## Steinsaltz on Zevachim Daf 36b

###### Steinsaltz on Zevachim 36b:1
[Steinsaltz on Zevachim 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:1)

**יהא חייב?**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:2
[Steinsaltz on Zevachim 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:2)

**והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר: יכול חטאת ששחטה בדרום יהא חייב** עליה? **תלמוד לומר: "לא תזבח לה' אלהיך שור ושה** אשר יהיה בו מום **כל דבר רע"** (דברים יז, א), ללמדנו: **על** שחיטת **דבר רע,** כגון מום, **אתה מחייבו** מלקות, **ואי** [ואין] **אתה מחייבו על חטאת ששחטה בדרום!** ומשיבים: אף כאן **תרי תנאי אליבא** [שני תנאים חלוקים לפי שיטתו] של **ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:3
[Steinsaltz on Zevachim 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:3)

א **אמר ר' אבא:** אף שאמר ר' יהודה שהזבח נפסל כששחטו על מנת להניח את הדם למחר, **ומודה ר' יהודה,** שאם לאחר מכן קיבל את הדם, או הוליך או זרק, במחשבת חוץ לזמנו, **שחוזר וקובעו לפיגול,** ואין מחשבת ההנחה למחר מפקיעה את הקרבן מדין פיגול, כמחשבת חוץ למקומו או מחשבת שלא לשמו בפסח וחטאת (ראה לעיל זבחים כט,ב).


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:4
[Steinsaltz on Zevachim 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:4)

**אמר רבא: תדע** שכן הוא, שהרי גם מחשבת **פיגול** עצמה, שיש בה מחשבה להניח את הדם למחר כדי לזורקו, **לפני זריקה לא כלום הוא,** שאם שחט על מנת לזרוק את הדם למחר עדיין אין הפיגול חל, **ו**רק כשזורק **אתיא** [באה] **זריקה וקבעה לה** [וקובעת אותו] **בפיגול.** נמצא איפוא שמחשבת ההנחה למחר כשלעצמה אינה מפקיעה את הקרבן ממחשבת פיגול.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:5
[Steinsaltz on Zevachim 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:5)

את ההוכחה של רבא דוחים: **ולא היא** (ואינו כן), אין זו הוכחה, **התם הוא חדא מחשבה היא** [שם, במחשבת פיגול, מחשבה אחת היא] שנקבעת בזריקה, **הכא** [כאן] כשמחשב מתחילה להניח את הדם למחר, ואחר כך לזורקו חוץ לזמנו — **תרי** [שתי] **מחשבות** נבדלות הן, ונמצא שיש מחשבת פסול בקרבן זה, ושוב אינו יכול להיקבע בפיגול.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:6
[Steinsaltz on Zevachim 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **רב הונא לר' אבא** ממה ששנינו בברייתא: אם שחט על מנת **ליתן את הניתנין למעלה למטה,** ואת הניתנים **למטה למעלה,** וחשב לעשות זאת **לאלתר** (מיד, באותו יום) — הרי זה **כשר,** שאין מחשבה זו פוסלת. ולפיכך, אם **חזר וחישב** על אותו קרבן שיעשה אותו **חוץ למקומו** — **פסול ואין בו כרת,** ואם חשב עליו שיקריבנו **חוץ לזמנו** — **פיגול וחייבין עליו כרת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:7
[Steinsaltz on Zevachim 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:7)

אבל אם חישב ליתן את הניתנים למעלה למטה וכו' **למחר** — **פסול** משום מחשבת הינוח, וכדברי ר' יהודה, ובמקרה זה, אם **חזר וחישב** בקרבן זה **בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו** — **פסול ואין בו כרת.** משמע, איפוא, שמחשבת הינוח מפקיעה מידי מחשבת פיגול. ונמצא שזו **תיובתא** [קושיה חמורה] על דברי **ר' אבא!** ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה היא] ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:8
[Steinsaltz on Zevachim 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:8)

ב **אמר רב חסדא אמר רבינא בר סילא:** אם כששחט **חישב שיאכלוהו טמאים** את בשר הקרבן **למחר** — **חייב** משום פיגול, ואין אומרים שכיוון שאין הבשר ראוי לאכילה על ידם — לא תהא זו מחשבה לאוכלו חוץ לזמנו. **אמר רבא: תדע** שכן הוא, שהרי **בשר לפני זריקה לא חזי** [אינו ראוי] לאכילה, **וכי** [וכאשר] הוא **מחשב ביה** [בו] מחשבה פסולה הריהו **מיפסיל** [נפסל], הרי שמחשבת חוץ לזמנו על אכילת דבר שאסור באכילה עושה אותו פיגול.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:9
[Steinsaltz on Zevachim 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:9)

ודוחים: **ולא היא** (ואינו כן) אין זו הוכחה, כי **התם זריק ומיחזי** [שם זורק את הדם והבשר נעשה ראוי לאכילה] למחר, **הכא לא מיחזי** [כאן אינו ראוי לאכילה על ידי טמאים] **כלל,** ולכן אין זו מחשבת אכילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:10
[Steinsaltz on Zevachim 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:10)

ו**אמר רב חסדא, מרגלא בפומיה** [מורגלת היתה בפיו] של **רב דימי בר חיננא** הלכה זו: **בשר פסח שלא הוצלה** (נצלה), **ולחמי תודה שלא הורמו** שלא הפריש מהם חלק לכהנים, למרות שאינם מותרים באכילה, מכל מקום **חייבין עליהן משום** אכילה ב**טומאה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:11
[Steinsaltz on Zevachim 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:11)

**אמר רבא: תדע** שכן הוא, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: נאמר "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה" וכו' (ויקרא ז, כ), והתוספת **"אשר לה'"** באה **לרבות אימורי קדשים קלים** (המוקטרים לה') **ל**דין **טומאה,** שהאוכלם בטומאה חייב כרת.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:12
[Steinsaltz on Zevachim 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:12)

**אלמא אף על גב דלאו בני אכילה נינהו** [הרי שאף על פי שאינם ראויים לאכילה] — **חייבין עליהן משום** אכילה ב**טומאה, הכא נמי** [כאן גם כן], בבשר הפסח שלא נצלה ולחמי תודה שלא הורמו, **אף על גב דלאו** [אף על פי שלא] **בני אכילה נינהו** [הם] — **חייבין עליהן משום טומאה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:13
[Steinsaltz on Zevachim 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:13)

ודוחים: **ולא היא** (ואינו כן) אין זו השוואה, **התם** [שם] **אימורי קדשים קלים חזו** [ראויים] על כל פנים **לגבוה** לאכילת מזבח, ולכן חייבים על אכילתם בטומאה, **לאפוקי** [להוציא] **בשר פסח שלא הוצלה ולחמי תודה שלא הורמו, דלא חזו** [שאינם ראויים] **לא לגבוה ולא להדיוט.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:14
[Steinsaltz on Zevachim 36b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:14)

ומביאים **לישנא אחרינא** [לשון אחרת] בה נאמרו הדברים, שכך הוכיחו: **הא** [הרי] **אימורין לא חזו** [אינם ראויים] וחייבים עליהם! ודוחים: **ולא היא** (ואינו כן), **הנך חזו למילתייהו** [אלה, האימורים, ראויים לעניינם], **והני לא חזו** [ואלה, בשר פסח שלא הוצלה ולחמי תודה שלא הורמו, אינם ראויים] **כלל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:16
[Steinsaltz on Zevachim 36b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:16)

א משנה **בית שמאי אומרים: כל** הדמים **הניתנין על מזבח החיצון,** ואף קרבנות שצריך לתת את דמם בשתי זריקות (שתיים שהן ארבע), אם **נתן במתנה אחת** בלבד — **כיפר, ובחטאת,** שצריך ליתן את דמה על ארבע קרנות המזבח, רק אם נתן לפחות **שתי מתנות. ובית הלל אומרים: אף חטאת שנתנה מתנה אחת** בלבד — **כיפר** בדיעבד.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:17
[Steinsaltz on Zevachim 36b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:17)

**לפיכך,** מכיון שיוצא ידי חובה במתנה אחת (לבית הלל בכל הקרבנות, ולבית שמאי, בכולם חוץ מחטאת), **אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השניה** במחשבה **חוץ לזמנה** — **כיפר,** שכיוון שהמתנה השניה אינה מעכבת את העבודה אין מחשבה שחשב בה פוסלת.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:18
[Steinsaltz on Zevachim 36b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:18)

**ו**מאותה סיבה עצמה **אם נתן את הראשונה** במחשבה **חוץ לזמנה ואת השניה** במחשבה **חוץ למקומה** — הרי **זה** **פיגול וחייבין עליו כרת,** כי מה שחשב מחשבת חוץ למקומו שוב אינו מפקיע את הפיגול. וכל זה במזבח החיצון.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:19
[Steinsaltz on Zevachim 36b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:19)

אבל **כל הניתנין על המזבח הפנימי** דינם **שאם חיסר אחת מן המתנות** — **כאילו לא כיפר. לפיכך,** אם **נתן** את המתנות **כולן כתיקנן ואחת** נתן **שלא כתיקנה** (במחשבת חוץ לזמנו) — הרי אותה חטאת **פסולה,** שהרי היא חסרה מתנה אחת. **ו**אולם מצד אחר, הואיל וחשב מחשבת פיגול רק בחלק מן הדם המתיר את הקרבת הקרבן — **אין בו** בקרבן זה **כרת,** שאין פיגול אלא אם פיגל בכל המתיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 36b:20
[Steinsaltz on Zevachim 36b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/36b:20)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר** בדיעבד? **תלמוד לומר: "ודם זבחיך ישפך"** (דברים יב, כז), לומר שדי להם בשפיכה אחת. ושואלים: **והאי להכי** [וזה האם לכך] **הוא דאתא** [שבא] **האי מיבעי ליה לכדתניא** [זה הרי נצרך לו לכמו ששנויה בברייתא] לענין אחר: