## Steinsaltz on Zevachim Daf 116b

###### Steinsaltz on Zevachim 116b:1
[Steinsaltz on Zevachim 116b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:1)

ומשיבים: רחב השתמשה בביטוי "ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם" (יהושע ב, יא), לומר ש**אפילו אקשויי נמי לא אקשו** [להתקשות גם כן לא נתקשו איבריהם] מפני גודל פחדם. ושואלים: **ומנא** [ומנין] **ידעה** רחב? ומשיבים: שכן **אמר מר** [החכם בברייתא]: **אין לך כל שר ונגיד** באותה עת **שלא בא על רחב הזונה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:2
[Steinsaltz on Zevachim 116b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:2)

ומוסיפים, שכך **אמרו** חכמים בענינה של רחב: **בת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וזנתה** במשך **כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר. אחר** כל זאת, בהיותה בת **חמישים שנה,** הלכה רחב ו**נתגיירה,** כשהגיעו אליה שני המרגלים. וכך **אמרה: יהא מחול לי** כל מה שחטאתי בזנות **בשכר** שסכנתי עצמי ב**חבל חלון ופשתים** והצלתי בהם את שני מרגליו של יהושע (שכן הסתירה אותם תחילה מפני המחפשים אחריהם בפשתי העץ, ולאחר מכן הורידה אותם בחבל דרך החלון אל מחוץ לביתה. יהושע פסוקים ו וטו).


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:3
[Steinsaltz on Zevachim 116b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:3)

א ועוד **אמר מר** [החכם] בברייתא בענין הקרבת קרבנות קודם שהוקם המשכן: **וגוים בזמן הזה רשאין לעשות כן,** להקריב קרבנות לה' שלא בבית המקדש, אף שבני ישראל אסורים לעשות כן. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [שכן שנו חכמים] על האמור בתורה בראש פרשת איסור שחיטת קדשים בחוץ **"דבר** אל אהרן ואל בניו ו**אל** כל **בני ישראל"** (ויקרא יז, ב), לומר: רק **בני ישראל** הם ה**מצווין על שחוטי חוץ, ואין הגוים מצווין על שחוטי חוץ.**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:4
[Steinsaltz on Zevachim 116b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:4)

**לפיכך כל אחד ואחד** מן הגוים, אם רוצה, **בונה לו במה לעצמו ומקריב עליה כל מה שירצה. אמר ר' יעקב בר אחא** שכך **אמר רב אסי:** אף שלגוים עצמם מותר לשחוט לשם ה' בחוץ, **אסור** לישראל **לסייען ולעשות שליחותן** בדבר זה, משום שלנו אסור הדבר. **אמר רבה: ו**אולם **לאורינהו להו שרי** [להורות להם כיצד להקריב בחוץ מותר],


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:5
[Steinsaltz on Zevachim 116b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:5)

**כי הא** [כמו מעשה זה] ש**איפרא הורמיז אימיה** [אימו] של **שבור מלכא** [המלך] הפרסי, **שדרה קורבנא** [שלחה קרבן] **לרבא,** ועם הקרבן **שלחה ליה** [לו] דברים אלה: **אסקוה ניהליה** [העלו אותו לי, עבורי] **לשם שמים. אמר להו** [להם רבא] **לרב ספרא ולרב אחא בר הונא: זילו ודברו תרי עולמי גולאי** [לכו וקחו לצורך זה שני נערים גוים בני גיל אחד], דומים זה לזה, כדי שתהא הקרבה זו ביתר טהרה ונוי, **וחזו היכא דמסקא ימא** [וראו מקום היכן שהים מעלה] זה עתה **שירטון** (תלולית של טיט), ויהא זה איפוא מקום שלא השתמש בו אדם לפני כן, **ושקלו ציבי חדתי, ואפיקו נורא ממרא חדתא** [וקחו עצים לשריפה חדשים, והוציאו אש מכלי חדש], **ואסקוה ניהליה** [והעלו אותה לפניה] **לשם שמים,** ואותם שני נערים יקריבו עליה את הקרבן.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:6
[Steinsaltz on Zevachim 116b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:6)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: **כמאן** [כדעת מי] הוראה זו להשתמש להקרבה דווקא בעצים חדשים, **כ**דעת **ר' אלעזר בן שמוע?** **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] ש**ר' אלעזר בן שמוע אומר: מה מזבח** הוא מקום **שלא ישתמש בו הדיוט** תחילה, **אף עצים** העומדים להקרבה צריך **שלא ישתמש בהן הדיוט. ו**אולם יש להקשות על כך: **הא** [הרי] **מודה ר' אלעזר בן שמוע בבמה** שאין בה צורך בעצים חדשים!


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:7
[Steinsaltz on Zevachim 116b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:7)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **כתוב אחד אומר** בענין קניית מקום המקדש בידי דוד כשרצה לבנות שם מזבח במצות ה': **"ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות.** ויבן שם דויד מזבח לה' ויעל עולות ושלמים" (דברי הימים א כא, כה — כו), **וכתיב** [ונאמר] במקום אחר: **"ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים.** ויבן שם דוד מזבח לה' ויעל עולות ושלמים" (שמואל ב כד, כד — כה), **הא** [הרי] **כיצד** מיישבים את הסתירה שבין הפסוקים הללו ביחס לסכום הכסף שנתן דוד?


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:8
[Steinsaltz on Zevachim 116b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:8)

היה דוד **גובה מכל שבט ושבט** משנים עשר שבטי ישראל **חמשים** שקלים, **שהן** בסך הכל **ששת מאות** שקלים. **רבי אומר משום** (בשם) **אבא יוסי בן דוסתאי** הסבר אחר: את ה**בקר [ועצים] ומקום מזבח** קנה דוד **בחמשים** שקלים, **ו**את מקום **כל הבית כולו** קנה **בשש מאות** שקלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:9
[Steinsaltz on Zevachim 116b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:9)

**ר' אלעזר בן שמוע אומר:** את ה**בקר ועצים ומקום מזבח** קנה דוד **בחמשים** שקלים, **ו**אילו את מקום **כל הבית כולו** קנה **בשש מאות** שקלים. ומנין שקנה ממנו את הבקר והעצים? **דכתיב** [שנאמר]: **"ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים"** (שמואל ב כד, כב), ועל כך השיב דוד: "לא כי קנה אקנה מאותך במחיר... ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף חמשים שקלים" (שמואל ב כד, כד). על כל פנים גם לשיטת ר' אלעזר בן שמוע קנה דוד את המוריגים ואת כלי הבקר של ארונה לשם עצים! **ורבא אמר לך** [יכול היה לומר לך] בתשובה לשאלה זו: **התם נמי בחדתי** [שם אצל דוד המלך גם כן מדובר בחדשים] שלא השתמשו באותם כלים לפני כן.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:10
[Steinsaltz on Zevachim 116b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:10)

ושואלים: **מאי** [מה הם] **"מרגים"** הנזכרים שם? **אמר עולא:** הוא הדבר שנקרא **מטה של טורבל.** ושואלים על הסבר זה, **מאי** [מה היא] **"מטה של טורבל"? אמר אביי: עיזא דקרקסא דדיישן דישאי** [לוח כבד ומשונן שדשות בו בהמות הדייש]. **אמר אביי: מאי קרא** [מהו הפסוק] המלמד את זה? שנאמר: **"הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות** תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים" (ישעיהו מא, טו). הרי שמורג יש בו חריצים ("חרוץ") ושיניים ("פיפיות"), והוא משמש לדישה.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:11
[Steinsaltz on Zevachim 116b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:11)

ובענין זה של הסתירה בכתובים במנין השקלים שנתן דוד, מסופר: **מקרי ליה** [היה מלמד אותו מקרא] **רבא לבריה** [את בנו], **ורמי ליה קראי אהדדי** [והשליך לו פסוקים זה על זה], הראהו שיש בהם סתירה, **כתיב** [נאמר] בדברי הימים (א כא, כה): **"ויתן דוד לארנן...** שקלי זהב משקל שש מאות", **וכתיב** [ונאמר] בספר שמואל (דברי הימים א כא, כה): **"ויקן דוד...** בכסף שקלים חמישים", **הא כיצד** ניתן ליישבה? **גובה מכל שבט ושבט חמשים** שקלים, **שהן** בסך הכל **שש מאות** שקלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:12
[Steinsaltz on Zevachim 116b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:12)

ושואלים: **ואכתי קשיין אהדדי** [ועדיין קשים, סותרים המקראות הללו, זה את זה], שכן, **התם** [שם, בספר שמואל] מצויין כי היו אלה שקלי **כסף,** ואילו **הכא** [כאן, בספר דברי הימים] מצויין כי היו אלה שקלי **זהב!** ומתרצים: **אלא הכי קאמר** [כך אומר] הכתוב, באופן שאין בו סתירה בין התיאורים הללו: **גובה** היה דוד המלך מכל שבט בישראל שקלי **כסף במשקל** חמישים שקלי זהב, ובאופן שהגיע בסך הכל ל**שש מאות** שקלי **זהב.**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:13
[Steinsaltz on Zevachim 116b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:13)

ב שנינו במשנה כי משהוקם המשכן במדבר **קדשים קלים נאכלים בכל מחנה ישראל. אמר רב הונא:** הכוונה היא שקדשים קלים נאכלו **בכל מקומות** ששהו בהם **ישראל,** **אבל מחנה** ממש, שמחוץ לו אסורה האכילה, **לא הוי** [היו].


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:14
[Steinsaltz on Zevachim 116b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:14)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב נחמן לרב הונא: ו**כי **מחנות ב**זמן שהיה עם ישראל ב**מדבר לא הואי** [היו]? **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא]: **כשם ש**היה **מחנה במדבר,** שיש בו אזורים חלוקים זה מזה בדינם, לענין אכילת קדשים ולענין הטמאים האסורים להיכנס לכל אחד מהם, **כך** יש **מחנה בירושלים,** ובאופן זה: התחום ש**מ**חומת **ירושלים להר הבית** — הרי זה בגדר **מחנה ישראל,** התחום ש**מהר הבית לשער נקנור** שבפתח העזרה — הרי זה **מחנה לויה,**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:15
[Steinsaltz on Zevachim 116b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:15)

**מכאן ואילך** מפתח העזרה ופנימה — הרי זה **מחנה שכינה, ו**גבול העזרה **הן הן** התחום שלפנים מן ה**קלעים** של חצר המשכן **שבמדבר!**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:16
[Steinsaltz on Zevachim 116b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:16)

ומתרצים **אלא אימא** [אמור] והסבר את דברי רב הונא כך: בזמן המשכן במדבר, קדשים קלים נאכלים **בכל מקום** בו היה מצוי **מחנה ישראל.** ושואלים על כך: **פשיטא** [פשוט] שכך הוא, שבכל מקום שהיו בו ישראל במדבר, הרי הוא מחנה ישראל! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] שבעת נסיעתם במדבר, בין חניה לחניה, הרי יצאו בכך הקדשים הקלים אל מחוץ למחנה ישראל, ולכן **איפסלו** [נפסלו] **ב**פסול **יוצא, קא משמע לן** [משמיע לנו] רב הונא שאין בשר הקדשים נפסל ביוצא.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:17
[Steinsaltz on Zevachim 116b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:17)

ושואלים על כך: **ואימא הכי נמי** [ואמור שבאמת כך הוא גם כן] הדין, שיש בזה פסול יוצא! ומשיבים: שכן **אמר קרא** [הכתוב] בתיאור מחנה ישראל לדגליו במדבר : **"ונסע אהל מועד** מחנה הלויים בתוך המחנות, כאשר יחנו כן יסעו" (במדבר ב, יז), לומר: **אף על פי שנסע** ממקומו — **אהל מועד הוא,** ובדומה לכך גם מחנה ישראל ממשיך להיקרא כן אף בעת נסיעתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:18
[Steinsaltz on Zevachim 116b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:18)

ג ובענין זה ששנינו בחלוקת שלוש מחנות שהיתה בירושלים, **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בר יוחאי אומר: עוד** מחנה **אחרת היתה** בירושלים, בתוך הר הבית עצמו, **וחיל** (החומה) של **עזרת נשים היא,** שאסרו חכמים על חלק מהטמאים להיכנס לשם**. ולא היו עונשין עליה,** משום שמדין תורה אין לה דין מסויים לעצמו לעומת שאר הר הבית, ואף הוא בכלל מחנה לויה. ומוסיפה הברייתא: **וב**משכן **שילה לא היו אלא שני מחנות בלבד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 116b:19
[Steinsaltz on Zevachim 116b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/116b:19)

ושואלים: **הי מינייהו** [איזה מהם, משלשת המחנות שהיו במדבר] **לא הוה** [היה] שם? **אמר רבה: מסתברא** [מסתבר] לומר ש**מחנה לויה הואי** [היה] בשילה, ולא מחנה ישראל, משום **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**מחנה לויה לא הואי** [היה] בשילה,