## Steinsaltz on Zevachim Daf 34a

###### Steinsaltz on Zevachim 34a:1
[Steinsaltz on Zevachim 34a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:1)

**נטילת נשמה** שיש בו עונש כרת, **אף קודש** שמדובר עליו בפסוק זה הוא ב**דבר שיש בו נטילת נשמה. ואי** [ואם] **בנוגע** בלבד, **נטילת נשמה מי איכא** [האם יש]? **אלא** מדובר **באכילה** שבה יש עונש כרת על האוכל בטומאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:2
[Steinsaltz on Zevachim 34a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:2)

ושואלים: **ואכתי מיבעי ליה** [ועדיין נצרך לו] פסוק זה **לטמא שאכל בשר קודש לפני זריקה** של דם הקרבן על המזבח, כשעדיין אינו מותר באכילה! **דאתמר** [שנאמר] שחלקו בבעיה הבאה: **טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה, ריש לקיש אמר: לוקה** על כך, **ור' יוחנן אמר: אינו לוקה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:3
[Steinsaltz on Zevachim 34a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:3)

**ריש לקיש אמר: לוקה,** שנאמר **"בכל קדש לא תגע"** (ויקרא יב, ד) **לא שנא** [אינו שונה] אם נגע **לפני זריקה ולא שנא** [ואינו שונה] **לאחר זריקה,** שבכל מקרה הוא מוזהר מן התורה. **ר' יוחנן אמר אינו לוקה,** כי לשיטתו האיסור לטמא לאכול בשר קודש נלמד **כדתני** [כמו ששנה] החכם **ברדלא: אתיא** [באה, נלמדה] האזהרה בגזירה שווה **"טומאתו" "טומאתו"** (ויקרא ז, כ. במדבר יט, יג), כמבואר בעמוד הקודם. **וכי כתב ההוא** [וכאשר נאמר אותו מקרא] ("טומאתו") — הרי זה דווקא בבשר המותר באכילה, **לאחר זריקה!**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:4
[Steinsaltz on Zevachim 34a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:4)

ומשיבים: לדעת ריש לקיש, **אם כן** שמדובר בכתוב זה באכילת בשר לאחר זריקה, **לימא קרא** [שיאמר המקרא] רק **"בקדש** לא תגע", **מאי** [מה פירוש] לשון הריבוי **"בכל קדש"? שמע מינה תרתי** [למד מכאן שתים], שבא לרבות בשר קודש לפני זריקה.


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:5
[Steinsaltz on Zevachim 34a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:5)

א **גופא** [ודנים לגופה] של אותה מחלוקת שהזכרנו קודם: **טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה, ריש לקיש אמר: לוקה, ר' יוחנן אמר: אינו לוקה. אמר אביי: מחלוקת** זו היא **בטומאת הגוף** של האוכל, **אבל בטומאת בשר,** אם היה הבשר טמא — **דברי הכל לוקה,** ש


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:6
[Steinsaltz on Zevachim 34a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:6)

**אמר קרא** [המקרא]: "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל... והבשר" (ויקרא ז, יט), ודרשו חכמים: **"והבשר"** — **לרבות עצים ולבונה, דלאו** [שלא] **בני אכילה נינהו** [הם], **ואפילו הכי רבינהו קרא** [ואפילו כך ריבה אותם המקרא], שהם מקבלים טומאה, והאוכלם בטומאת הגוף לוקה, ובודאי נכנס בריבוי זה גם בשר לפני זריקה, שהוא ראוי לאכילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:7
[Steinsaltz on Zevachim 34a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:7)

**ורבא אמר: מחלוקת** זו היא **בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר** — **דברי הכל אינו לוקה, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כיון דלא קרינא ביה** [שאין אנו קוראים בו] בבשר שלפני זריקה את הכתוב: "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים... **וטומאתו עליו** **ונכרתה"** (ויקרא ז, כ) שהוא נאמר רק בבשר הראוי להיאכל, **לא קרינא ביה** [אין אנו קוראים בו] גם את האיסור **"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל"** (ויקרא ז, יט).


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:8
[Steinsaltz on Zevachim 34a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:8)

ומקשים על דברי רבא: **והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **"והבשר"** (ויקרא ז,יט) — **לרבות עצים ולבונה** שנטמאו, שאסורים באכילה בטומאה, למרות שאינם ראויים לאכילה, וכל שכן בשר לפני זריקת הדם!


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:9
[Steinsaltz on Zevachim 34a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:9)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן, בעצים ולבונה, שחייבים עליהם משום טומאה, במה אנו עוסקים] — **כגון שקדשו בכלי,** וטעם הדבר — ש**נעשה** אז **כמי שקרבו כל מתיריו,** כגון בשר לאחר זריקת הדם, שרק מאותה שעה חייבים על אכילתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:10
[Steinsaltz on Zevachim 34a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:10)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **כל שיש לו מתירים** כגון בשר הקרבן, שהדם מתירו להקרבה ולאכילה, חייבים עליו משום טומאה **משקרבו מתיריו, כל שאין לו מתירין** כגון הקומץ והלבונה, שהם מתירים את שיירי המנחה באכילה — חייבים על אכילתו בטומאה **משקדש בכלי.**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:11
[Steinsaltz on Zevachim 34a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:11)

ב **איתמר** [נאמר] שנחלקו בבעיה הבאה: **המעלה אברי בהמה טמאה על גבי המזבח, ריש לקיש אמר: לוקה** על כך, **ר' יוחנן אמר: אינו לוקה.** ומסבירים את טעמיהם: **ריש לקיש אמר לוקה,** כי בכתוב נאמר שיש מצות עשה להקריב קרבן מן הבקר ומן הצאן (ויקרא א, ב), שהם בכלל בהמה טהורה. ויש לדייק: בהמה **טהורה** — **אין** [כן], אבל **טמאה** — **לא, ולאו הבא מכלל עשה לוקין עליו. ור' יוחנן אמר אין לוקין עליו,** כי **לאו הבא מכלל עשה אין לוקין עליו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:12
[Steinsaltz on Zevachim 34a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:12)

**מותיב** [מקשה] **ר' ירמיה** על דברי ריש לקיש, ממה ששנינו בברייתא לענין אחר: נאמר "כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע... בבהמה **אתה תאכלו"** (ויקרא יא, ג) — **ולא בהמה טמאה, ולאו הבא מכלל עשה** — **עשה** הוא!


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:13
[Steinsaltz on Zevachim 34a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:13)

**אמר ליה** [לו] **ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפא, אסברא** [אסביר] **לך: באברי בהמה טמאה** שהעלה על המזבח — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] שאינו לוקה, שהרי עשה הוא. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בחיה,** אם מעלה בשר חיה טהורה על גבי המזבח. **והכי איתמר** [וכך נאמר]: **ר' יוחנן אמר: עובר בעשה, ריש לקיש אמר: אינו עובר בולא כלום.**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:14
[Steinsaltz on Zevachim 34a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:14)

וטעמיהם, **ר' יוחנן אמר עובר בעשה,** כי התורה ציותה: **בהמה** — **אין** [כן] תקריבו, ומכאן יש ללמוד: **חיה** — **לא,** ולאו הבא מכלל עשה — עשה. **ריש לקיש אמר אינו עובר עליו בולא כלום,** שכן **ההוא** [אותו כתוב] שנאמר בו שמקריבים מן הבקר ומן הצאן הוא **למצוה,** שכך צריך לעשות, אבל אין ללמוד מכאן שאם מקריבים חיה יש בכך עבירה.


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:15
[Steinsaltz on Zevachim 34a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:15)

**מותיב** [מקשה] **רבא** ממה ששנינו בברייתא: **אילו נאמר** רק "אדם כי יקריב מכם **קרבן לה'** מן ה**בהמה"** (ויקרא א, ב), **הייתי אומר:** אף **חיה** היא **בכלל בהמה, כענין שנאמר: "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי" וגו'** (דברים יד ד—ה), הרי שבכלל "הבהמה" נכללות גם חיות, כגון איל וצבי, על כן **תלמוד לומר:** "מן הבהמה, מן ה**בקר ו**מן ה**צאן"** (ויקרא א, ב) — **בקר וצאן אמרתי לך** להביא מן הבהמה, **ולא חיה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:16
[Steinsaltz on Zevachim 34a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:16)

**יכול לא יביא** חיה לכתחילה, **ואם הביא כשר? הא למה זה דומה** לכאורה — **לתלמיד שאמר לו רבו: "הבא לי חטים", והביא לו חטים ושעורים, שאינו כמעביר** (כעובר) **על דבריו אלא מוסיף על דבריו, ו**הרי זה **כשר?**


###### Steinsaltz on Zevachim 34a:17
[Steinsaltz on Zevachim 34a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/34a:17)

**תלמוד לומר** בהמשך שוב: **"בקר וצאן"** ("מן הבקר... מן הצאן", ויקרא פסוקים ג, י) לחזור ולהדגיש: **בקר וצאן** דוקא **אמרתי לך, ולא חיה. הא** [הרי] **למה זה דומה? לתלמיד שאמר לו רבו: אל תביא לי אלא חיטין, והביא לו חיטין ושעורים, שאינו כמוסיף על דבריו אלא כמעביר על דבריו** שהרי אמר לו שלא יביא לו אלא חיטים.