## Steinsaltz on Zevachim Daf 104a

###### Steinsaltz on Zevachim 104a:1
[Steinsaltz on Zevachim 104a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:1)

**ומאי** [ומה פירוש] **"אחר הפשט"** השנויים במשנתנו? כוונתם: **קודם** זריקת הדם **ש**אז **נראו** (נעשו ראויים) **להפשט,** ו**אחר** זריקת הדם **ש**אז **נראו להפשט.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:2
[Steinsaltz on Zevachim 104a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:2)

א כיון שהוזכרה מחלוקת רבי ור' אלעזר בן ר' שמעון, מבררים: **מאי** [מה] היא שיטתו זו של **רבי ומאי** [ומה] היא שיטתו של **ר' אלעזר בר' שמעון** שנחלקו בה? **דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי אומר: הדם מרצה על העור** כשהוא **בפני עצמו,** כלומר, לאחר שהופשט, גם אם הבשר נפסל. וכשהוא עדיין **עם הבשר,** ו**נולד בו פסול** בבשר, **בין קודם זריקה** של הדם **בין לאחר זריקה** — **הרי הוא כיוצא בו,** כדין הבשר, שנשרף, כך דין העור.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:3
[Steinsaltz on Zevachim 104a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:3)

**ר' אלעזר בר' שמעון אומר: אין הדם מרצה על העור בפני עצמו,** אם נפסל הבשר. **וכשהוא** עדיין **עם הבשר,** אם **נולד בו** בבשר **פסול קודם זריקה** — **הרי הוא** העור **כיוצא בו,** ושניהם נשרפים. נולד פסול בבשר **אחר זריקה** — הרי כבר **הורצה בשר שעה אחת,** ולכן, אף על פי שאחר כך נפסל — **יפשיטנו** קודם שיישרף, **ועורו לכהנים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:4
[Steinsaltz on Zevachim 104a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:4)

ומציעים: **לימא** [האם לומר], כי **ב**מחלוקת **ר' אליעזר ור' יהושע קמיפלגי** [חלוקים הם]? שנאמר: **"ועשית עלתיך הבשר והדם"** (דברים יב, כז), ויש לשאול: לשם מה הובאו כאן יחד "הבשר והדם" והוקשו זה לזה? **ר' יהושע אומר,** ללמד: **אם אין דם** על המזבח — **אין בשר** עולה על המזבח, **אם אין בשר** — **אין** זורקים את ה**דם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:5
[Steinsaltz on Zevachim 104a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:5)

**ר' אליעזר אומר: דם** יזרק **אף על פי שאין בשר, שנאמר: "ודם זבחיך ישפך"** (דברים יב, כז). **אם כן, מה תלמוד לומר** לפי זה **"ועשית עלתיך הבשר והדם"? לומר לך: מה דם** ניתן על המזבח **בזריקה, אף בשר בזריקה, הא** **למדת** מכאן **שריוח** משהו **יש בין כבש למזבח,** ומעליו זורקים את הבשר למזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:6
[Steinsaltz on Zevachim 104a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:6)

ומעתה, האם **לימא** [נאמר] כי **מאן דאמר** [מי שאומר]: **הורצה** העור בפני עצמו, סבור **כ**דעת **ר' אליעזר** שאמר שזורקים את הדם אף על פי שאין בשר, **ומאן דאמר** [ומי שאומר]: **לא הורצה** העור בפני עצמו, **כ**דעת **ר' יהושע** שאמר שאם אין בשר אין דם?


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:7
[Steinsaltz on Zevachim 104a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:7)

ודוחים: **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' אליעזר כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים], שהואיל והוא מתיר לזרוק את הדם לכתחילה, בוודאי הורצה העור בפני עצמו, וכשיטת רבי. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יהושע,**


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:8
[Steinsaltz on Zevachim 104a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:8)

**מאן דאמר** [מי שאומר]: **לא הורצה** העור בפני עצמו, הרי זה בפשטות **כ**דברי **ר' יהושע** הסבור שאין זורקים את הדם כשנפסל הבשר, ואם זרק — לא הורצה. **מאן דאמר** [מי שאומר]: **הורצה, אמר לך** [יכול לומר לך]: **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' יהושע התם** [שם] שאין זורקים את הדם, **אלא ב**כשהשאלה נוגעת ל**בשר** בלבד, **דליכא פסידא** [שאין הפסד] **לכהנים. אבל** כשהשאלה נוגעת ל**עור,** כשהוא בפני עצמו, **דאיכא פסידא** [שיש הפסד] **לכהנים** אם לא ינתן להם, **אפילו ר' יהושע מודה** שהדם מרצה.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:9
[Steinsaltz on Zevachim 104a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:9)

**מידי דהוה אדיעבד** [כמו שהוא הדין לגבי בשר שנפסל, אם זרק את הדם בדיעבד], **דתנן** [ששנינו]: **נטמא בשר או נפסל, או שיצא חוץ לקלעים, ר' אליעזר אומר: יזרוק** את הדם, **ר' יהושע אומר: לא יזרוק** את הדם, **ו**מכל מקום **מודה ר' יהושע שאם זרק** את הדם — הרי **הורצה** הקרבן.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:10
[Steinsaltz on Zevachim 104a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:10)

ב שנינו במשנה: **אמר ר' חנינא סגן הכהנים** מימי לא ראיתי עור שיצא לבית השריפה. ושואלים: **ולא** ראה? **הרי פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים** נשרפים יחד עם עורם!


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:11
[Steinsaltz on Zevachim 104a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:11)

ומשיבים: **למצותן לא קאמרינן** [אין אנו אומרים], שדבר שכך מצוותו בוודאי עשו, אלא במקרים אחרים לא ראה.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:12
[Steinsaltz on Zevachim 104a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:12)

ושואלים: **הרי** אם נפסל הקרבן **קודם הפשט וקודם זריקה** שורפים אותו עם עורו! ומשיבים: כאשר **חלוץ** העור מן הבשר **קאמרינן** [אומרים אנו] שלא ראה.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:13
[Steinsaltz on Zevachim 104a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:13)

ושואלים: **והאיכא** [והרי יש] מקרה שנפסל הבשר **אחר הפשט וקודם זריקה, ל**דברי **ר' אלעזר בר' שמעון** ש**אמר: אין הדם מרצה על העור בפני עצמו,** ונמצא שהעור צריך להישרף לאחר שהופשט!


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:14
[Steinsaltz on Zevachim 104a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:14)

ומשיבים: **ר' חנינא כרבי סבירא ליה** [סבור הוא], שהדם מרצה על העור במקרה כזה, ואינו נשרף. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **אפילו תוקמה** [תעמיד] את דברי ר' חנינא סגן הכהנים **כ**שיטת **ר' אלעזר בר' שמעון** שעקרונית ייתכן מצב כזה, הלוא **מודה רבי שאין** עושים **הפשט קודם זריקה** ואם כן בפועל לא ראה ר' חנינא עור שהופשט קודם זריקה, שנשרף.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:15
[Steinsaltz on Zevachim 104a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:15)

ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] מקרה לאחר זריקה, שלאחר שהופשט העור ונותחה הבהמה **נמצאת טריפה בבני מעיים,** ונתברר שהיתה פסולה מתחילה בשעת זריקת הדם!


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:16
[Steinsaltz on Zevachim 104a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:16)

ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] שאם **נמצאת טריפה בבני מעיים** הדם **מרצה,** מאחר ובשעת הזריקה לא היה הדבר ידוע. ומעירים: **דיקא נמי** [מדויק גם כן] לומר כך, **דקתני** [ששנה במשנה], **אמר ר' עקיבא: מדבריו** של ר' חנינא סגן הכהנים **למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה** — **שיאותו הכהנים בעורו.** ומעירים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן].


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:17
[Steinsaltz on Zevachim 104a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:17)

**ו**שואלים: אם באמת זו היתה כוונתו, **אלא מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך **ר' עקיבא?** הרי אלו הם דבריו של ר' חנינא סגן הכהנים עצמו! ומשיבים: **הא קא משמע לן** [זה השמיע לנו], שדין זה קיים לא רק במקדש, אלא **אפילו בגבולין,** בבכור בעל מום, שנשחט מחוץ למקדש. שאם ידוע היה מתחילה שהוא טריפה — הריהו טעון קבורה יחד עם עורו. אבל אם נשחט ורק אחר כך נתברר שהיה טריפה — התירה אותו שחיטתו, וייהנו הכהנים מעורו, וכדרך שהועילה לכך זריקת הדם במקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:18
[Steinsaltz on Zevachim 104a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:18)

**אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: הלכה כר' עקיבא,** ומוסיפים: **ואף ר' עקיבא לא אמר אלא כש**בכור זה **התירו מומחה,** שפסק שהוא בעל מום, ומותר לכהן לשוחטו. **אבל לא התירו מומחה** — **לא** הועילה לו שחיטתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:19
[Steinsaltz on Zevachim 104a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:19)

ומסכמים: **והלכתא** [וההלכה] בענין זה היא **כדברי חכמים** ולא כר' עקיבא, ולכן דין ה**בשר** **בקבורה, והעור בשריפה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104a:20
[Steinsaltz on Zevachim 104a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104a:20)

ג משנה **פרים הנשרפים** (פר יום הכיפורים ופר כהן משיח ופר העלם דבר של ציבור), שמצוותם להישרף לאחר שנזרק דמם והוקטרו אימוריהם על גבי המזבח, **ו**כן **שעירים הנשרפים** (שעיר יום הכיפורים ושעיר שגגת עבודה זרה), **בזמן שהן נשרפין כמצותן,** כהלכתם — הרי הם **נשרפים** חוץ לירושלים, **ב**מקום הנקרא **בית הדשן** (ויקרא ד, יב), **ומטמאין** את ה**בגדים** של הכהנים העוסקים בשריפתם, כפי שנאמר בתורה (ויקרא טז, כח). **ו**אולם **אם** הקרבנות הנשרפים **אינן נשרפין כמצותן,** משום שנפסלו, ודין פסולי המוקדשים בשריפה — הרי הם **נשרפין בבית הבירה,** במקדש, **ואינן מטמאין** את ה**בגדים** של הכהנים העוסקים בשריפתם.