## Steinsaltz on Zevachim Daf 22b

###### Steinsaltz on Zevachim 22b:1
[Steinsaltz on Zevachim 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:1)

**יצאו מי כיור** שאינם ראויים להשתמש בהם כמים, מפני **שיש להם שם לווי! אלא לאו** [האם לא] נלמד מכאן כי מה שלמדו קל וחומר למי כיור אינו למי כיור עצמם, אלא למים ש**ראויין למי כיור, אלמא** [מכאן] ש**מים חיים נינהו** [הם] מי כיור!


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:2
[Steinsaltz on Zevachim 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:2)

ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בענין זה, ש**אומר ר' יוחנן: מי כיור** — **ר' ישמעאל** **אומר: מי מעין הן** כלומר, מים חיים, **וחכמים אומרים: שאר מימות הן,** ולאו דווקא מי מעין.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:3
[Steinsaltz on Zevachim 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:3)

א שנינו במשנה ש**ערל** פוסל את העבודה. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] שערל פסול? **אמר רב חסדא: דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו,** שאינו מפורש בתורה, אלא **מדברי** הנביא **יחזקאל בן בוזי למדנו,** שנאמר: **"כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי"** (יחזקאל מד, ט).


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:4
[Steinsaltz on Zevachim 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:4)

ושואלים: **ומנלן דמחלי** [ומנין לנו שהם מחללים] **עבודה?** ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר]: **"בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי"** (יחזקאל מד, ז).


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:5
[Steinsaltz on Zevachim 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:5)

ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר שם **"בן נכר", יכול בן נכר ממש** כלומר, גוי? **תלמוד לומר: "ערל לב".** ואם כן, לא משום שהוא בן נכר הוא נפסל, אלא מדובר בכהן. **אם כן, מה תלמוד לומר "בן נכר"?** כוונתו **שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים** כלומר, משומד, שעובר עבירות באופן קבוע. **ואין לי אלא ערל לב** שהוא פסול, **ערל בשר** כהן שלא נימול, **מנין** שהוא פוסל? **תלמוד לומר: "וערל בשר".**


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:6
[Steinsaltz on Zevachim 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:6)

ומעירים: **וצריכי** [וצריך] שייאמרו שני הדברים, **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] רק **"ערל בשר"** הייתי אומר שהוא פסול **משום דמאיס** [שהוא מאוס] משום שיש לו עורלה, **אבל ערל לב דלא מאיס** [שאינו מאוס] בגופו, **אימא** [אמור] ש**לא** יהא פסול. **ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**ערל** **לב,** הייתי אומר שהוא פסול **משום** ש**אין לבו לשמים, אבל ערל בשר** ש**לבו** **לשמים אימא** [אמור] ש**לא** יהיה פסול, לכן **צריכי** [צריך] שייאמרו שניהם.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:7
[Steinsaltz on Zevachim 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:7)

ב שנינו במשנה ש**טמא פסול** ופוסל את העבודה. **אמרו זקני דרום: לא** **שנו אלא טמא שרץ** שנטמא מחמת שרץ וכיוצא בו, **אבל** כהן **טמא מת, מתוך** **שמרצה בציבור** שאם רוב הציבור טמא מת נעשית עבודת קרבנות הציבור לכתחילה בכהן טמא — **מרצה נמי** [גם כן] **ב**קרבן **יחיד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:8
[Steinsaltz on Zevachim 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:8)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **טמא שרץ נמי ליתי** [גם כן שיבוא ויילמד] שהוא מרצה בציבור לכתחילה (ומשם נלמד שהוא מרצה על היחיד בדיעבד) **בקל וחומר מטמא מת:** **מה טמא מת ש**הוא טמא שבעת ימים, ו**טעון** לטהרתו **הזאה** של מי פרה אדומה ביום ה**שלישי ו**ביום **ה****שביעי** — **מרצה, טמא שרץ** שטומאתו קלה, **שאינו טעון הזאה שלישי ושביעי,** אלא טובל בו ביום וטהור בערב — **אינו דין שמרצה?**


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:9
[Steinsaltz on Zevachim 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:9)

ומשיבים: **קסברי** [סבורים] **זקני דרום** כי לענין היתר עבודת קרבנות הציבור בטומאה יש ללמוד דין ה**מכפרין** (הכהנים המקריבים את הקרבן) **כ**דין ה**מתכפרין.** ולפיכך, **מה מתכפרין** כלומר, הציבור, דווקא כשהוא **טמא מת** — **אין** [כן], מקריבים את קרבנו, אבל אם היה רוב הציבור **טמא שרץ** — **לא, אף** לגבי **מכפרין** (הכהנים) הדין כן, **טמא מת** — **אין** [כן] מקריב קרבנות הציבור כשהם באים בטומאה, **טמא שרץ** — **לא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:10
[Steinsaltz on Zevachim 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:10)

בעקבות תשובה זו, המניחה שקרבן ציבור אינו קרב כשהיה הציבור טמא שרץ, שואלים: **מאי קסברי** [מה הם סבורים] זקני דרום? **אי קסברי** [אם הם סבורים]: **אין שוחטין וזורקין** את דם הפסח **על** יחיד שהוא **טמא שרץ,** אף שלערב יהיה טהור ויוכל לאכול ממנו, **אמאי** **לא עבדי** [מדוע אין עושים] **ציבור בטומאה** זו? **הא** [הרי] כלל הוא, ש**כל שביחיד נדחה** ועושה פסח שני, **ציבור עבדי** [עושים אותו] **בטומאה!**


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:11
[Steinsaltz on Zevachim 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:11)

**אלא** מכאן ש**קסברי** [סבורים הם] שאכן **שוחטין וזורקין על** יחיד שהוא **טמא שרץ,** ואינו נדחה לפסח שני. וממילא גם ציבור אינו עושה אותו בטומאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:12
[Steinsaltz on Zevachim 22b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:12)

**אמר** **עולא,** על כך **תקע להו** [צעק להם] **ריש לקיש לדרומאי** [לדרומיים]: לפי שיטתכם, **וכי איזה כח מרובה** לדחות את הטומאה, **כח מכפרין או כח מתכפרין? הוי אומר: כח מתכפרין,** שהרי שוחטים את הפסח על יחיד טמא שרץ, ומצד שני כהן טמא שרץ אינו מרצה.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:13
[Steinsaltz on Zevachim 22b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:13)

אבל לפי הנחה זו יש לדחות את עיקר דבריכם בדרך קל וחומר: **ומה במקום שנטמאו בעלים** עצמם **בשרץ משלחין** הם את **קרבנותיהן** — **כהן שנטמא בשרץ אינו מרצה,** **מקום שנטמאו בעלים במת, שאין** הם **משלחין קרבנותיהן, כהן שנטמא במת אינו דין שאינו מרצה?** והרי זה סותר את דבריהם בפירוש המשנה, שכהן טמא מת מרצה!


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:14
[Steinsaltz on Zevachim 22b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:14)

ומשיבים: **קסברי** [סבורים] **זקני דרום** כי **טמא מת [נמי** [גם כן]**] משלח קרבנותיו,** אף שאינו יכול לאכול מקרבן הפסח.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:15
[Steinsaltz on Zevachim 22b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:15)

ומקשים: **והכתיב** [והרי נאמר]: **"איש איש כי יהיה טמא... ועשה פסח... בחדש** **השני" וגו'** (במדבר ט, י— יא), משמע שהטמא אינו יכול לעשותו בראשון כלל! ומשיבים: דבר זה נאמר **למצוה** שלכתחילה צריך להמתין עד לפסח שני, אבל בדיעבד אם שלח הטמא את קרבנו — הרי הוא מרצה, ואינו חייב להביא פסח שני.


###### Steinsaltz on Zevachim 22b:16
[Steinsaltz on Zevachim 22b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/22b:16)

ומקשים: **והא כתיב** [והרי נאמר]: **"איש**