## Steinsaltz on Zevachim Daf 117b

###### Steinsaltz on Zevachim 117b:1
[Steinsaltz on Zevachim 117b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:1)

**ו**כן שאר **חובות** ציבור **שקבוע להן זמן** מוגדר מתי הם צריכים להיות מובאים, כגון תמידים ומוספים. ואולם קרבנות חובה שאין להם זמן מוגדר להקרבתם, לא קרבו בבמה בזמן משכן גלגל.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:2
[Steinsaltz on Zevachim 117b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:2)

א ומעתה נפנים לברר את השיטות השונות של החכמים ששנינו בברייתא זו. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם, המקור בתורה] לשיטת **ר' מאיר** שלא הקריבו בבמת יחיד בתקופת המשכן בגלגל אלא קרבנות הבאים בנדר ונדבה, ובכללם מנחות ונזירות? שכן **אמר קרא** [הכתוב] בענין ההקרבה לכשייכנסו בני ישראל לארץ ישראל : **"לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום** איש כל הישר בעיניו. כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ח — ט).


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:3
[Steinsaltz on Zevachim 117b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:3)

שכך **אמר להן משה לישראל: כי עייליתו** [כאשר אתם נכנסים] **לארץ** ישראל, ועדיין לא באתם למשכן שילה ולמקדש בירושלים, ומותרים אתם להקריב בבמות — לא תעשו ככל אשר אנחנו עושים במדבר, קרבנות חובה ונדבה. אלא "איש כל הישר בעיניו" — **ישרות,** כלומר, קרבנות הבאים מנדבת (מיושר) ליבו של כל איש **תקריבו,** ואילו **חובות** **לא תקריבו.** ואף **מנחות ו**קרבנות הבאים עם סיום ה**נזירות** הלוא בכלל **ישרות נינהו** [הם], שהמנחות באות בנדר ונדבה, ואין נזירות אלא בנדר, ואינה חובה על האדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:4
[Steinsaltz on Zevachim 117b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:4)

**ורבנן** [וחכמים] החולקים על ר' מאיר, ולשיטתם לא הקריבו בבמות יחיד מנחות ונזירות, טעמם הוא — משום ש**אין מנחה** נוהגת כלל **בבמה,** ואילו קרבנות **נזירות** אינם בכלל ישרות, אלא **חובות נינהו** [הם]. שאמנם הנזירות עצמה היא נדר, אבל משעה שנעשה נזיר מוטלים עליו הקרבנות כחובה.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:5
[Steinsaltz on Zevachim 117b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:5)

ובעניין זה, **אמר שמואל: מחלוקת** ר' מאיר וחכמים הינה דווקא **ב**קרבנות ה**חטאת ואשם** שמביא הנזיר, **אבל בעולות ושלמים** שהוא מביא — **דברי הכל,** ואף לדעת חכמים, בכלל **ישרות** **נינהו** [הם], **וקרבי** [וקרבים] בבמת יחיד.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:6
[Steinsaltz on Zevachim 117b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:6)

**מותיב** [מקשה] על כך **רבה** ממה ששנו חכמים בברייתא: **חזה ושוק** של קרבנות שלמים הניתנים לכהנים לאכילה (ראה ויקרא ז, לד), **ו**כן **תרומת לחמי תודה** (הלחם הניתן לכהן לאכילה מכל אחד מארבעת מיני לחמי התודה, ראה ויקרא ז, טו), **נוהגין** רק **בבמה גדולה, ואין נוהגין בבמה קטנה.** ויש מעתה לדייק: דווקא אלו אינם נוהגים בבמה קטנה, **ואילו** מתנת כהנים האחרת, שהיא **הזרוע בשלה** שבאיל נזיר (ראה במדבר ו, יט — כ), **שיירה** [שייר אותה], לא הזכיר אותה התנא.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:7
[Steinsaltz on Zevachim 117b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:7)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שאף **בעולה ושלמים פליגי** [חלוקים הם] ר' מאיר וחכמים אם קרבו בבמת יחיד, **הא** [ברייתא זו] שלא נזכר בה איל נזיר, **מני** [כשיטת מי היא]? כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא,** שלדעתם לא קרבו שלמי נזיר. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שרק **ב**קרבנות ה**חטאת ואשם** של הנזיר **פליגי** [חלוקים הם], ושלמים ועולות של נזיר אף חכמים מודים שהקריבו בבמה, **הא מני** [זו כשיטת מי היא]?


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:8
[Steinsaltz on Zevachim 117b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:8)

**אלא אי איתמר, הכי איתמר** [אם נאמר דבר זה, כך נאמר], **אמר שמואל: מחלוקת** ר' מאיר וחכמים היא דווקא **בעולה ושלמים** של נזיר, **אבל בחטאת ואשם** — **דברי הכל חובות נינהו** [הן], **ולא קרבי** [קרבים], גם לא לדעת ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:9
[Steinsaltz on Zevachim 117b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:9)

ב ועוד בבירור דעות התנאים שבברייתא זו, **אמר מר** [החכם] ר' יהודה אומר: כל שהציבור והיחיד מקריבים באהל מועד שבמדבר — מקריבים באהל מועד שבגלגל, בין נדרים ונדבות ובין חובות. ורק בבמת יחיד לא הקריב היחיד אלא עולה ושלמים. **וחכמים אומרים: כל שהצבור מקריבין באהל** מועד שבמדבר, מקריבין באהל מועד שבגלגל. אבל יחיד אינו מקריב אלא עולה ושלמים בלבד, בין בבמת יחיד ובין במת ציבור.


###### Steinsaltz on Zevachim 117b:10
[Steinsaltz on Zevachim 117b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/117b:10)

ומבררים את השיטות הללו, **מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] הסבורים שרק ציבור הקריבו קרבנות חובה בבמה גדולה? **אמר קרא** [המקרא] לגבי תקופת היתר הבמות: **איש הישר בעיניו (יעשה)"** (דברים יב, ח), לומר: לגבי **איש,** אדם פרטי — **ישרות,** כלומר, קרבנות נדבה **הוא דליקרוב** [שיקרבו], **חובות** — **לא ליקרוב** [יקרבו], **ו**אילו לגבי **צבור** — **אפילו חובות ליקרוב** [שיקרבו].