## Steinsaltz on Zevachim Daf 32b

###### Steinsaltz on Zevachim 32b:1
[Steinsaltz on Zevachim 32b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:1)

**סמיכה נמי כתיב** [גם כן נאמר בה]: **"לפני ה'"!** ומשיבים: מכך אי אפשר היה ללמוד שהיא בטהורים דווקא, שהרי **אפשר דמעייל ידיה** **וסמיך** [שמכניס ידו וסומך]. ואומרים: והרי **שחיטה נמי** [גם כן] **אפשר דעביד** [שעושה] **סכין ארוכה ושחיט** [ושוחט]!


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:2
[Steinsaltz on Zevachim 32b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:2)

ומשיבים: **הא מני** [זו כשיטת מי היא]? שיטת **שמעון התימני היא,** שהוא סבור שגם השוחט צריך להיות בעזרה. **דתניא** [ששנויה ברייתא]: נאמר **"ושחט את בן הבקר לפני ה'"** (ויקרא א, ה) ויש ללמוד מכאן שבן הבקר צריך להיות לפני ה', בעזרה, **ולא השוחט לפני ה',** אלא יכול לעמוד בחוץ ולשחוט בפנים. **שמעון התימני אומר: מנין שיהיו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט? תלמוד לומר: "ושחט את בן הבקר לפני ה'",** ללמד שמי ש**שוחט את בן הבקר יהא לפני ה'.**


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:3
[Steinsaltz on Zevachim 32b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:3)

א ובשאלה האם ביאה במקצת של הטמא לעזרה נחשבת ביאה, **אמר עולא אמר ריש לקיש: טמא שהכניס ידו לפנים** — **לוקה,** שעבר על לאו הכתוב בתורה, **שנאמר** לגבי טומאת יולדת: **"בכל קדש לא תגע** ואל המקדש לא תבוא" (ויקרא יב, ד), **מקיש** (משווה) הכתוב בפסוק זה **ביאה לנגיעה, מה נגיעה** אפילו **במקצת** בחלק מגופו **שמה נגיעה, אף ביאה במקצת** שמכניס רק חלק מגופו **שמה ביאה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:4
[Steinsaltz on Zevachim 32b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:4)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב הושעיא לעולא** ממה ששנינו בברייתא: **מצורע שחל** יום **שמיני שלו** לטהרתו **להיות בערב הפסח, וראה קרי** (נפלטה ממנו שכבת זרע) **בו ביום וטבל,** והוא צריך להגיע לשער העזרה, ולהכניס בהונותיו לעזרה כדי שיזו עליהם מדם האשם, וכך יטהר ויוכל לאכול את הפסח בערב.


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:5
[Steinsaltz on Zevachim 32b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:5)

**אמרו חכמים: אף על פי שאין טבול יום אחר** של טומאת קרי **נכנס** למקדש, **זה נכנס** עד לשער העזרה, ומדוע? **מוטב יבוא** חיוב **עשה** של הקרבת קרבן פסח **שיש בו כרת** למי שמבטלו, **וידחה עשה** של שילוח הטמאים מן המחנה, **שאין בו כרת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:6
[Steinsaltz on Zevachim 32b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:6)

**ור' יוחנן** **אמר: דבר תורה אפילו** איסור **עשה אין בו** בטבול יום להיכנס למקדש, **שנאמר: "ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית ה' לפני החצר החדשה"** (דברי הימים ב כ, ה), ושאלו: **מאי** [מה] פירוש **"חצר החדשה"? אמר ר' יוחנן: שחידשו בה דברים** **הרבה, ואמרו: טבול יום אל יכנס למחנה לויה,** משמע שמן התורה מותר לו להיכנס!


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:7
[Steinsaltz on Zevachim 32b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:7)

ומעתה, הקושיה על עולא: **ואי אמרת** [ואם אתה אומר] ש**ביאה במקצת שמה ביאה,** אם כן **היכי מעייל ידיה** [איך המצורע כשהוא טבול יום מכניס את ידיו] לעזרה **בבהונות** כדי להיטהר? והרי במקרה זה **אידי ואידי** [זה וזה] **עשה שיש בו כרת הוא,** שהרי טבול יום הנכנס לעזרה חייב כרת!


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:8
[Steinsaltz on Zevachim 32b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:8)

**אמר ליה** [לו] עולא לרב הושעיא: **מטונך** [ממשאך] כלומר, ממה שאתה בא להכביד ולהקשות עלי — משם אני מביא ראיה לשיטתי, כי **שאני** [שונה] **מצורע,** שהתירה לו התורה להכניס בהונותיו לעזרה כדי להיטהר, למרות שהוא מחוסר כיפורים, ולכן **הואיל והותר** בביאה במקצת **לצרעתו הותר** גם **ל**ענין **קיריו.** אבל מכל מקום — ביאה במקצת נחשבת ביאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:9
[Steinsaltz on Zevachim 32b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:9)

בעקבות דברים אלה **אמר רב יוסף: קסבר** [סבור הוא] **עולא** שאם היו **רובן** של ישראל **זבים** בערב הפסח, ואינם מותרים לעשות את הפסח בטומאה, **ונעשו טמאי מתים,** ואם היה הציבור, כולו או רובו, טמא מת מותר לו להקריב פסח בטומאה, **הואיל והותרו לטומאתן** לענין טומאת מת — **הותרו** גם **לזיבתן.**


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:10
[Steinsaltz on Zevachim 32b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:10)

**אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומים הדברים]? במצורע שראה קרי, הרי הותר הטמא מתחילה, ושוב אינו נאסר בגלל טומאה אחרת. אבל הזבים הרי מתחילה נדחו מהקרבה, וכשנוספה להם טומאת מת — **טומאה** (טומאת המת) **אישתראי** [הותרה], **זיבה** שכבר היתה בו **לא אישתראי** [הותרה]!


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:11
[Steinsaltz on Zevachim 32b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:11)

הוסיף ו**אמר ליה** [לו] אביי: **דלמא הכי קאמר מר** [כך אמר אדוני] שכך צריך לתקן את הדברים: אם היו מתחילה **רובן טמאי מתים ונעשו זבים, הואיל והותרו לטומאתן הותרו לזיבתן. אמר ליה** [לו] רב יוסף: **אין** [כן], לכך התכוונתי.


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:12
[Steinsaltz on Zevachim 32b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:12)

ומקשים: **ואכתי לא דמי** [ועדיין אינו דומה] לדברי עולא, שכן **מצורע היתירא** [היתר] **הוא, הואיל ואישתרי אישתרי** [הואיל והותר הותר], אבל **טומאה** בהקרבת הפסח הלוא רק **דחויה היא** ולא היתר גמור, ולכן אפשר לומר: **להא אידחאי, להא לא אידחאי** [לזה, לענין טומאת מת נדחתה, לזה, לענין טומאת זב לא נדחתה]!


###### Steinsaltz on Zevachim 32b:13
[Steinsaltz on Zevachim 32b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/32b:13)

**אמר ליה** [לו] **רבא: אדרבה, איפכא מסתברא** [גדולה מזו, ההיפך הוא המסתבר]! משום ש**מצורע היתירא** [היתר] **הוא,** שהתורה התירה לו במפורש להכניס בהונותיו כדי להיטהר, ולא הותר כן לשאר טמאים, אפשר לומר: **להא אישתראי ולהא לא אישתראי** [לזה הותרה הכניסה, ולזה לא הותרה], ואילו **טומאה דחויה הוא** בטמאי מת, וכיון שנדחתה, **מה לי חד דחויא** [דחיה אחת] **מה לי שתי דחיות?**