## Steinsaltz on Zevachim Daf 113b

###### Steinsaltz on Zevachim 113b:1
[Steinsaltz on Zevachim 113b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:1)

**הא איפני** [הרי כבר פונו]! ומשיב ריש לקיש: ברייתא זו הרי עוסקת בירושלים, ויש לומר ש**נהי דאיפני** [אם אמנם פונו עצמות מתי מבול ונבוכדנצר] **מירושלים, מכולה** [מכל] **ארץ ישראל לא איפני** [פונו], ולכן מחוץ לירושלים רק מקום בדוק כשר לשחיטת הפרה.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:2
[Steinsaltz on Zevachim 113b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:2)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] להיפך את מהלך הדברים הללו, שמברייתא זו **איתיביה** [הקשה לו] **ריש לקיש לר' יוחנן** הסבור שהמבול לא הגיע לארץ ישראל: הרי כך אמר ר' יהושע: **"איה מתי מבול? איה מתי נבוכדנאצר?"**ולכאורה **מאי לאו מדהני הוו** [האם אין להבין מכאן כי מכיון שאלה, מתי נבוכדנצר, היו] בארץ, **הני נמי הוו** [אלה, מתי מבול, גם כן היו בארץ]? ודחה ר' יוחנן את הראייה הזו: **מידי איריא** [כלום הדברים שייכים]? **הא כדאיתיה והא כדאיתיה** [זה כמו שישנו וזה כמו שישנו], מתי נבוכדנצר אמנם היו בארץ ישראל, ואולם מתי מבול לא היו בה, משום שהמבול לא היה בה.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:3
[Steinsaltz on Zevachim 113b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:3)

ועוד **איתיביה** [הקשה לו] ריש לקיש לר' יוחנן: נאמר במבול "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו **מכל אשר בחרבה מתו"** (בראשית ז, ב). ומעתה, **בשלמא לדידי דאמינא** [נניח לשיטתי, שאני אומר] ש**ירד מבול לארץ ישראל, משום הכי** [כך] **מתו** כל בעלי החיים שעל פני האדמה ("בחרבה"), ואף אלו שבארץ ישראל, **אלא לדידך** [לשיטתך] שלא ירד בארץ ישראל מבול, **אמאי** [מדוע] **מתו** בעלי החיים שבארץ ישראל? והשיב ר' יוחנן: **משום הבלא** [חום] שהתלווה למי המבול, ואותו חום היה אף בארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:4
[Steinsaltz on Zevachim 113b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:4)

ומעירים: והוא **כ**דברי **רב חסדא,** ש**אמר רב חסדא: ברותחין** בחום שיש במעשי עריות **קלקלו** בני דור המבול, **וברותחין נידונו** שמי המבול רותחים היו. **דכתיב הכא** [שכן נאמר כאן בתום המבול]: "ויעבר אלקים רוח על הארץ **וישכו המים"** (בראשית ח, א), **וכתיב התם** [ונאמר שם במגילת אסתר לאחר תליית המן]: **"וחמת המלך שככה"** (אסתר ז, י), הרי ששכיכה באה לאחר חום, ואף במבול היה חום ששכך.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:5
[Steinsaltz on Zevachim 113b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:5)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] את מהלך הדברים הזה באופן הפוך, שמפסוק אחר **איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש,** וכך הקשה: נאמר **"מכל אשר בחרבה מתו"** (בראשית ז, כב). **בשלמא לדידי דאמינא** [נניח לשיטתי, שאני אומר] ש**לא ירד מבול לארץ ישראל** — **משום הכי הוי** [כך היה] מקום של **חרבה** אף בזמן המבול (ומתו בעלי החיים שבו מחמת החום). **אלא לדידך** [לשיטתך], שירד מבול בארץ ישראל, **מאי** [מה פירוש] **"חרבה"** האמור בתיאור המבול? והרי לא היה אז כל מקום יבש בעולם! והשיב ריש לקיש: הכוונה ל**חרבה** (ליבשה) **שהיתה מעיקרא** [מתחילה, לפני בוא המבול] שמתו כל בעלי החיים שהיו בה.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:6
[Steinsaltz on Zevachim 113b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:6)

**ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לה] הכתוב בתוך תיאור המבול **"חרבה"?** להשמיענו **כ**דברי **רב חסדא,** שכך **אמר רב חסדא: בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים, שנאמר: "מכל אשר בחרבה מתו",** כלומר, אלו שהיו מתחילה ביבשה, **ולא דגים שבים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:7
[Steinsaltz on Zevachim 113b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:7)

וממשיכים לדון במחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש אם ירד המבול בארץ ישראל, ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר, ר' יוחנן] ש**לא ירד מבול לארץ ישראל, היינו דקם רימא התם** [זהו ההסבר לכך שעמד הראם שם בארץ ישראל] בזמן המבול, וכך נשאר בחיים. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר, ריש לקיש] ש**ירד** מבול אף בארץ ישראל, **רימא היכא קם** [הראם היכן עמד], שהרי ברור שהראם במידותיו הגדולות (כמבואר להלן) לא יכול היה להיכנס לתיבת נח! ומביאים בתשובה לכך מה ש**אמר ר' ינאי:** הוא אכן נכנס לתיבה, ואולם לא היה זה ראם גדול במלוא קומתו, אלא **גוריות** (גורים) של ראמים **הכניסו בתיבה,** וכך נשתמרו הראמים לאחר המבול.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:8
[Steinsaltz on Zevachim 113b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:8)

ומקשים על כך: **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי אורזילא דרימא בת יומא** [אני ראיתי גור ראם בן יומו] **והוי** [והיה גודלו] **כהר תבור** שבארץ ישראל. **והר תבור כמה הויא** [הוא גודלו]? **ארבעין פרסי** [ארבעים פרסה], **משכא דצואריה תלתא פרסי** [אורך צווארו של אותו גור ראמים היה שלוש פרסות], **מרבעתא דרישא פרסא ופלגא** [מקום מרבץ ראשו, צווארו, היה גודלו פרסה וחצי], **רמא כבא וסכר ירדנא** [הטיל אותו גור ראמים גלל, וסתם את הירדן מרוב גודלו]. ואם כן אף את גור הראם אי אפשר היה להכניס לתיבה בשל גודלו!


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:9
[Steinsaltz on Zevachim 113b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:9)

ומשיבים: **אמר ר' יוחנן:** רק את **ראשו** של גור הראם **הכניסו לתיבה,** בעוד שכל גופו היה מחוצה לה. ומקשים על כך: **והאמר מר** [והרי אמר החכם, רבה בר בר חנה]: **מרבעתא דרישא פרסא ופלגא** [מקום מרבץ ראשו, צוארו, היה בגודל פרסה וחצי], ואם כן אף את ראשו בלבד אי אפשר היה להכניס לתיבה! **אלא** צריך לתקן ולומר שרק את **ראש** (קצה) **חוטמו** של גור הראם **הכניסו לתיבה,** כדי שיוכל לנשום.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:10
[Steinsaltz on Zevachim 113b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:10)

ותמהים: ומדוע נזקק ר' יוחנן להסבר זה? **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן** ש**לא ירד מבול לארץ ישראל,** ולשיטתו היה הראם עצמו בזמן המבול עומד בארץ ישראל! ומשיבים: אכן ר' יוחנן לא נזקק לכך, ורק **לדברי ריש לקיש קאמר** [הוא אומר], שכך יש להסביר לשיטת ריש לקיש. ושואלים לגופו של הסבר זה: כיצד ניתן היה להשאיר את הראם כשקצה חוטמו בתוך התיבה?


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:11
[Steinsaltz on Zevachim 113b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:11)

**והא קסגיא** [והרי היתה מהלכת] ה**תיבה** על פני המים! **אמר ריש לקיש: קרניו** של הראם **קשרו בתיבה** וכך הוא נסחף עימה. ומקשים עוד על הסבר זה: **והאמר** [והרי אמר] **רב חסדא: אנשי דור המבול ברותחין קלקלו וברותחין נידונו,** ואם כן כיצד שרד הראם במים הרותחים?


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:12
[Steinsaltz on Zevachim 113b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:12)

ומשיבים: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שאי אפשר היה לשרוד במים הרותחים של המבול, ה**תיבה** עצמה **היכי סגיא** [כיצד היתה מהלכת]? והרי היתה מצופה בזפת שנמסה במים רותחים! **ועוד, עוג מלך הבשן,** שלפי המסורת היה מאנשי דור המבול, ושרד בחיים, **היכא קאי** [איך עמד, שרד] בתוך המים הרותחים? **אלא** בודאי יש לומר ש**נס נעשה להם, שנצטננו** המים שהיו **בצידי התיבה,** וכך שרדה התיבה, וגם גור הראם ועוג מלך הבשן.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:13
[Steinsaltz on Zevachim 113b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:13)

וחוזרים לעיקר הדברים ושואלים: **ול**שיטת **ר' שמעון בן לקיש,** שירד מבול בארץ ישראל, ולכן יש לחשוש בה לטומאה של אנשי המבול, **נהי נמי** [אם גם כן] ש**ירד מבול לארץ ישראל, והא** [והרי] גם לשיטתו **לא פש** [נשאר] דבר מן המתים שם! שכך **אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה** של בבל **"מצולה"? שכל מתי מבול** שבכל העולם **נצתללו** (צללו) **שם.** **ור' יוחנן אמר: למה נקרא שמה** של בבל **"שנער"? שכל מתי מבול ננערו שם.** הרי שריש לקיש עצמו אמר שכל המתים במבול, ואף אלו שבארץ ישראל, שקעו בבבל! ומשיבים: מכל מקום, **אי אפשר** ש**לא אידבקו** [נדבקו] מקצת ממתי המבול שבארץ ישראל בטיט שהיה אז, ונשארו בה.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:14
[Steinsaltz on Zevachim 113b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:14)

כיון שהוזכרו הסברים בענין שמותיה של בבל, מוסיפים עוד, **אמר ר' אבהו: למה נקרא שמה "שנער"? שמנערת עשיריה,** שאינם עומדים בעשירותם. ושואלים על כך: **והא קחזינן דהוו** [והרי אנו רואים שיש שם עשירים] העומדים בעשירותם! ומשיבים: **תלתא דרי לא משכי** [שלושה דורות אינם נמשכים] בעושרם.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:15
[Steinsaltz on Zevachim 113b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:15)

ועוד בענין בבל, שהגיעו לשם כל מתי המבול, **אמר ר' אמי: כל האוכל מעפרה של בבל, כאילו אוכל בשר אבותיו,** שיש שם הרבה מעפר המתים. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **כל האוכל מעפרה של בבל, כאילו אוכל בשר אבותיו. ויש אומרים: כאילו אוכל שקצים ורמשים,** שהרי אף הם מתו במבול, ונבלעו באדמת בבל.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:16
[Steinsaltz on Zevachim 113b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:16)

א שנינו במשנתנו שאם הקריב בחוץ **שעיר המשתלח** של יום הכיפורים, הריהו פטור מהקרבת חוץ, משום שנאמר בענין זה: "ואל פתח אהל מועד לא הביאו" (ויקרא יז, ד), ושעיר המשתלח אינו ראוי ומיועד לבוא אל פתח אהל מועד.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:17
[Steinsaltz on Zevachim 113b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:17)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא על המשך הכתוב: "להקריב קרבן לה'" שדרשו חכמים, כי המלה "קרבן" באה למעט שוחט חולין בפנים, שאינו חייב על כך. ועל כך שואלים: **או** שמא מן המלה **"קרבן"** **שומע אני** שדין שחיטת חוץ אמור **אפילו** ב**קדשי בדק הבית** שהוקדשו לצורך המקדש, ולא לשם הקרבה על המזבח, **ש**הרי גם הם **נקראו "קרבן", ש**כך **נאמר** בשלל מלחמת מדין: **"ונקרב את קרבן ה'** איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו" (במדבר לא, נ) והם בודאי אינם קדשי מזבח!


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:18
[Steinsaltz on Zevachim 113b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:18)

**תלמוד לומר: "ואל פתח אהל מועד לא הביאו"** (ויקרא יז, ד) ללמדנו שדין זה נוהג דווקא ב**מי שראוי לבא ב**פתח **אהל מועד,** שעומד להקרבה. **יצאו** מכלל דין זה **קדשי בדק הבית שאינן ראוין** להקרבה.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:19
[Steinsaltz on Zevachim 113b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:19)

וממשיכים לדון, **אוציא** מכלל דין שחיטת חוץ **את אלו** את קדשי בדק הבית, **שאינן ראוין** לבוא בפתח אהל מועד, **ולא אוציא את שעיר המשתלח, ש**הרי **הוא ראוי לבא אל פתח אהל מועד!** **תלמוד לומר:** "להקריב קרבן **לה'" להוציא שעיר המשתלח,** שאין חייבים על שחיטתו בחוץ מפני **שאינו מיוחד** להקרבה **לה',** שהרי משלחים אותו לעזאזל. הרי שלפי ברייתא זו שעיר המשתלח ראוי לבוא אל פתח אהל מועד!


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:20
[Steinsaltz on Zevachim 113b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:20)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן** ששנינו בברייתא שהוא ראוי לבוא אל פתח אהל מועד, הרי זה **קודם הגרלה,** שהרי מכניסים את שני שעירי יום הכיפורים לעזרה, והכהן עושה הגרלה איזה קרב לה' ואיזה לעזאזל. ואילו **כאן** במשנתנו, ששנינו שאין הוא ראוי לבוא אל פתח אהל מועד, הרי זה **לאחר הגרלה,** שמעתה שוב אינו ראוי למקדש. ושואלים על כך: **אחר הגרלה נמי** [גם כן] עדיין ראוי לפנים הוא, שהרי **האיכא** [ישנה] מצות **וידוי,** שהכהן הגדול מתוודה עליו בעזרה!


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:21
[Steinsaltz on Zevachim 113b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:21)

**אלא אמר רב מני, לא קשיא** [אין זו הסתירה שבין המשנה לברייתא קשה], שכך יש להסביר: **כאן** בברייתא ששנינו בה ששעיר המשתלח ראוי לפתח אהל מועד, הרי זה **קודם וידוי** שעדיין הוא ראוי להיות בפנים, **כאן** במשנתנו ששנינו בה שאין הוא ראוי לפתח אהל מועד, הרי זה **לאחר וידוי,** שמעתה שוב אין הוא ראוי להיות בפנים.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:22
[Steinsaltz on Zevachim 113b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:22)

ב שנינו במשנתנו שהמקריב בחוץ בעל חיים **הרובע והנרבע** או שאר קדשים פסולים, כגון המוקצה והנעבד ועוד, הריהו פטור על כך, משום שנאמר בדין שחיטת חוץ: "...לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה'" (ויקרא יז, ד) — שכל שאינו ראוי להקרבה במשכן ה' (משום פסולו), אין חייבים על הקרבתו בחוץ.


###### Steinsaltz on Zevachim 113b:23
[Steinsaltz on Zevachim 113b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/113b:23)

ושואלים: ולמה הוצרכנו ללימוד מכתוב זה? **והא נמי** [וזה גם כן], בדומה לפרה אדומה ושעיר המשתלח שנשנה דינם בראשית משנתנו, **תיפוק ליה** [תצא לו] הלכה זו **מ**האמור בתחילת אותו פסוק "ואל **פתח אהל מועד** לא הביאו", שכל שאינו מיועד לבוא לפתח אהל מועד אין חייבים על הקרבתו בחוץ. אלו גם כן אינם ראויים לבוא פתח אהל מועד!