## Steinsaltz on Zevachim Daf 104b

###### Steinsaltz on Zevachim 104b:1
[Steinsaltz on Zevachim 104b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:1)

ועוד בדין פרים ושעירים הנשרפים: **היו סובלין** (נושאים) **אותו** (אותם) אל מחוץ לירושלים כשהם תלוים **במוטות.** ובדינם של אלה הנושאים את הקרבן: כאשר **יצאו הראשונים חוץ לחומת העזרה, והאחרונים** עדיין **לא יצאו** — **הראשונים מטמאין בגדים,** כדינם של כל המתעסקים בשריפת קרבנות אלו. **והאחרונים אינן מטמאין בגדים עד שיצאו.** וכאשר **יצאו אלו ואלו** — כולם **מטמאין בגדים. ר' שמעון אומר:** הן אלו ואלו, **אינן מטמאין,** שאין נטמאים אלא השורפים קרבנות אלו. ואף אלה, אינם נטמאים **עד שיוצת האור** (תאחז האש) **ברובן** של הקרבנות הללו, ולא לפני כן. ואחר ש**ניתך הבשר** נשרף לגמרי, ונעשה אפר — שוב **אין השורף מטמא בגדים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:2
[Steinsaltz on Zevachim 104b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:2)

א גמרא שנינו במשנה שפרים ושעירים הנשרפים שנפסלו, נשרפים בבית הבירה. ושואלים: **מאי** [מה] היא אותה **"בירה"? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מקום יש בהר הבית, ו"בירה" שמו,** ושם היו שורפים את הקרבנות הללו. **וריש לקיש אמר: כל הבית** (המקדש) **כולו קרוי "בירה", ש**כן **נאמר** בתפילת דוד המלך: "ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצוותיך עדותיך וחוקיך ולעשות הכל ולבנות **הבירה אשר הכינותי"** (דברי הימים א כט, יט).


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:3
[Steinsaltz on Zevachim 104b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:3)

ב ובענין בית הדשן שנזכר במשנה, **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שלשה בית הדשנין הן** שנועדו לשריפת הקרבנות: אחד, הוא **בית הדשן** ה**גדול** ש**היה בעזרה, ששם** היו **שורפין** את **פסולי קדשי קדשים, ו**את **אימורי** (חלקי הקרבן הקרבים על המזבח) של **קדשים קלים** שנפסלו, **ו**את **פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול** (כגון שנטמאו) **קודם** ה**זריקה** של דמם על המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:4
[Steinsaltz on Zevachim 104b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:4)

**ו**עוד **בית הדשן אחר היה בהר הבית, ששם** היו **שורפין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהן פסול אחר זריקה. ו**עוד בית דשן היה, שנועד לפרים ושעירים הנשרפים שנעשו **כמצותן,** והוא היה **חוץ לשלש מחנות** שהיו בזמן המשכן במדבר (מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל), ובזמן בית המקדש — מחוץ לירושלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:5
[Steinsaltz on Zevachim 104b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:5)

ובענין זה, **תני** [שנה] **לוי** בברייתא באופן שונה, **שלשה בית הדשנין הן:** אחד הוא **בית הדשן גדול** ש**היה בעזרה, ששם שורפין פסולי קדשי קדשים, ואימורי קדשים קלים, ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהן פסול, בין** שאירע הפסול **קודם זריקה בין לאחר זריקה. ובית הדשן אחר היה בהר הבית, ששם שורפין פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאירע בהן פסול ביציאתן** (לאחר שיצאו מהעזרה). **ו**בית הדשן השלישי הוא זה שנועד לשריפת קרבנות הנעשים **כמצותן,** ומקומו מ**חוץ לשלש מחנות,** מחוץ לחומת העיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:6
[Steinsaltz on Zevachim 104b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:6)

ג ודנים מהם הדברים הפוסלים בפרים ובשעירים הנשרפים. **בעי** [שאל] **ר' ירמיה: לינה** **מהו שתועיל** לפסול **בפרים הנשרפים ובשעירים הנשרפים,** אם לא הוציא את בשרם לבית הדשן עד שעבר הלילה? וצדדי השאלה, **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **כי מהניא** [כאשר מועילה, פועלת] **לינה** לפסול, הרי זה רק **ב**יחס ל**בשר דבר** [שהוא בן] **אכילה,** כגון בשר עולה שיש בו אכילת מזבח, או בשר קדשי קדשים שנאכל על ידי הכהנים. **אבל הני** [אלה, פרים ושעירים הנשרפים], **דלאו** [שלא] **בני אכילה נינהו** [הם] שהרי הם נשרפים — **לא** תפסלם הלינה. **או דלמא לא שנא** [שמא אינו שונה] והכל לינה פוסלתם?


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:7
[Steinsaltz on Zevachim 104b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:7)

**אמר רבא: הא מילתא איבעיא ליה** [דבר זה, שאלת ר' ירמיה, נשאלה לו] **לאביי, ופשטנא ליה מהא** [ופתרתי לו את שאלתו מזו ששנינו] בענין פרים הנשרפים, האם מחשבת חוץ לזמנו עושה בהם דין פיגול: **ושוין** גם האומרים שיש דין פיגול בפרים הנשרפים, מודים **ש**אין הדברים אמורים אלא במחשב להקטיר את אימוריהם למחר. אבל **אם חישב באכילת פרים ובשריפתן** לאכול את בשרם למחר או לשורפם למחר — **שלא עשה** בכך **כלום,** שכן פרים אלו אינם קרבים ואינם נאכלים, ואין מחשבת פיגול אלא במחשב לאכול דבר שדרכו לאכול, או להקטיר דבר שדרכו להקטיר. **מאי לאו** [האם לא] נלמד מכאן: **מ**כיון ש**מחשבה** לשרוף למחר, **לא פסלה** [פוסלת] בפרים הנשרפים, **לינה** עד למחר **נמי** [גם כן] **לא פסלה** [פוסלת]?


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:8
[Steinsaltz on Zevachim 104b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:8)

ודוחים את הראיה: **ודלמא** [ושמא] דווקא **מחשבה הוא** ש**לא פסלה** [פוסלת], **אבל לינה** עצמה **פסלה** [פוסלת]!


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:9
[Steinsaltz on Zevachim 104b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:9)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון ממה ששנינו במסכת מעילה: **פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין** — **מועלין בהן מ**שעה **שהוקדשו,** ומשעה ש**נשחטו** — **הוכשרו ליפסל ב**נגיעה של **טבול יום וב**נגיעה של **מחוסר כיפורים ובלינה.** **מאי לאו** [האם אין] הכוונה שנפסלים ב**לינת בשר,** שלא הוציאהו לישרף עד למחרת?


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:10
[Steinsaltz on Zevachim 104b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:10)

ודוחים: **לא,** הכוונה היא לפסול של **לינת אימורין** החלקים הקרבים על המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:11
[Steinsaltz on Zevachim 104b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:11)

ומקשים על כך: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנה בסוף אותה משנה]: **כולן מועלין בהן** בהיותם **בבית הדשן** שהוא מקום שריפתם **עד שיותך הבשר** כלומר, עד שיישרפו לגמרי, יש ללמוד כי **מדסיפא** [מכיון שבסוף] מדובר ב**בשר, רישא נמי** [ראשה גם כן] מדובר ב**בשר,** ולא באימורים! ודוחים: **מידי איריא** [וכי שייכים הדברים]? **סיפא** [בסוף] מדובר ב**בשר, רישא** [בראש] מדובר ב**אימורין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:12
[Steinsaltz on Zevachim 104b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:12)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה **דתני** [ששנה] **לוי:** בית הדשן שבהר הבית, שם היו שורפים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים **שאירע בהן פסול ביציאתן.** **מאי לאו** [האם לא] מדובר בפסול **לינה?** ודוחים: **לא,** מדובר כאן ב**פסול טומאה** שנטמא הבשר, או **פסול יציאה** שיצאו מחוץ לעזרה קודם זמנם, לפני שנזרק הדם. ונשארה איפוא הבעיה ללא פתרון.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:13
[Steinsaltz on Zevachim 104b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:13)

ד ועוד בענין זה **בעי** [שאל] **ר' אלעזר: יציאה** אל מחוץ לעזרה קודם הזמן, **מהו שתועיל** (שתפסול) **בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים?**


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:14
[Steinsaltz on Zevachim 104b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:14)

ושואלים: **מאי קמיבעיא ליה** [מה נשאלה לו]? מהי הבעיה, והרי מצוותם להישרף חוץ לעזרה! **אמר ר' ירמיה בר אבא:** שאלתו זו של ר' אלעזר היא **אליבא דמאן דאמר** [לפי שיטת מי שאומר] שבשר קדשים קלים שיצא אל מחוץ לעזרה קודם זריקת הדם נפסל בכך. שאף שסופו לצאת ולהיאכל בכל ירושלים, מכל מקום **עדיין לא הגיע זמנו לצאת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:15
[Steinsaltz on Zevachim 104b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:15)

ואלו צדדי הבעיה, **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא לגבי **בשר** קדשים קלים, משום ש**אין סופו לצאת חובה,** שהרי יכול הוא לאכול קדשים קלים גם בעזרה, ואין חובה להוציאם משם. **אבל הני** [אלה, פרים ושעירים הנשרפים], ש**סופן לצאת חובה** — **לא,** ואין היציאה קודם זמנה פוסלתם. **או דלמא הכא נמי** [שמא אלה גם כן] נפסלים, משום שיצאו כש**לא הגיע זמנו לצאת?**


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:16
[Steinsaltz on Zevachim 104b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:16)

ומציעים פתרון, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה **דתני** [ששנה] **לוי:** בבית הדשן שבהר הבית היו שורפים פר או שעיר **שאירע בו פסול ביציאתו.** **מאי לאו** [האם אין] הכוונה שאירע בו **פסול יציאה,** שיצא קודם זריקת הדם? ומכאן שיציאה פוסלתם! ודוחים: **לא,** אפשר לומר שמדובר כאן ב**פסול טומאה ו**ב**פסול לינה.** ונשארה אף בעיה זו בלא פתרון.


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:17
[Steinsaltz on Zevachim 104b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:17)

ה **בעי** [שאל] **ר' אלעזר: פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שיצא רובו** של בעל החיים אל מחוץ לעזרה **במיעוט אבר** כלומר, שאיבר אחד של הקרבן יצא רק מיעוטו, ואם נצרף חלק זה לשאר האיברים שיצאו, יימצא לפנינו רוב הבהמה שיצא, **מהו** הדין? האם נחשב בעל החיים כאילו יצא רובו? וצדדי השאלה, האם **הך מיעוטא** [מיעוט זה] של ה**אבר, בתר רובא שדינן ליה** [אחר הרוב של האיבר אנו משליכים משיבים אותו], **והא** [ואם כן הרי] **לא נפקא ליה** [יצא לו] האיבר. **או דלמא בתר רובא** [שמא אחר רוב] ה**בהמה שדינן** [אנו משליכים] את חלק האיבר שכבר יצא, ונמצא שרוב הקרבן יצא?


###### Steinsaltz on Zevachim 104b:18
[Steinsaltz on Zevachim 104b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/104b:18)

ואומרים על כך: **פשיטא** [פשוט] הוא, **דלא שבקינן רובא דבהמה** [שאין אנו מניחים את רוב הבהמה] **ואזלינן בתר רובא** [והולכים אנו אחר רוב] ה**אברים! אלא** כך היתה שאלתו של ר' אלעזר: אם **יצא חציו** של הקרבן **ב**אופן כזה ש**רוב אבר** מסויים יצא, ומיעוטו נותר בפנים. וצדדי השאלה, האם **האי מיעוטא** [אותו מיעוט] של ה**אבר** שעדיין לא יצא,