## Steinsaltz on Zevachim Daf 114a

###### Steinsaltz on Zevachim 114a:1
[Steinsaltz on Zevachim 114a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:1)

**בשלמא** [נניח] **רובע ונרבע משכחת ליה** [מוצא אתה אותו], שאין לפטור על שחיטתו בחוץ משום שאינו ראוי להבאה לפתח אוהל מועד, וכיצד? בזמן **דאקדשינהו מעיקרא** [שהקדיש אותו מתחילה] והיה איפוא ראוי להבאה למקדש, ושוב אין לפטור על שחיטתו בחוץ מטעם זה, **והדר** [וחזר, ושב] אחרי כן ו**רבעו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:2
[Steinsaltz on Zevachim 114a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:2)

**אלא** לגבי **מוקצה ונעבד** לא ניתן להסביר באופן זה, משום שאם כבר הוקדשו לא היו נפסלים, שכן כלל הוא ש**אין אדם אוסר דבר שאינו שלו!** ומשיבים: יש אופן בו אדם יכול לאסור דבר שכבר הוקדש, והרי זה **בקדשים קלים** שהקדיש בהמה לשלמים, **ואליבא** [ועל פי שיטתו] של **ר' יוסי הגלילי,** ש**אמר: קדשים קלים ממון בעלים הוא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:3
[Steinsaltz on Zevachim 114a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:3)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] בדין הגוזל חפץ של חבירו ונשבע לשקר, שמביא אשם גזילות: **"ומעלה מעל בה'** וכחש בעמיתו" (ויקרא ה, כא) — **לרבות** זה הנשבע על **קדשים קלים** של חבירו, לפי **שהן** בעיקרם **ממונו** של הבעלים, אלו **דברי ר' יוסי הגלילי.**


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:4
[Steinsaltz on Zevachim 114a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:4)

ומסכמים: **הלכך** כל אלו המנויים במשנה, ראויים היו לבוא אל פתח אוהל מועד, אלא שנפסלו אחר כך להקרבה. **רובע ונרבע** — **דבר ערוה** הוא זה, שפוסל את הקרבנות, והם נאסרים גם לאחר שהוקדשו. **מוקצה ונעבד** כ**עבודה זרה** נאסרו בכך אף לאחר שהוקדשו — בזמן שהיו אלה **קדשים קלים** שהם ממון בעלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:5
[Steinsaltz on Zevachim 114a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:5)

ואילו פסול **אתנן ומחיר כלאים** ו**יוצא דופן,** שאינם יכולים לחול על בהמות שכבר היו ראויות להקרבה — כל אלה נשנו דווקא **בולדות** (עוברים) של בהמות **קדשים,** שהקנה אותם כאתנן או מחיר כשהם במעי אמם. ואלו היו ראויים להקרבה כחלק מגוף הקדשים, ורק לאחר שנולדו נפסלו כשלעצמם מהקרבה. ואף שיש לשאול: כיצד יכול ליתנם כאתנן ומחיר במעי אמם, והרי קדשים הם, ואין הם שלו לאוסרם!


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:6
[Steinsaltz on Zevachim 114a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:6)

על כך יש להשיב: **קסבר** [סבור הוא התנא במשנתנו] ש**ולדי קדשים** רק **בהוייתן** בשעה שהם נולדים הרי **הן קדושים,** אבל במעי אמם עדיין חולין הם, וחל עליהם פסול אתנן או מחיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:7
[Steinsaltz on Zevachim 114a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:7)

א שנינו במשנתנו שנחלקו חכמים ור' שמעון בקדשים שהם **בעלי מומין** עוברים (שאינם קבועים), שלדעת ר' שמעון עוברים על לא תעשה על הקרבתם בחוץ, מאחר ויהיו ראויים להקרבה לאחר זמן. וכן נחלקו בשני מקרים דומים — על הקרבתם בחוץ של תורים שלא הגיע זמנם, וכן בדינו של השוחט ביום אחד **אותו ואת בנו,** כאשר את השני שוחט בחוץ, למרות שהוא ראוי לשחיטה רק למחרת.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:8
[Steinsaltz on Zevachim 114a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:8)

ומסבירים: **וצריכי** [וצריכים] לשנות את מחלוקתם זו בכל האופנים הללו, משום **דאי תנא** [שאם היה שונה] רק את מחלוקתם בדין **בעלי מומין** עוברים, הייתי אומר שדווקא שם אומרים חכמים שפטור על הקרבתם בחוץ, **משום דמאיסי** [שהם מאוסים] לקרבן בפנים, **אבל תורין** שעדיין לא הגיע זמנם, **דלא מאיסי** [שאינם מאוסים], שהרי משיגיע זמנם יהיו ראויים להקרבה — **אימא** [הייתי אומר] ש**לא** כך הוא הדין, אלא **דמודו** [שמודים] בזה חכמים **ליה** [לו] **לר' שמעון** שעובר על כך בלא תעשה.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:9
[Steinsaltz on Zevachim 114a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:9)

**ואי תנא** [ואם היה שונה] את מחלוקת חכמים ור' שמעון במשנתנו רק בדינם של **תורין** שלא הגיע זמנם, הייתי אומר כי דווקא לגביהם אמר ר' שמעון שעובר על הקרבתם בחוץ בלא תעשה, **משום** שהם **לא** היו בגדר של **חזי ואידחו** [ראויים להקרבה ונדחו], אלא רק טרם הגיע זמנם להקרבה. **אבל בעלי מומין** עוברים, **דאיחזו ואידחו** [שהיו כבר בגדר ראויים להקרבה ונדחו], **אימא** [הייתי אומר] ש**מודה להו** [להם] **ר' שמעון לרבנן** [לחכמים], שאינו עובר בלא תעשה על הקרבתם בחוץ, שהרי נדחו מהקרבה במקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:10
[Steinsaltz on Zevachim 114a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:10)

**ואי תנא** [ואם היה שונה] רק את **הני תרתי** [שני אלה, בעלי מומים עוברים ותורים שלא הגיע זמנם], הייתי אומר בשיטת חכמים שאינו עובר על הקרבתם בחוץ **משום** שפסול הקרבתם הוא **פסולא דגופייהו** [פסול גופם, עצמם], **אבל** פסול הקרבה של **אותו ואת בנו, דפסולא מעלמא קאתי לה** [שפסול מבחוץ שבא לו], שהרי הוא כשלעצמו כשר להקרבה, ואין הוא נאסר להקרבה באותו יום אלא רק משום שבנו (או אביו) נשחט באותו היום, **אימא מודו ליה רבנן** [אמור שמודים לו חכמים] **לר' שמעון** שבדבר זה אכן עובר הוא על הקרבתו בחוץ בלא תעשה, על כן **צריכא** [צריך] שתיאמר המחלוקת אף באופן זה.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:11
[Steinsaltz on Zevachim 114a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:11)

ב שנינו במשנתנו: **שהיה ר' שמעון אומר:** כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן, והקריבו — הרי זה בלא תעשה. ולא פירש ר' שמעון בדבריו איזה לא תעשה הוא זה. ונפנים לברר את דבריו, **מאי טעמא** [מה בדיוק הוא הטעם, המקור בתורה] לאותו לאו שציין **ר' שמעון?**


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:12
[Steinsaltz on Zevachim 114a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:12)

**אמר ר' אילעא אמר ריש לקיש:** שכן **אמר קרא** [המקרא]: **"לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום** איש כל הישר בעיניו. כי לא באתם עד עתה על המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ח — ט). שכך **אמר להו** [להם] **משה לישראל: כי עייליתו** [כאשר אתם נכנסים] **לארץ** ישראל, **ישרות,** כלומר, קרבנות שבאים מתוך מה שישר בעיני אדם, מנדבת לבו, שהם נדרים ונדבות — אותם **תקריבו,** אבל **חובות לא תקריבו** ואפילו במשכן שבגלגל, עד שתגיעו אל "המנוחה" — זו שילה, ותקריבום.


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:13
[Steinsaltz on Zevachim 114a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:13)

**ו**הרי איפוא שקרבן חובה בתקופת **גלגל לגבי** (ביחס) לתקופת המשכן ב**שילה, מחוסר זמן הוא, וקאמר להו** [ואומר להם] **משה: לא תעשון** אותם באותה תקופה. הרי שהמקריב מחוסר זמן עובר בלא תעשה זה של "לא תעשון".


###### Steinsaltz on Zevachim 114a:14
[Steinsaltz on Zevachim 114a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114a:14)

**אמר ר' ירמיה לר' זירא:** לפי זה נמצא שיש כאן איסור "לא תעשה" כללי להקריב מחוסר זמן אפילו במשכן, כפי שהיה בגלגל, **אי הכי** [אם כך], כל המקריב מחוסר זמן, ואפילו בפנים,