## Steinsaltz on Zevachim Daf 19b

###### Steinsaltz on Zevachim 19b:1
[Steinsaltz on Zevachim 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:1)

**ששם מניחין תפילין,** ואם כן לא היה בכך חציצה.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:2
[Steinsaltz on Zevachim 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:2)

א שנינו במשנה: **מחוסר כיפורים** עבודתו פסולה. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] שהוא פוסל? **אמר** **רב הונא, אמר קרא** [המקרא] לגבי הקרבן שמביאה היולדת: **"וכפר עליה הכהן וטהרה"** (ויקרא יב, ח), **"טהרה"** — **מכלל שהיא טמאה** עד עכשיו. משמע שכל זמן שלא כיפר עליה הרי היא נחשבת כטמאה, וטמא פוסל כמו שלמדנו (ראה לעיל זבחים יז,א).


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:3
[Steinsaltz on Zevachim 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:3)

ב שנינו במשנה: **ושלא רחוץ ידים ורגלים** פוסל עבודה. מנין? **אתיא** [בא נלמד הדבר] בגזירה שווה **"חקה" "חקה" ממחוסר בגדים,** שמחלל עבודה (ראה לעיל זבחים יז,ב).


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:4
[Steinsaltz on Zevachim 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:4)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כהן גדול שלא טבל ושלא קידש** ידיו ורגליו ביום הכיפורים **בין בגד לבגד** כשהוא מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן לצורך העבודות הנעשות בהיכל, וכשהוא חוזר ולובש בגדי זהב לעבודות הנעשות בחוץ, **ובין עבודה לעבודה, ועבד** — **עבודתו כשרה.** אבל **אחד כהן גדול ואחד** **כהן הדיוט שלא קידש ידיו ורגליו** תחילה ב**שחרית ועבד** בלי קידוש — **עבודתו פסולה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:5
[Steinsaltz on Zevachim 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:5)

**אמר ליה** [לו] **רב אסי לר' יוחנן: מכדי** [הרי] **חמש טבילות ועשרה קדושין** שעושה כהן גדול ביום הכיפורים **דאורייתא** [מן התורה הן], **ו"חקה" כתיב בהו** [נאמר בהם] (ויקרא טז, לד) — **ליעכבו** [שיעכבו] ושיפסלו את העבודה אם לא עשאם!


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:6
[Steinsaltz on Zevachim 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:6)

**אמר ליה** [לו], **אמר קרא** [הכתוב] בפרשת יום הכיפורים: **"ולבשם"** (ויקרא טז, ד), לומר: **לבישה** של בגדים הראויים **מעכבת, ואין דבר אחר מעכב.**


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:7
[Steinsaltz on Zevachim 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:7)

**צהבו** (האירו) **פניו** של רב אסי, ששמח בתשובה הזו. **אמר ליה** [לו]: **וי"ו אאופתא כתבי** [על גזר עץ כתבתי] **לך** כלומר, לא אמרתי לך הסבר שיש בו ממש, כי **אי הכי** [אם כך] שרק לבישת בגדים מעכבת, **דצפרא** **נמי** [קידוש של שחרית של יום הכיפורים גם כן] לא היה צריך לעכב, ובברייתא נאמר שהוא מעכב.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:8
[Steinsaltz on Zevachim 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:8)

ומביאים לכך תשובה ממה ש**אמר חזקיה: אמר קרא** [הכתוב] לענין קידוש ידים ורגלים: **"והיתה להם חק עולם לו** (לאהרן, הכהן הגדול) **ולזרעו לדרתם"** (שמות ל, כא), להשוות את אהרן לבניו, ולומר: **דבר המעכב** בענין זה **בזרעו** (שאר הכהנים) והוא קידוש של שחרית — **מעכב בו** בכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים, **דבר שאינו מעכב בזרעו** — **אין מעכב בו,** ולפיכך, קידוש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה, שאין בו צורך בשאר הכהנים — אינו פוסל אף בכהן הגדול.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:9
[Steinsaltz on Zevachim 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:9)

**ר' יונתן אמר, מהכא** [מכאן] יש ללמוד דבר זה, שנאמר בכיור: **"ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו"** (שמות מ, לא), לומר: **דבר המעכב בבניו מעכב בו, דבר שאינו מעכב בבניו אין מעכב בו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:10
[Steinsaltz on Zevachim 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:10)

ושואלים: **ר' יונתן מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר מ**הכתוב שאמר **חזקיה?** ומשיבים, **אמר** [יכול היה לומר] **לך: ההוא** אותו כתוב "והיתה לו חק עולם לו ולזרעו לדורותם", כדי ללמד שדין זה נוהג **לדורות הוא דכתיב** [שנאמר], לא רק באהרן ובבניו המוזכרים באותו פסוק, אלא בכל זרעו לדורות, ולא לשם היקש בין זרעו לבינו.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:11
[Steinsaltz on Zevachim 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:11)

**ואידך מאי טעמא** [והאחר חזקיה מה טעם] **לא אמר מהאי** [מזו] שהביא ר' יונתן? ומשיבים: **מיבעי ליה** [נצרך לו] הפסוק הזה **לכ** מו שהסבירו **ר' יוסי בר'** **חנינא,** ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא: כל כיור שאין בו** מים **כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו** — **אין מקדשין בו, שנאמר: "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו",** ומכאן שהיו בו מים כדי שיוכלו לרחוץ ממנו ארבעה: משה ואהרן — שניים, ו"בניו" — שניים.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:12
[Steinsaltz on Zevachim 19b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:12)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כיצד מצות קידוש** של ידים ורגלים? **מניח** הכהן את **ידו הימנית על גבי רגלו הימנית וידו השמאלית על גבי רגלו השמאלית ו**כך **מקדש** במים היורדים מן הכיור. **ר' יוסי בר' יהודה אומר: מניח** **שתי ידיו זו על גב זו, ו**מניחן **על גבי שתי רגליו** המונחות גם הן **זו על גבי זו, ומקדש.** **אמרו לו: הפלגתה** בדבריך, **אי אפשר לעשות כן** שיעמוד באופן זה.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:13
[Steinsaltz on Zevachim 19b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:13)

ואומרים: **שפיר קאמרי ליה** [יפה אמרו לו] שאי אפשר לעמוד כן! **אמר רב יוסף:** הכוונה היא **ש****חבירו מסייעו** ומחזיק אותו שלא יפול.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:14
[Steinsaltz on Zevachim 19b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:14)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם]? **אמר אביי:** לגבי **עמידה מן הצד** על ידי סיוע **איכא בינייהו** [יש ביניהם] מחלוקת, שלדעת חכמים אינה נחשבת כעמידה, ולכן אינם סבורים כדברי ר' יוסי בר' יהודה.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:15
[Steinsaltz on Zevachim 19b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:15)

**אמר ליה** [לו] **רב סמא בריה** [בנו] של **רב אשי לרבינא: וליתיב מיתב ולקדש** [ושישב בישיבה ויקדש], שאז יכול לרחוץ ידים ורגלים בבת אחת! אמר לו: **אמר קרא** [הכתוב]: "בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח **לשרת"** (שמות ל, כ), **ושירות מעומד הוא** דווקא, שנאמר "לעמוד לשרת" (דברים יח, ה).


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:16
[Steinsaltz on Zevachim 19b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:16)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **קידש ידיו ורגליו ביום** — **אין צריך לקדש בלילה** שלאחריו, אבל אם קידש ידיו ורגליו **בלילה** — **צריך לקדש ביום, דברי רבי, שהיה רבי אומר: לינה** (כלומר, לילה שעובר) **מועלת** (פועלת ומשפיעה) גם **ב**ענין **קידוש ידים ורגלים,** כמו על כל דבר שנתקדש לעבודת המקדש בכל יום ויום, וכיוון שעבר הלילה (בעמוד השחר) צריך לחזור ולקדש. **ר' אלעזר בר'** **שמעון אומר: אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים** וכל זמן שממשיך בעבודתו אינו צריך לקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:17
[Steinsaltz on Zevachim 19b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:17)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **היה עומד ומקריב על גבי מזבח כל הלילה, לאורה** בעלות השחר, כשמגיע אור יום, **טעון קידוש ידים ורגלים, דברי רבי.** ואילו **ר' אלעזר בר' שמעון אומר: כיון שקידש ידיו ורגליו מתחילת עבודה, אפילו** המשיך לעבוד **מיכן ועד עשרה ימים אינו צריך לקדש.**


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:18
[Steinsaltz on Zevachim 19b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:18)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שייאמרו שתי המחלוקות**,** **דאי אשמעינן קמייתא** [שאילו היה משמיע לנו רק את הראשונה] היינו אומרים כך: **בההיא קאמר** [באותה מחלוקת אומר] **רבי** שצריך לחזור ולקדש ביום, משום **דפסק ליה** [שהפסיק לו] **מעבודה לעבודה** אחרת, **אבל בהא דלא פסק ליה** [בזו, השניה, שלא פסק לו] שהוא ממשיך עדיין באותה עבודה — **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **רבי לר'** **אלעזר בר' שמעון** שאינו צריך לחזור ולקדש. ולהיפך, **ואי אשמעינן בהא** [ואילו היה משמיע לנו בזו בשניה בלבד] היינו אומרים: **בהא קאמר** [בזו אומר] **ר' אלעזר בר' שמעון** שאינו צריך קידוש, משום שהוא עדיין מצוי באותה עבודה, **אבל בהא** [בזו] כשסיים עבודה ומתחיל אחרת, **אימא מודי ליה** [אמור שמודה לו] **לרבי,** על כן **צריכא** [צריכה] שתובא המחלוקת בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:19
[Steinsaltz on Zevachim 19b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:19)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבי? דכתיב** [שנאמר] מתי רוחצים הכהנים ידיהם ורגליהם: **"בגשתם** אל המזבח לשרת להקטיר" (שמות ל, כ) — כאשר ניגש ומתחיל עבודה, ובשחר מתחילה עבודה חדשה במזבח. **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אלעזר בר' שמעון? דכתיב** [שנאמר]: **"בבאם** אל אוהל מועד" (שמות ל, כ), הרי שחיוב הרחיצה קשור בתחילת ביאתו של הכהן לאוהל מועד עד שיצא.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:20
[Steinsaltz on Zevachim 19b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:20)

ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן], רבי, **הא כתיב** [הרי נאמר]: **"בבאם"!** ומשיבים: **אי כתיב** [אם היה כתוב] רק **"בגשתם" ולא כתיב** [היה כתוב] **"בבאם", הוה** **אמינא** [הייתי אומר]: **על כל גישה וגישה** שניגש לכל עבודה צריך לרחוץ ידיו, לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה]: **"בבאם"** לומר שזקוק לכך רק פעם אחת ביום, כשהוא נכנס לעבודה.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:21
[Steinsaltz on Zevachim 19b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:21)

ושואלים: **ואידך נמי** [והאחר גם כן], ר' אלעזר בר' שמעון, **הא כתיב** [הרי נאמר]: **"בגשתם"!** והוא משיב: **אי כתיב** [אם היה כתוב] **"בבאם" ולא** **כתיב** [היה כתוב] **"בגשתם", הוה אמינא** [הייתי אומר]: **אפילו** על **ביאה** **ריקנית** כלומר, כשנכנס בלי לעבוד צריך קידוש ידים ורגלים.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:22
[Steinsaltz on Zevachim 19b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:22)

ותוהים: על **ביאה ריקנית** צריך לקדש? **הא כתיב** [הרי נאמר]: **"לשרת"** (שמות ל, כ)! **אלא** צריך לומר כך: **"בגשתם" מיבעי ליה** [צריך לו] **לכ** מו שאמר **רב אחא בר יעקב,** ש**אמר** **רב אחא בר יעקב: הכל מודים בקידוש שני** של ידים ורגלים שמקדש הכהן הגדול לאחר כל טבילה ביום הכיפורים — **כשהוא לבוש** בבגדי כהונה **מקדש,** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"או בגשתם",** לומר שצריך לרחוץ ידיו ורגליו **מי** **שאינו מחוסר אלא גישה בלבד, יצא זה** אם אינו לבוש עדיין, **שמחוסר לבישה וגישה,** ולכן ילבש בגדיו תחילה ואחר כך יקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 19b:23
[Steinsaltz on Zevachim 19b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/19b:23)

ושואלים: מה שנאמר **"להקטיר אשה"** (שמות ל, כ) **למה לי?**