## Steinsaltz on Zevachim Daf 108a

###### Steinsaltz on Zevachim 108a:1
[Steinsaltz on Zevachim 108a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:1)

**ראש בן יונה** של עולת העוף, **שאין בו** בעצמו **כזית, ו**אולם ה**מלח** שניתן עליו, כדין כל קרבן, הריהו **משלימו לכזית, מהו?** האם יתחייב על העלאתו בחוץ?


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:2
[Steinsaltz on Zevachim 108a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:2)

**אמר ליה** [לו] **רבא מפרזקיא לרב אשי: לאו היינו פלוגתייהו** [האם אין זו מחלוקתם] של **ר' יוחנן וריש לקיש** בדין השלמת עצם לשיעור כזית? השיב לו רב אשי: עדיין **תיבעי** [תישאל, תסתפק] שאלה זו **ל**דעת **ר' יוחנן, ותיבעי** [וכן תישאל] **ל**דעת **ריש לקיש.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:3
[Steinsaltz on Zevachim 108a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:3)

ומסבירים: **תיבעי** [תישאל] **לר' יוחנן** הסבור שעצם מצטרפת לבשר להשלים לכזית, שכן **עד כאן לא** שמענו **קאמר** [שאומר] **ר' יוחנן התם** [שם] את שיטתו זו **אלא** דווקא בדינה של **עצם,** משום **דמינא** [שמין] של **בשר הוא,** ולכן אפשר לומר שמצטרפת היא אל הבשר, **אבל מלח דלאו מינא דבר** [שאינו מין של בן] **יונה הוא** — שמא **לא** מצטרף לבשר הקרבן. וכן **תיבעי** [תישאל] **לריש לקיש,** שכן **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [שאומר] **ריש לקיש התם** [שם] שאין העצם מצטרפת לבשר, **אלא** משום שהדין הוא **דאי פריש מינה, לאו מצוה לאסוקי** [שאם פרשה העצם ממנה, מבשר הקרבן אין מצוה לשוב ולהעלותה למזבח], **אבל הכא** [כאן, במלח], **דאי פריש** [שאם פרש] מן הקרבן יש **מצוה** לחזור ו**לאסוקי** [להעלותו], שהרי אין קרבן קרב בלא מלח — שמא **לא** אמר ריש לקיש את שיטתו זו, והמלח מצטרף עם הבשר לשיעור כזית. ומן הצד השני, **או דלמא** [שמא] **לא שנא** נאמר שאין הבדל בין דין העצם ודין המלח, וכשיטת ר' יוחנן וריש לקיש לענין עצם, כן שיטתם לענין מלח.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:4
[Steinsaltz on Zevachim 108a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:4)

ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] הבעייה בלא פתרון.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:5
[Steinsaltz on Zevachim 108a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:5)

א שנינו במשנה: **ר' יוסי הגלילי אומר:** השוחט בחוץ והעלה בחוץ — פטור על ההעלאה, משום שלא העלה אלא דבר פסול. והקשו עליו חכמים, שלשיטתו אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ יהיה פטור על ההעלאה, שהרי כבר נפסל הקרבן בשעה שיצא מן העזרה. ולא נשנתה במשנה תשובתו של ר' יוסי לטענה זו.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:6
[Steinsaltz on Zevachim 108a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:6)

ובברייתא נאמר, **השיב רבי תחת** (במקום) **ר' יוסי הגלילי:** יש הבדל בין הדברים, שכן **מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ,** שחייב על העלאתו, **ש**כן **היתה לו שעת הכושר** להקריבו בפנים, והקריבו בחוץ, **תאמר בשוחט חוץ ומעלה בחוץ, שלא היתה לו שעת הכושר** להעלאה מעולם? שהרי נפסל בשחיטתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:7
[Steinsaltz on Zevachim 108a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:7)

ובאופן אחר **השיב ר' אלעזר בר' שמעון תחת ר' יוסי הגלילי: מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ,** שחייב על ההעלאה, **שכן קודש מקבלו** שאף שהוא פסול לכתחילה להקרבה, אם חזר והכניסו למקדש והעלהו על המזבח, אין מורידים אותו (לעיל זבחים פד,א), **תאמר בשוחט בחוץ, שאין קודש מקבלו?**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:8
[Steinsaltz on Zevachim 108a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:8)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם, בין רבי ור' אלעזר בר' שמעון]? **אמר זעירי: שחיטת לילה** **איכא בינייהו** [יש ביניהם], ששחט קרבן בלילה בפנים, והוציאו לחוץ והעלהו: להסברו של רבי, כיון שלא היתה לו שעת הכושר להקרבה, שהרי נפסל בשחיטה — הריהו פטור על ההעלאה בחוץ. ולהסברו של ר' אלעזר בר' שמעון, כיון שהקודש מקבלו, שהרי אם עלה לא ירד — הריהו חייב על ההעלאה בחוץ.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:9
[Steinsaltz on Zevachim 108a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:9)

**רבה אמר:** **קבלה** שקיבל דמו של הקרבן **בכלי חול איכא בינייהו** [יש ביניהם], שהואיל ודם זה פסול ואין זורקים אותו — לא היתה לקרבן שעת הכושר, ולכן להסבר רבי אינו חייב על ההעלאה בחוץ. ואולם בדיעבד הקודש מקבלו, ולכן להסבר ר' אלעזר בר' שמעון הריהו חייב על ההעלאה בחוץ.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:10
[Steinsaltz on Zevachim 108a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:10)

ב עוד שנינו במשנה: אדם **טמא שאכל בין** בשר **קודש** טמא ובין קדש טהור, הריהו חייב משום אכילת קדשים בטומאה. ור' יוסי סבור שטמא שאכל קודש טמא — הריהו פטור, הואיל ולא אכל אלא דבר טמא. והקשו עליו חכמים: אף טמא שאכל קודש טהור, כיון שנגע בו כדי לאוכלו הרי טימאו בכך, ובכל זאת מודה ר' יוסי שהוא חייב על אכילתו, ומה ההבדל באיזה אופן נטמא הבשר?


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:11
[Steinsaltz on Zevachim 108a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:11)

ושואלים: **שפיר קאמרי ליה רבנן** [יפה אומרים לו חכמים] **לר' יוסי הגלילי,** ומה הוא עונה על כך?


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:12
[Steinsaltz on Zevachim 108a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:12)

**אמר רבא:** באמת, **כל היכא** [מקום] ש**נטמא טומאת הגוף** (שנטמא האדם) **ואחר כך נטמא בשר** הקודש — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים], וגם ר' יוסי הגלילי סבור שהוא **חייב, שכן** איסור אכילת הקודש ב**טומאת הגוף** שהוא **בכרת** כבר חל, ושוב אינו פוקע גם אם נטמא הקודש.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:13
[Steinsaltz on Zevachim 108a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:13)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו ר' יוסי וחכמים] הרי זה **כשנטמא בשר** ונאסר באכילה, **ואחר כך נטמא הגוף,**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:14
[Steinsaltz on Zevachim 108a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:14)

**דרבנן סברי** [שחכמים סבורים]: אף שבדרך כלל אין איסור חל על איסור, הרי כאן איסור אכילת קדשים בטומאת הגוף — איסור כולל הוא, שהוא חל על כל הקדשים, ובמקרה זה **אמרינן מיגו** [אומרים אנו "מתוך"], כלומר, מתוך שחל איסור טומאת הגוף על אכילת בשר טהור, הוא חל גם על אכילת הבשר הטמא. **ו**אילו **ר' יוסי הגלילי סבר** [סבור]: **לא אמרינן מיגו** [אין אנו אומרים "מתוך"], ולכן חל כאן הכלל שאין איסור חל על איסור.


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:15
[Steinsaltz on Zevachim 108a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:15)

ושואלים: **ו**לשיטת **ר' יוסי, נהי דמיגו לא אמרינן** [אם אמנם ש"מתוך" אין אנו אומרים], מכל מקום **תיתי** [תבוא] **טומאת הגוף דחמירא** [שהיא חמורה] **ו**משום כך **תחול על טומאת בשר!**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:16
[Steinsaltz on Zevachim 108a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:16)

**אמר רב אשי: ממאי** [ממה, מניין] ש**טומאת הגוף חמורה? דלמא** [שמא] **טומאת בשר חמורה.** שאף על פי שאין עונשה מרובה כשל טומאת הגוף, יש צד אחר שהיא חמורה בה, **שכן אין לה טהרה במקוה** כטומאת גוף האדם שנטמא!


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:17
[Steinsaltz on Zevachim 108a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:17)

ג משנה ועוד בהלכות שחיטת קדשים והעלאתם מחוץ לעזרה: יש **חומר** **בשחיטה מבעלייה** (העלאה), **ו**יש חומרה **בעלייה מבשחיטה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:18
[Steinsaltz on Zevachim 108a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:18)

ומפרטים: **חומר בשחיטה** מהעלאה, **שהשוחט** קדשים בחוץ אפילו **להדיוט,** כלומר, לצורך אכילת אדם ולא לשם שמים — **חייב, ו**אילו **המעלה** קרבן בחוץ **ל**שם **הדיוט** — **פטור. חומר בעלייה** משחיטה: **שנים שאחזו בסכין ו**ביחד **שחטו** קדשים בחוץ — **פטורים,** אבל אם שנים **אחזו באבר** מהקרבן **והעלו** אותו ביחד בחוץ — **חייבין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:19
[Steinsaltz on Zevachim 108a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:19)

ועוד בהלכות העלאת קדשים בחוץ: אם **העלה** קדשים בחוץ בשגגה, ו**חזר והעלה** חלקים מאותה בהמה בשגגה, **ו**שוב **חזר והעלה** — **חייב** חטאת **על כל עלייה, דברי ר' שמעון. ר' יוסי אומר: אינו חייב אלא אחת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:20
[Steinsaltz on Zevachim 108a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:20)

ועוד אמר ר' יוסי בהלכות אלו: **ואינו חייב** על העלאה בחוץ **עד שיעלה לראש המזבח** דווקא. **ר' שמעון אומר: אפילו העלה** בחוץ **על הסלע או על האבן** שאינם מזבח — גם כן **חייב.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:21
[Steinsaltz on Zevachim 108a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:21)

ד גמרא שנינו במשנה שהשוחט קדשים בחוץ להדיוט הריהו חייב על כך, ואילו המעלה בחוץ להדיוט פטור. ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה] **המעלה להדיוט** ש**פטור** על כך? משום **דכתיב** [שנאמר] בדינו של השוחט קדשים בחוץ: "ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו **לה'"** (ויקרא יז, ט), שאינו חייב על העלאה בחוץ אלא אם כן היה זה לה', ואולם **בשחיטה נמי הכתיב** [גם כן הרי נאמר] בדומה לכך: "...או אשר ישחט מחוץ למחנה. ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן **לה'"** (ויקרא יז, ג — ד)!


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:22
[Steinsaltz on Zevachim 108a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:22)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם בשחיטה], ש**אמר קרא** [המקרא]: **"איש איש** מבית ישראל... או אשר ישחט מחוץ למחנה" (ויקרא יז, ג), והרי זה לשון ריבוי, שאף על שחיטה להדיוט הריהו חייב. ומקשים: והרי **גבי** [אצל] **העלאה נמי כתיב** [גם כן נאמר]: **"איש איש"** (ויקרא יז, ח)! ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך לו] ריבוי זה **ל**רבות **שנים שהעלו באבר** שהם **חייבין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:23
[Steinsaltz on Zevachim 108a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:23)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **הכא נמי מיבעי ליה** [כאן גם כן בשחיטה צריך אותו] **לשנים שאחזו בסכין ושחטו שחייבין,** ולא כפי ששנינו במשנתנו! ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם בשחיטה בחוץ], שכן **אמר קרא** [המקרא]: "ונכרת האיש **ההוא"** (ויקרא יז, ד), לומר: בענין זה מדובר דווקא באדם **אחד ולא שנים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 108a:24
[Steinsaltz on Zevachim 108a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/108a:24)

ומקשים על כך: **אי הכי** [אם כך], **גבי** [אצל] **העלאה נמי** [גם כן], **הא כתיב** [הרי נאמר]: "ונכרת האיש **ההוא"** (ויקרא יז, ט)!