## Steinsaltz on Zevachim Daf 112b

###### Steinsaltz on Zevachim 112b:1
[Steinsaltz on Zevachim 112b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:1)

שהיו אלו **בעלי מומין עוברין, שהקריבן בחוץ** — הרי הוא **פטור** משום הקרבה בחוץ, שהרי אלו קדשים פסולים ואינם בכלל הראויים לבא לפני משכן ה'. **ר' שמעון אומר:** המקריב בחוץ **בעלי מומין קבועין** — **פטור** משום הקרבה בחוץ, ואולם המקריב בחוץ **בעלי מומין עוברין** — **חייב** עליהם, לא בכרת (כשאר החייבים על הקרבה בחוץ) אלא **בלא תעשה** בלבד, משום שהם ראויים לבוא לאחר זמן.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:2
[Steinsaltz on Zevachim 112b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:2)

ועוד בדינים אלה, **תורים ש**עדיין **לא הגיע זמנן** להיות כשרים להקרבה (שאין התורים כשרים להקרבה אלא כשהם גדולים, משיזהיבו כנפיהם), או **בני יונה ש**כבר **עבר זמנן** (שאין הם כשרים אלא בהיותם קטנים עד שיצהיבו כנפיהם), **שהקריבן בחוץ** — **פטור** על הקרבתם בחוץ, משום שאינם ראויים לבא לפני משכן ה' להקרבה. **ר' שמעון אומר: בני יונה שעבר זמנן** שהקריבם בחוץ — **פטור** עליהם, **ו**אולם המקריב בחוץ **תורים שלא הגיע זמנן** — חייב עליהם, אמנם לא בכרת, אלא **בלא תעשה** בלבד.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:3
[Steinsaltz on Zevachim 112b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:3)

ועוד כיוצא בו, המקריב בחוץ **אותו ואת בנו** ביום אחד, והרי איסור תורה הוא לשחוט את השני באותו יום (ויקרא כב, כח), ואינו ראוי להקרבה. וכן המקריב בחוץ **מחוסר זמן** שעדיין לא הגיע זמנו להיות ראוי להקרבה — הרי זה **פטור, ר' שמעון אומר: הרי זה** חייב **בלא תעשה.** שכן הוא הכלל במחלוקתם זו של חכמים ור' שמעון, **שר' שמעון אומר: כל** דבר מן הקדשים **שהוא ראוי לבא** להיות מוקרב במקדש **לאחר זמן** אף שכעת אינו ראוי, והקריבו בחוץ — **הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת. ו**אילו **חכמים אומרים: כל שאין בו כרת אין בו** גם **לא תעשה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:4
[Steinsaltz on Zevachim 112b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:4)

ומוסיפה המשנה: **מחוסר זמן** שנחלקו בו חכמים ור' שמעון — **בין** שהוא מחוסר זמן **בגופו** (כגון תורים שלא הגיע זמנם, או בהמה שלא מלאו לה שבעה ימים מלידתה, ראה ויקרא כב, כז), ו**בין** שהוא מחוסר זמן **בבעליו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:5
[Steinsaltz on Zevachim 112b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:5)

ומסבירים, **איזהו מחוסר זמן בבעליו?** כגון **הזב והזבה והיולדת והמצורע** שעדיין לא מלאו ימי טהרתם, **שהקריבו** את **חטאתם ואשמם בחוץ** — הריהם **פטורין** משום הקרבה בחוץ, שהרי אינם מחוייבים עדיין בקרבנות אלו, ואינם רשאים להביאם. ואולם אם הקריבו בשלב זה את **עולותיהן ושלמיהן בחוץ** — **חייבין,** מפני שקרבנות אלה באים כקרבנות נדבה אף כשהבעלים טמאים.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:6
[Steinsaltz on Zevachim 112b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:6)

א **המעלה** בחוץ **מבשר** קרבן ה**חטאת** (החיצונה, הנאכלת לכהנים), **מבשר אשם, מבשר** שאר **קדשי קדשים** הנאכלים, כלומר, שני כבשי עצרת, **מבשר קדשים קלים, ו**כן המעלה בחוץ מ**מותר** מנחת **העומר,** לאחר שניטל ממנה הקומץ, **ו**מ**שתי הלחם** המובאות בחג השבועות, **ו**מ**לחם הפנים** אותו עורכים כל שבת בהיכל, **ו**כן המעלה בחוץ מ**שירי** ה**מנחות** — פטור. משום שכל אלה הריהם מיועדים לאכילה על ידי הכהנים ולא להקרבה על המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:7
[Steinsaltz on Zevachim 112b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:7)

**ו**כן העושה בחוץ עבודות אלו: **היוצק** את השמן על המנחה, **והפותת** את המנחה לפתיתים, **והבולל** בשמן את סולת המנחה, **והמולח** מנחות (או שאר קרבנות), **והמניף** מנחה, **והמגיש** את המנחה לקרן המזבח שעושה בחוץ, לאחר הנפתה, **והמסדר את** לחם הפנים על **השולחן** בחוץ, **והמטיב את הנרות** של המנורה, **והקומץ** מהמנחה, **והמקבל** בכלי מן ה**דמים** של הקרבן. כל אלה אף שאסור לעשותם בחוץ, אם נעשו **בחוץ** — **פטור,** שאין חייבים אלא על עבודה כעין העלאה, שהוזכרה בכתוב, שהיא גמר עבודה. וכל אלו יש עבודה אחריהן.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:8
[Steinsaltz on Zevachim 112b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:8)

**ואין חייבין עליו** (על כל העבודות הללו) מיתה **לא משום זרות** (איסור עבודה למי שאינו כהן), **ולא משום** האיסור על הכהנים לעבוד ב**טומאה, ולא משום** האיסור על הכהן לעבוד כשהוא **מחוסר בגדים** (בגדי הכהונה), **ולא משום** האיסור על הכהן לעבוד בהיותו במצב **[שלא] רחוץ ידים ורגלים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:9
[Steinsaltz on Zevachim 112b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:9)

ב ומעתה נשנה דין הקרבה בחוץ במהלך הדורות: בתחילה, **עד שלא הוקם המשכן** במדבר סיני, בשנה השנית לצאת בני ישראל ממצרים, **היו הבמות מותרות** הותר להקריב בכל מקום, **ו**ה**עבודה** בקרבנות היתה נעשית **בבכורות** של כל ישראל. **ומ**עת **שהוקם המשכן נאסרו** כל **הבמות, ו**ה**עבודה** היתה נעשית **בכהנים** בלבד. ואז **קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים** (בחצר אהל מועד), **ו**אילו **קדשים קלים** נאכלים **בכל מחנה ישראל.** בזמן כניסת ישראל לארץ בימי יהושע, לאחר שעברו את הירדן ו**באו לגלגל,** ושם עמד המשכן ומזבח הנחושת — **הותרו** שוב **הבמות.** ואז **קדשי קדשים** היו **נאכלין לפנים מן הקלעים** של חצר המשכן, **ו**אולם **קדשים קלים** היו נאכלים **בכל מקום.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:10
[Steinsaltz on Zevachim 112b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:10)

ולאחר מכן, כאשר **באו לשילה** ושם שוכן אהל מועד, חזרו ו**נאסרו הבמות.** **ו**משכן זה שהיה בשילה, **לא היה שם תקרה** העשויה מקרשים או אבנים, **אלא בית אבנים בלבד מלמטן, והיריעות** של המשכן היו פרוסות **מלמעלן.** **והיא** התקופה בה היה המשכן בשילה, **היתה** זו המכונה בתורה **"מנוחה",** שעד אותה שעה התירה התורה הקרבה בבמות, שנאמר: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה" (דברים יב, ט). ובתקופה זו היו **קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים** המקיפים את חצר בית ה', **וקדשים קלים ומעשר שני** שצריך להביאם למקום המשכן ולאוכלם לפני ה' (דברים יב, ו) היו נאכלים **בכל** מקום **הרואה** את שילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:11
[Steinsaltz on Zevachim 112b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:11)

ולאחר מכן, כאשר חרבה שילה עם מותו של עלי הכהן (ראה שמואל א ד, יח) **באו** המשכן וכליו **לנוב וגבעון,** ושוב **הותרו הבמות.** ואזי, **קדשי קדשים** היו **נאכלין לפנים מן הקלעים,** ו**קדשים קלים** היו נאכלים **בכל ערי ישראל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:12
[Steinsaltz on Zevachim 112b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:12)

ומעת ש**באו לירושלים** ובנו את המקדש בימי שלמה, שוב **נאסרו הבמות, ו**מעתה **לא היה להן** עוד **היתר. והיא** בהיות בית המקדש בירושלים, **היתה "נחלה",** שנזכרה בכתוב: "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (שמואל א ד, ט). ובירושלים **קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים,** כלומר, בעזרה, **קדשים קלים ומעשר שני** — **לפנים מן החומה** של העיר, שהיא במקום מחנה ישראל שבמדבר.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:13
[Steinsaltz on Zevachim 112b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:13)

ג **כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות,** **והקריבן** בחוץ **בשעת איסור הבמות מבחוץ —** **הרי** זה עובר על **אלו ב**מצוות **עשה** להקריב במקום הנבחר על ידי ה', **ו**על מצוות **לא תעשה** שאין להקריב אז בבמה, **וחייבין עליו כרת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:14
[Steinsaltz on Zevachim 112b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:14)

ואם **הקדישן בשעת היתר הבמות** כגון בזמן הבמה בגבעון, **והקריבן** בחוץ **בשעת איסור הבמות** משנבנה המקדש בירושלים **בחוץ** — **הרי** הוא עובר על **אלו בעשה ולא תעשה, ו**אולם **אין חייבין עליהן כרת.** אם **הקדישן בשעת איסור הבמות** כגון בזמן משכן שילה, **והקריבן** בחוץ **בשעת היתר הבמות** בתקופת נוב — **הרי אלו בעשה,** כלומר, חייב על שביטל מצות עשה להביאם למשכן, **ו**מכל מקום **אין בהן** עבירה על מצות **לא תעשה** (ולא עונש כרת), שלא להקריב במקדש, שהרי עכשיו מותר להקריב בחוץ.


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:15
[Steinsaltz on Zevachim 112b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:15)

ומוסיפה המשנה: **ואלו קדשים** ש**קרבין** גם בזמן היתר הבמות רק **במשכן** שבבמה הגדולה, במת הציבור שבגלגל, בנוב ובגבעון: **קדשים שהוקדשו ל**שם הקרבה ב**משכן.** ולכן **קרבנות ציבור** שסתמן עומדים להקרבה במשכן **קרבין במשכן, ו**אילו **קרבנות היחיד** שאינם עומדים להקרבה דווקא במשכן — קרבים **בבמה. קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן** — **יקריבו במשכן, ואם הקריבן בבמה** — **פטור. ו**עוד,


###### Steinsaltz on Zevachim 112b:16
[Steinsaltz on Zevachim 112b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/112b:16)

**מה בין במת** **יחיד לבמת ציבור?** שבבמת ציבור יש **סמיכה ו**יש חובה של **שחיטת צפון,**