## Steinsaltz on Zevachim Daf 114b

###### Steinsaltz on Zevachim 114b:1
[Steinsaltz on Zevachim 114b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:1)

**מילקי נמי לילקי** [שילקה גם כן] על כך, כעל כל איסור לאו בתורה שיש בו מעשה. **אלמה** [מפני מה] **אמר ר' זירא** בדינו של השוחט מחוסר זמן בפנים, שאין לוקים על כך משום האיסור הכללי של פסולי ההקרבה "לא ירצה" ( ויקרא כב, כג), לפי ש**הכתוב נתקו** **ל**כלל איסור **עשה** "מיום השמיני והלאה ירצה" (יקרא כב, כז) שעליו אין לוקים? והרי עדיין קיים לאו זה של "לא תעשון"!


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:2
[Steinsaltz on Zevachim 114b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:2)

ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] שאמר ר' זירא, הינם רק **ל**שיטת **רבנן** [חכמים] החולקים על ר' שמעון במשנתנו, והם סבורים שאין ללמוד מ"לא תעשון" מצוות לא תעשה על שחיטת מחוסר זמן. ואולם **לר' שמעון הכי נמי** [אכן כך הוא גם כן הדין], שלוקים על שחיטת מחוסר זמן בפנים המקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:3
[Steinsaltz on Zevachim 114b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:3)

**רב נחמן בר יצחק אמר:** דברי ר' זירא הינם אף לשיטת ר' שמעון, שאף הוא סבור שאין לוקים על שחיטת מחוסר זמן במקדש. ואין ללמוד מאיסור לאו שנאמר על תקופת המשכן בגלגל, משום ש**פנים** המשכן ב**גלגל לגבי** (ביחס) לתקופת המשכן ב**שילה כחוץ דמי** [נחשב], ומה שנאסר ב"לא תעשון" הריהו איפוא הקרבה של מחוסר זמן בחוץ, ולא הקרבה של מחוסר זמן בפנים.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:4
[Steinsaltz on Zevachim 114b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:4)

**רבה אמר: טעמיה** [טעמו, מקור שיטתו] של **ר' שמעון** אינו מ"לא תעשון", כפי שלמד ריש לקיש, אלא ממקרא אחר, **כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא], **ר' שמעון אומר: מנין לזובח** את קרבן ה**פסח** שלו **בבמת יחיד בשעת** **איסור הבמות, שהוא** עובר על כך **ב**איסור **לא תעשה? תלמוד לומר: "לא תוכל לזבח את הפסח** באחד שעריך... כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח..."(דברים טז, ה — ו).


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:5
[Steinsaltz on Zevachim 114b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:5)

**יכול אף בשעת היתר הבמות כן** הוא הדין, שאסור לזבוח את הפסח בבמת יחיד? **תלמוד לומר: "באחד שעריך",** לומר: **לא אמרתי לך** שהדבר אסור **אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד** למקדש להביא קרבנותיהם, אבל בזמן שאין מקום מיוחד שכל ישראל חייבים להביא בו את קרבנותיהם, אינו עובר בלא תעשה אם שחט את הפסח בבמת יחיד.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:6
[Steinsaltz on Zevachim 114b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:6)

ומעתה נדון בדברים אלה: **אימת** [מתי] היתה שחיטה זו של קרבן הפסח, שהוא עובר עליה ב"לא תעשה" בבמת יחיד בשעת איסור במות? **אי נימא** [אם נאמר] שהיה זה **אחר חצות** היום של י"ד בניסן, שהוא הזמן הראוי להקרבת הפסח במקדש — לא רק שעבר על לא תעשה, אלא אף **כרת נמי מחייב** [גם כן הוא מתחייב], ככל השוחט בחוץ קדשים הראויים להיקרב במקדש! **אלא לאו** [האם לא] מדובר שהקריב את הפסח בבמת יחיד ביום י"ד בניסן **קודם חצות,** כשהוא מחוסר זמן. ומכאן שעוברים על כך באיסור לא תעשה!


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:7
[Steinsaltz on Zevachim 114b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:7)

ודוחים את דברי רבה: **לעולם** אפשר לומר ששחיטה זו של הפסח בבמת יחיד נעשתה בזמנה, **לאחר חצות** יום י"ד בניסן, **ובשעת היתר הבמות** **קאי** [עומד, מדבר] (בתקופת המשכן בגלגל ובנוב ובגבעון) ובא מקרא זה ללמדנו שאף שהותרה הקרבת נדרים ונדבות בבמת יחיד, את קרבן הפסח נאסר להקריב מחוץ לבמה הגדולה.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:8
[Steinsaltz on Zevachim 114b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:8)

ומקשים: **והא** [והרי] **"בשעת איסור הבמות" קאמר** [הוא אומר בברייתא]! ומשיבים: כך כוונת הדברים, בתקופה שיש **איסור במה לו** לענין קרבן זה של פסח, אבל יש בה **היתר במה לחבירו** לקרבן אחר, של נדרים ונדבות.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:9
[Steinsaltz on Zevachim 114b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:9)

א שנינו במשנתנו שהמקריב בחוץ **מחוסר זמן** בבעליו אינו חייב על כך, ובפרטי ענין זה נמנו הזב, והזבה, והיולדת, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ בתוך ימי ספירת טהרתם. ושואלים: **והני** [וכי אלה] **בני** (חייבי) **אשמות נינהו** [הם]? **אמר זעירי: תני** [שנה, בגירסת משנתנו] **"מצורע" בהדייהו** [יחד איתם, עם זב וזבה ויולדת], ומצורע בטהרתו מביא גם אשם.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:10
[Steinsaltz on Zevachim 114b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:10)

עוד שנינו במשנתנו שאם הקריבו מחוסרי הזמן את **עולותיהן ושלמיהן** בחוץ — חייבים על כך. ושוב שואלים: **והני** [וכי אלה] **בני** **שלמים נינהו** [הם]? **אמר רב ששת: תני** [שנה, בגירסת משנתנו]: **"נזיר"** יחד עם אלו המנויים בה, והרי נזיר מביא שלמים בסוף נזירותו. ומעירים: את גירסת **זעירי** במשנתנו ("מצורע") **קבעוה תנאי** [התנאים, שוני המשנה] בנוסח המשנה שהיו חוזרים ושונים. ואילו את גירסת **רב ששת** במשנתנו ("נזיר") **לא קבעוה תנאי** [התנאים] בלימודם.


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:11
[Steinsaltz on Zevachim 114b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:11)

ב שנינו במשנתנו שמי שלא מלאו ימי טהרתו, כגון מצורע, השוחט בחוץ את אשמו — הריהו פטור על כך, משום שאינו ראוי ליקרב באותה שעה. ובדין זה, **אמר ר' חלקיה (דבי** [מחכמי בית המדרש]**)** של **רב טובי: לא שנו אלא** ששחט את האשם בחוץ **לשמו** (לשם אשם), **אבל** אם שחט את האשם בחוץ **שלא לשמו,** אלא לשם קרבן אחר — **חייב** משום הקרבה בחוץ, **הואיל וראוי ל**היות מוקרב **שלא לשמו בפנים** (במקדש), שהרי אשם שנשחט שלא לשמו כשר להקרבה (לעיל זבחים ב,א).


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:12
[Steinsaltz on Zevachim 114b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:12)

ומקשים על כך: **אי הכי** [אם כך] הוא, אפילו אם שחט את האשם **לשמו נמי ניחייב** [גם כן יתחייב] משום הקרבה בחוץ, **הואיל וראוי** (יכול היה) לשוחטו **לשלא לשמו בפנים!** ומשיבים: כדי שייחשב האשם שנשחט בחוץ בגדר "ראוי לפנים", **בעי** [צריך] הוא תחילה **עקירה** של שמו (שיכוון במפורש לשמו של קרבן אחר). אבל כל עוד לא נעקר שם אשם ממנו, אין הוא נחשב "ראוי לפנים".


###### Steinsaltz on Zevachim 114b:13
[Steinsaltz on Zevachim 114b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/114b:13)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב הונא** על דברי רב חלקיה, שאשם מחוסר זמן ראוי לפנים כששחטו שלא לשמו: **וכי יש לך דבר שאינו כשר** כשהוא נעשה **לשמו, וכשר** כשהוא נעשה **שלא לשמו?** ומשיבים: **ולא?** וכי אין דבר כזה? **והרי**