## Steinsaltz on Zevachim Daf 2b

###### Steinsaltz on Zevachim 2b:1
[Steinsaltz on Zevachim 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:1)

הלוא **נדר הוא,** שהרי נאמר "כאשר נדרת", ויש הבדל בין נדר לנדבה! **אלא** כך צריך להבין: **אם כמה שנדרת עשית** והבאת את הקרבן בכל פרטיו כמו שנדרת — **יהא נדר** תצא בו ידי חובת הנדר, **ואם לא** שלא עשית כמו שנדרת — **נדבה** סתם **יהא,** כאילו קרבן אחר הוא, ולא הקרבן שנתחייב בו בנדר.


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:2
[Steinsaltz on Zevachim 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:2)

**ונדבה מי שרי לשנויי** [האם מותר לשנות] **בה** לעשותה לכתחילה לשם דבר אחר?


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:3
[Steinsaltz on Zevachim 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:3)

א **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב פפא: לא הוית גבן באורתא בתחומא** [היית אצלנו אמש בתחום] המקום **בי חרמך,** ולכן לא שמעת **דרמי** [שהשליך] **רבא מילי מעלייתא אהדדי ושני להו** [דברים מעולים זה על זה, הראה סתירה ביניהם, ותירץ אותם].


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:4
[Steinsaltz on Zevachim 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:4)

**מאי מילי מעלייתא** [מה הם הדברים המעולים הללו]? **תנן** [שנינו במשנתנו]: **כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן** כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] משום שנשחטו **שלא לשמן** אלא לשם קרבן אחר, **הא** [הרי] אם שחטן **סתמא** [סתם] ולא פירש לשם מה — **עלו נמי** [גם כן] **לבעלים לשם חובה, אלמא סתמא נמי כלשמן דמי** [מכאן שדבר הנעשה סתם גם כן כמו לשמן הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:5
[Steinsaltz on Zevachim 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:5)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה**]** ממה ששנינו במסכת גיטין: **כל הגט שנכתב שלא לשם** ה**אשה** המתגרשת בו — **פסול,** משום שצריך להיכתב לשם האשה המתגרשת דווקא. ואילו בדין זה למדנו שגט שנכתב **סתמא** [סתם] שלא לשם אשה מסויימת **נמי** [גם כן] **פסול** (כאשר יבואר להלן)!


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:6
[Steinsaltz on Zevachim 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:6)

**ושני** [ותירץ] רבא כך: **זבחים בסתם לשמן עומדין** לשם הקרבן שהוקדשו לו מתחילה, וצריך לעקור אותם משמם הראשון כדי שישתנה שמם, אבל **אשה בסתמא לאו** [בסתם לא] **לגירושין עומדת,** ולכן צריך הגט להיכתב במכוון לשמה. ומבררים את שתי ההנחות שהניח רבא בענין זה.


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:7
[Steinsaltz on Zevachim 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:7)

ושואלים: **וזבחים בסתמא** [בסתם] **כשירין מנלן** [מנין לנו] דבר זה? **אילימא מהא דתנן** [אם תאמר מזו ששנינו]: **כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו'** לא עלו לבעלים לשם חובה, **ולא קתני** [שנה התנא] בנוסח **"שלא נזבחו לשמן",** שמשמעו — כל עוד לא נזבחו לשמן אינם עולים לבעלים — זו אינה ראיה, שהרי **גבי** [אצל] **גט** שהוא פסול בסתם **נמי הקתני** [גם כן הרי שנה]: **כל הגט שנכתב שלא לשם אשה** — **פסול, ולא קתני** [שנה] **"שלא נכתב לשם אשה"** — **פסול!** ואם כן, אי אפשר לדקדק כל כך מלשון זו.


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:8
[Steinsaltz on Zevachim 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:8)

**אלא** תאמר כי הראיה שזבחים סתמם כשר **מהא דתנן** [מזו ששנינו במשנה]: **כיצד** הוא הזובח **לשמן ושלא לשמן** שפוסל בקרבן הפסח ובחטאת — כגון ששחט אותו **לשם פסח ולשם שלמים,** ונדייק מכאן: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר לשם פסח ולשם שלמים, הא** [הרי] אם אמר **לשם פסח וסתמא** [וסתם], ולא פירש עוד — **כשר, אלמא** [מכאן] ש**סתמן כלשמן דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:9
[Steinsaltz on Zevachim 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:9)

על כך יש להשיב: משם אין ראיה, **דילמא שאני התם** [שמא שונה שם], **דאמר** [שהתנא אומר]: **כל העושה** דבר — **על דעת ראשונה הוא עושה,** וכיון שפירש שבתחילה הוא עושה לשמו, אין להניח שהוא משנה דעתו!


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:10
[Steinsaltz on Zevachim 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:10)

**אלא** נאמר כי **מסיפא** [מהסוף] של אותה משנה אפשר להוכיח, שנאמר שם: מהו **שלא לשמן ולשמן** הפוסל בפסח וחטאת? כגון **לשם שלמים ולשם פסח.** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**אמר לשם שלמים ולשם פסח, הא סתמא** [הרי סתם] **ו**אחר כך **לשם פסח** — **כשר.**


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:11
[Steinsaltz on Zevachim 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:11)

על כך יש להשיב: אף משם אין להוכיח, **דילמא שאני התם** [שמא שונה שם], **דאמר** [שהתנא אומר]: **יוכיח סופו על תחילתו,** שאם בסוף נתכוון לשם פסח מן הסתם התכוון לכך אף בתחילה!


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:12
[Steinsaltz on Zevachim 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:12)

**אי נמי** [או גם כן] אפשר לדחות באופן אחר: **איידי דתנא** [מתוך ששנה] בתחילה **לשמן ושלא לשמן,** ושם דווקא אם חשב שלא לשמן פסול (אבל בסתם — על דעת ראשונה הוא עושה) **תנא נמי** [שנה גם כן] באותו סגנון לשון **שלא לשמן ולשמן,** אף שלהלכה גם בסתם ולשמן יהא פסול!


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:13
[Steinsaltz on Zevachim 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:13)

**אלא מהא** [ממשנה זו] אפשר להוכיח שקרבן כשר בסתם, ששנינו להלן: **לשם ששה דברים הזבח** צריך שיהא **נזבח** (נשחט): **לשם זבח** לשם הקרבן המסויים שהוקדש לו (עולה, שלמים, וכו'), **לשם זובח** לשם בעליו, **לשם שם** שעושה אותו לשמו של הקדוש ברוך הוא, **לשם אשים** שיעלה כקרבן על גבי המזבח, **לשם ריח** שיקטירנו באופן שיעלה ריחו, **לשם ניחוח** לשם נחת רוח לה'. **והחטאת ואשם** — **לשם חטא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:14
[Steinsaltz on Zevachim 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:14)

**אמר ר' יוסי: אף מי שלא היה בלבו לשם אחת מכל אלו** ולא חשב עליהם כלל — הרי זה **כשר, שתנאי בית דין הוא.** ומסבירים: **אתנו** [התנו] **בית דין** ש**לא לימא** [יאמר] שהוא שוחט **לשמו, דילמא אתי למימר** [שמא יבוא לומר] שהוא שוחט **שלא לשמו,** ולכן מוטב שלא יפרש כלל.


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:15
[Steinsaltz on Zevachim 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:15)

**ואי סלקא דעתך סתמא** [ואם עולה על דעתך שבסתם] הוא **פסול,** וכי **קיימי** [עומדים] **בית דין ומתני מילתא דמיפסיל ביה** [ומתנים דבר שייפסל בו]? אלא ודאי מכאן הוכחה שהזבח כשר בסתם.


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:16
[Steinsaltz on Zevachim 2b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:16)

ושואלים עוד: **וגבי** [ואצל] **גט דסתמא** [שסתמו] **פסול, מנלן** [מנין לנו]?


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:17
[Steinsaltz on Zevachim 2b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:17)

**אילימא מהא דתנן** [אם תאמר מזו ששנינו] במשנה: **היה עובר בשוק ושמע סופרים מקרין** (מקריאים) לתלמידיהם: **"איש פלוני גירש פלונית ממקום פלוני", ואמר: זה שמי וזה שם אשתי,** וכיון שכתבתם אותו בשמות הללו אשתמש בו לגירושין, מכל מקום **פסול לגרש בו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:18
[Steinsaltz on Zevachim 2b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:18)

ולכאורה הרי זה משום שלא נכתב לשם אותה האשה — יש לדחות: **דילמא** [שמא] שם הטעם הוא **כ**דברי **רב פפא,** ש**אמר רב פפא: הכא** [כאן] **בסופרים העשויין להתלמד עסקינן** [עוסקים אנו], **ולא איכתוב** [נכתב] הגט **לשום כריתות** (לשם גירושין) **כלל,** אלא נכתב רק כתרגיל כתיבה, ומשום כך הוא פסול!


###### Steinsaltz on Zevachim 2b:19
[Steinsaltz on Zevachim 2b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/2b:19)

**אלא מהא** [מזו] אפשר להוכיח, ממה ששנינו בהמשך אותה משנה: