## Steinsaltz on Zevachim Daf 106a

###### Steinsaltz on Zevachim 106a:1
[Steinsaltz on Zevachim 106a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:1)

**אף כאן** בפר ושעיר הנשרפים **למזרחה של ירושלים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:2
[Steinsaltz on Zevachim 106a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:2)

ושואלים: **אלא ל**דעת **רבנן** [חכמים] שאינם למדים גזירה שווה זו לפרה אדומה, **היכא שריף להו** [היכן, באיזה מקום חוץ לירושלים שורפים אותם]? ומשיבים: **כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא]: **היכן נשרפין** פרים ושעירים הנשרפים? **לצפון ירושלים חוץ לשלש מחנות. ר' יוסי הגלילי אומר: אבית** (על בית) **הדשן נשרפין** במקום בו שופכים את דשן המזבח חוץ לירושלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:3
[Steinsaltz on Zevachim 106a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:3)

**אמר רבא: מאן** [מיהו] ה**תנא דפליג עליה** [שחולק עליו] על **ר' יוסי הגלילי? ר' אליעזר בן יעקב היא, דתניא** [ששנויה ברייתא] בענין פרים הנשרפים: **"על שפך הדשן ישרף"** (ויקרא ד, יב) — **שיהא שם דשן,** לומר **שיקדים לשם דשן** לפני ששורף שם את הפר, שיהא זה בית הדשן. **ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיהא מקומו משופך** (משופע) שיהא שם מדרון שהדשן נשפך בו.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:4
[Steinsaltz on Zevachim 106a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: דילמא** [שמא] רק **ב**דין אם צריך שיהא **מקומו משופך פליגי** [חלוקים] ר' יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב, אבל גם ר' אליעזר בן יעקב מודה שצריך שיהיה שם דשן קודם!


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:5
[Steinsaltz on Zevachim 106a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:5)

א וכענין ששנינו במשנתנו, שלדעת ר' שמעון אין העוסקים בנשרפים מטמאים בגדים עד שיוצת האור ברובו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **השורף מטמא בגדים, ולא המצית את האור מטמא בגדים, ולא המסדר את המערכה** של העצים, כדי לשרוף עליה את הבהמות הללו, **מטמא בגדים. ואיזהו השורף? המסייע בשעת שריפה** עצמה.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:6
[Steinsaltz on Zevachim 106a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:6)

**יכול אף משנעשו אפר מטמא בגדים? תלמוד לומר** לגבי פר ושעיר של יום הכיפורים: "והשורף **אתם** יכבס בגדיו" (ויקרא טז, כח), להדגיש: **אותם** כשהם בשלימותם **מטמאין בגדים, ומשנעשין אפר אין** הם **מטמאין בגדים. ר' שמעון אומר** שכך יש לדייק: **אותם מטמאין בגדים,** אבל אם **ניתך הבשר** שוב **אין מטמאין בגדים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:7
[Steinsaltz on Zevachim 106a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:7)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ביניהם]? הרי לכאורה אומרים הם אותו דבר! **אמר רבא: איכא בינייהו דשוייה חרוכא** [יש ביניהם הבדל במקרה שעשה אותו את הבשר חרוך], ועדיין לא נעשה אפר, שלדעת התנא הראשון עדיין מטמאים, ולדעת ר' שמעון שוב אינם מטמאים.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:9
[Steinsaltz on Zevachim 106a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:9)

א משנה **השוחט** קדשים חוץ לעזרה, **והמעלה** קדשים לקרבן **בחוץ** (לעזרה) — **חייב על השחיטה** כרת אם עשה זאת במזיד, וקרבן חטאת אם עשה זאת בשוגג, **ו**כן **חייב על** ה**העלאה,** שכן כל אחת היא עבירה לעצמה.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:10
[Steinsaltz on Zevachim 106a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:10)

**ר' יוסי הגלילי אומר:** אם **שחט** את הקרבן **בפנים** המקדש, כהלכתו, וחזר **והעלה** אותו **בחוץ** — הריהו חייב על ההעלאה. ואולם אם **שחט בחוץ והעלה בחוץ** — הריהו **פטור** על ההעלאה, **ש**הרי **לא העלה** בחוץ **אלא דבר פסול,** שכן כבר נפסל הקרבן בשחיטתו בחוץ, ואין חייבים אלא על העלאה של דבר הראוי להתקבל בפנים. **אמרו לו** חכמים בתשובה לכך: לשיטתך, **אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ** יהיה פטור על ההעלאה, **כיון** שבשעה **שהוציאו** אל מחוץ לעזרה **פסלו** בכך, והריהו איפוא מעלה קרבן פסול. אלא כשם שעל הנשחט בפנים חייב — גם על הנשחט בחוץ חייב.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:11
[Steinsaltz on Zevachim 106a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:11)

ועוד נחלקו חכמים אלו בבעיה דומה במקצת: אדם **הטמא שאכל** בשר קודש, **בין** שאכל **קדש טמא, בין קדש טהור** — **חייב** כרת אם עשה זאת במזיד, וקרבן עולה ויורד אם עשה זאת בשוגג. ואילו **ר' יוסי הגלילי אומר:** אדם **טמא שאכל** בשר קודש **טהור —** **חייב.** **ו**אולם אדם **טמא שאכל** בשר קדש **טמא** — **פטור,** כיון **שלא אכל אלא דבר טמא. אמרו לו** חכמים החולקים עליו: לשיטתך, **אף טמא שאכל את הטהור** יהיה פטור, שהרי **כיון שנגע בו** בבשר הקודש **טמאוהו** בכך, ונמצא שאוכל דבר טמא.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:12
[Steinsaltz on Zevachim 106a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:12)

ואדם **טהור שאכל** בשר קודש **טמא** — הרי זה **פטור** מכרת ומקרבן עולה ויורד, **ש**כן **אינו חייב** כרת **אלא על** אכילת קדשים ב**טומאת הגוף,** ועל אכילה של קדשים טמאים עובר בלאו שאין בו כרת.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:13
[Steinsaltz on Zevachim 106a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:13)

ב גמרא שנינו במשנתנו שחייב אדם בנפרד, גם על שחיטת קדשים בחוץ וגם על העלאתם בחוץ, ומבררים מה המקור להלכות אלו: **בשלמא** [נניח] **העלה** קדשים בחוץ שחייב על כך, שכן **כתיב** [כתוב] **עונש** בדבר אם עשה כן, **וכתיב** [וכתובה] **אזהרה** מצות לא תעשה, **עונש** — **דכתיב** [שנאמר]: "איש איש מבית ישראל וכו' אשר יעלה עולה או זבח **ואל פתח אהל מועד לא (הביאו)** [יביאנו] לעשות אותו לה', ונכרת האיש ההוא מעמיו" (ויקרא יז, ח—ט). **אזהרה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"השמר לך פן תעלה עלתיך** בכל מקום אשר תראה" (דברים יב, יג), **וכי הא** [וכמו כלל זה] ש**אמר ר' אבין אמר ר' אלעזר: כל מקום שנאמר** בתורה הלשון **"השמר"** או **"פן"** או **"אל"** — **אינו אלא** לשון **לא תעשה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:14
[Steinsaltz on Zevachim 106a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:14)

**אלא שחיטה, בשלמא** [נניח] **עונש** — **דכתיב** [שנאמר]: "איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וכו' **ואל פתח אהל מועד לא הביאו...** ונכרת האיש ההוא מקרב עמו". **אלא אזהרה מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים: **אמר קרא** [המקרא] בהמשך אותה פרשה: **"ולא יזבחו עוד** את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם" (ויקרא יז, ז).


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:15
[Steinsaltz on Zevachim 106a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:15)

ושואלים על כך: והרי **האי מיבעי ליה** [מקרא זה נחוץ לו] **ל**הלכה זו שאמר **ר' אלעזר,** שכך **אמר: מנין לזובח בהמה ל**עבודה זרה הקרויה **מרקוליס שהוא חייב** על כך, אף שאין דרך עבודתה של עבודה זרה זו בזביחה? **דכתיב** [שנאמר]: **"ולא יזבחו עוד את זבחיהם", אם** כתוב זה **אינו ענין ל**עבודה זרה שעושה אותה **כדרכה** כלומר, שדרך פולחנה הרגיל הוא בזביחה, **דכתיב** [שהרי כבר נאמר]: "השמר לך... ופן תדרוש לאלהיהם לאמר **איכה יעבדו** הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני" (דברים יב, ל), ומכאן כבר למדנו דין זה, **תנהו ענין לשלא כדרכה,** כלומר, לשוחט לעבודה זרה שאין דרך עבודתה בזביחה, אלא בצורה אחרת!


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:16
[Steinsaltz on Zevachim 106a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:16)

**אמר רבה: קרי ביה** [קרא בו במקרא זה] **"ולא יזבחו", וקרי ביה** [וקרא בו] **"ולא עוד",** הרי כאן שני לימודים, האחד לענין איסור שחיטת קדשים בחוץ, והאחד לענין איסור זביחה לעבודה זרה.


###### Steinsaltz on Zevachim 106a:17
[Steinsaltz on Zevachim 106a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/106a:17)

וחוזרים ושואלים: **אכתי מיבעי ליה לכדתניא** [עדיין נצרך לו מקרא זה לכמו ששנויה בברייתא]: **עד כאן** בחלק הראשון של פרשת שחוטי חוץ, שנאמר בו: "איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור וכו' ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'" (ויקרא יז, ג—ד), **הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות** לאחר שהוקם המשכן, **והקריבן בשעת** **איסור הבמות,**