא בהכרח הכתוב **"לו יהיה" קרא יתירא** [מקרא יתיר] **הוא** שלא היה נחוץ לעניינו, אלא בא רק לגזירה שווה. שכלל הוא שגזירה שווה המבוססת על מקראות שהופנו לשם כך, אין פורכים אותה.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:13
[Steinsaltz on Zevachim 103b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:13)

א משנה ועוד בדיני זכות הכהנים בעורות הקרבנות. **כל הקדשים** (קדשי קדשים) **שאירע בהן פסול קודם להפשיטן** של עורותיהם מעליהם — **אין עורותיהן** ניתנים **לכהנים,** אלא נשרפים יחד עם הבשר בבית השריפה. אם אירע בהם פסול **לאחר הפשיטן** — **עורותיהן לכהנים.** ועל הדין הראשון, שכשאירע הפסול קודם הפשט, אין העור ניתן לכהנים, אלא נשרף עם הבשר, **אמר ר' חנינא סגן הכהנים:** **מימי לא ראיתי** בבית המקדש **עור** של קדשי קדשים שהופשט, **ש**אינו ניתן לכהנים אלא **יוצא לבית השריפה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:14
[Steinsaltz on Zevachim 103b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:14)

**אמר ר' עקיבא: מדבריו** של ר' חנינא סגן הכהנים **למדנו, שהמפשיט את** עור קרבן **הבכור,** **ונמצא** לאחר מכן שכבר היה **טריפה** בזמן ההפשט — **ש**בכל זאת **יאותו** (ייהנו) **הכהנים בעורו.** **וחכמים אומרים** ביחס לדברי ר' רבי חנינא סגן הכהנים: **אין** טענת **"לא ראינו"** יכולה לשמש **ראיה, אלא** יש ללכת לפי ההלכה, ואם לאחר שהופשט נמצא שהיה הקרבן פסול, קודם ההפשט — **יצא** העור **לבית השריפה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:15
[Steinsaltz on Zevachim 103b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:15)

ב גמרא שנינו במשנה הקודמת כי **כל** עולה **שלא זכה המזבח בבשרה,** וכגון שנפסל הבשר קודם שנזרק הדם, וכך לא היתה לו שעת היתר למזבח — **לא זכו הכהנים בעורה. ו**ממה שלא חילקה המשנה בדבר, יש להבין כי אין הכהנים זוכים בעורה **אף על גב דאפשטיה** [אף על פי שהפשיט אותו] את ה**עור קודם** ה**זריקה** של הדם. ולפי זה, משנה זו כשיטת **מני** [מי היא]? כשיטת **ר' אלעזר בר' שמעון היא,** ש**אמר: אין הדם מרצה על העור בפני עצמו,** אפילו אם הופשט, אלא רק כאשר הוא מרצה על הבשר ומתירו למזבח. ובמקרה זה שנפסל הבשר, כיון שאין הזריקה מרצה על הבשר להתירו למזבח — אף אינה מרצה על העור להתירו לכהנים.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:16
[Steinsaltz on Zevachim 103b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:16)

אולם **אימא סיפא** [אמור את סופה] של המשנה, כלומר את משנתנו שלנו: **כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם הפשיטן** — **אין עורותיהן לכהנים, לאחר הפשיטן** — **עורותיהן לכהנים,** ומשמע שאם כבר הופשט העור, אפילו אירע הפסול קודם זריקת הדם — הריהו לכהנים. **אתאן** [באנו] בכך **ל**שיטת **רבי,** ש**אמר: הדם מרצה על העור בפני עצמו.** ויש לתמוה: **רישא** [ראשה] של המשנה הוא כדעת **ר' אלעזר בר' שמעון,** ו**סיפא** [סופה] כדעת **רבי?**


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:17
[Steinsaltz on Zevachim 103b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:17)

**אמר אביי: מדסיפא** [מכיון שסופה] שיטת **רבי היא,** יש לומר כי **רישא נמי** [ראשה גם כן] שיטת **רבי היא. ו**אף על פי שלשיטתו יכולים הכהנים לזכות בעור, אם הופשט קודם שנפסל הבשר, מכל מקום **מודה רבי שאין** עושים **הפשט** העור מן הבשר **קודם זריקה,** ונמצא שלמעשה מתקיים דין המשנה, שכל שלא זכה המזבח בבשרה (ואין המזבח זוכה בבשר עד שייזרק הדם) — לא זכו הכהנים בעורה.


###### Steinsaltz on Zevachim 103b:18
[Steinsaltz on Zevachim 103b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/103b:18)

**רבא אמר** להיפך: **מדרישא** [מכיון שראשה] של המשנה שיטת **ר' אלעזר בר' שמעון** היא, הסבור כי אין זריקת הדם מרצה על העור אם נפסל הבשר — **סיפא נמי** [סופה גם כן, משנתנו] כשיטת **ר' אלעזר בר' שמעון** היא. ואף שנאמר במשנתנו שאם אירע הפסול לאחר הפשט, זוכים הכהנים בעור, יש להבין כי הכוונה היא שאירע הפסול בבשר לאחר שנזרק הדם. ולפי זה **מאי** [מה פירוש] **"קודם הפשט",**