## Steinsaltz on Zevachim Daf 37b

###### Steinsaltz on Zevachim 37b:1
[Steinsaltz on Zevachim 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:1)

**לימד** פסוק זה **על בכור בעל מום שניתן לכהן** במתנה, והוא אוכל את בשרו. **שלא מצינו** דין דומה **לו בכל התורה כולה,** שקרבן בעל מום ניתן לכהנים לאכילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:2
[Steinsaltz on Zevachim 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:2)

ושואלים: **ור' ישמעאל** שדורש אחרת, מנין לו הלכה זו בבכור בעל מום? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצאת לו] הלכה זו **מ**מה שנאמר: "כחזה התנופה וכשוק הימין **לך יהיה" דסיפא** [שבסוף] פסוק זה (במדבר יח, יח).


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:3
[Steinsaltz on Zevachim 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:3)

ושואלים מצד אחר: **בשלמא** [נניח] **ל**דעת **ר' יוסי הגלילי דמוקי ליה נמי** [שמעמיד אותו פסוק גם כן] **במעשר ופסח, היינו דכתיב** [זהו שנאמר] שם: **"לא תפדה כי קדש הם"** (במדבר יח, יז), וההדגשה "הם" באה לומר ש**הם קריבין ואין תמורתן קריבה,**


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:4
[Steinsaltz on Zevachim 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:4)

**דתנן** [ששנינו במשנה]: **תמורת בכור ומעשר,** גם **הן** התמורות עצמן, **ו**גם **ולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם** (כמה וכמה דורות) **הרי הן כבכור ומעשר, ויאכלו במומן לבעלים,** אבל אינם קרבים למזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:5
[Steinsaltz on Zevachim 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:5)

**ו**כן לענין תמורת הפסח **תנן** [שנינו במשנה], **אמר ר' יהושע: שמעתי שתמורת פסח קריבה ותמורת פסח אינה קריבה, ואין לי לפרש** את הדברים ששמעתי. וכמבואר להלן, תמורת הפסח עצמה אינה קרבה.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:6
[Steinsaltz on Zevachim 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:6)

**אלא לר' ישמעאל דמוקי ליה כוליה** [שמעמיד אותו את הפסוק כולו] **בבכור, מעשר ופסח דלא** [שאין] **קריבה תמורתן מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: לענין **מעשר גמר** [למד] בגזירה שווה **"עברה" "עברה" מבכור,** שנאמר בבכור: "והעברת כל פטר רחם לה'" וכו' (שמות יג, יב), ונאמר במעשר: "כל אשר יעבור תחת השבט" (ויקרא כז, לב),


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:7
[Steinsaltz on Zevachim 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:7)

**פסח** — **בהדיא כתב ביה** [במפורש כתוב בו] כלומר, אין זה בגזירה שווה, אלא יש כתוב מיותר לענין זה, שנאמר בדין השלמים: "ואם מן הצאן קרבנו... אם כשב הוא מקריב" (ויקרא ג, ו— ז), ודי היה במלה **"כשב",** **מה תלמוד לומר "אם כשב"** (ויקרא ג, ו— ז)? הרי "אם" זה בא **לרבות תמורת הפסח** כשהמיר בבהמה **אחר הפסח, שתקרב שלמים** כדין תמורת שלמים, כיון שהפסח עצמו אחר חג הפסח נעשה קרבן שלמים. **יכול אף** תמורת הפסח **לפני הפסח** יהא דינה **כן? תלמוד לומר: "הוא"** למעט, שתמורה זו אינה קרבה.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:8
[Steinsaltz on Zevachim 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:8)

ולסיכום הדיון שואלים: **וכל הנך תנאי דמפקי ליה להאי** [וכל אותם התנאים שמוציאים את זה] הכתוב **"דם זבחיך ישפך"** (דברים יב, כז) **לדרשא אחרינא** [לדרשה אחרת], **האי** [ההלכה הזו] ש**כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן מתנה אחת שכיפר מנא להו** [מנין להם]? ומשיבים: **סברי להו** [סבורים הם] **כ**דעת **בית הלל, דאמרי** [שאומרים]: **אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר, וילפינן כולהו** [ולמדים הם את כל הקרבנות כולם] **מחטאת.**


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:9
[Steinsaltz on Zevachim 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:9)

א שנינו במשנה: **ו**אם נתן מן **החטאת שתי מתנות** — כיפר לדעת בית שמאי. ולדעת בית הלל, אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר. **אמר רב הונא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **בית שמאי?**


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:10
[Steinsaltz on Zevachim 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:10)

נאמר בדין נתינת דם החטאת על המזבח: **"קרנות"** (ויקרא ד, כה) **"קרנות"** (ויקרא ד, ל) **"קרנות"** (ויקרא ד, לד) וכל אחד הוא לשון רבים — **הרי כאן שש, ארבעה** מהם **למצוה** שצריך לכתחילה לתת הדם על ארבע קרנות המזבח, **ושתים** שנשארו הרי הם **לעכב,** שאם לא נתן לפחות שתי מתנות על הקרנות — לא כיפר.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:11
[Steinsaltz on Zevachim 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:11)

ושואלים: **ובית הלל** מה הם סבורים? ומסבירים: לדעתם הולכים אחר מסורת הכתיבה, ומכיון ש"קרנות" כתוב פעמיים חסר, נמצא כי **"קרנת" "קרנת" "קרנות"** — **הרי כאן ארבע, שלש למצוה** לכתחילה, ו**אחת** היא גם **לעכב,** שאם לא נתן אפילו על אחת — לא התכפר.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:12
[Steinsaltz on Zevachim 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:12)

ושואלים: **ואימא כולהו** [ואמור שכולם] **למצוה** כלומר ארבע קרנות לכתחילה, ובדיעבד יתכפר גם בלא זה! ומשיבים: **כפרה בכדי** [בחינם] בלי זריקת דם כלל **לא אשכחן** [מצאנו].


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:13
[Steinsaltz on Zevachim 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:13)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **בית הלל: אהני** [הועיל] ה**מקרא** הדרך שקוראים בה את המלה, שהיא לשון רבים, **ואהני** [והועילה] ה**מסורת** של הכתיבה, שהיא לשון יחיד, ובאופן זה: **אהני** [הועיל] ה**מקרא לטפויי חדא** [להוסיף עוד קרן אחת], **ואהני** [והועילה] **מסורת לבצורי חדא** [להוריד אחת], ואם כן נמצא שכאילו כתוב שם חמש, ארבע למצוה ואחת לעכב.


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:14
[Steinsaltz on Zevachim 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:14)

ושואלים: **אלא מעתה** לפי דרך זו של דרשת המקראות, מה שנאמר בתפילין של ראש **"לטטפת" "לטטפת" "לטוטפות"** — **הרי כאן ארבע,** ומכאן למדים שיש ארבעה בתים בתפילין של ראש, מדוע לא נאמר גם כאן באותה שיטה: **אהני קרא ואהני מסורת** [הועיל מקרא והועילה המסורת], ואם כן **חמשה בתי** [בתים] **בעי למיעבד** [צריך לעשות]!


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:15
[Steinsaltz on Zevachim 37b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:15)

ומשיבים: **סבר לה** [סבור הוא] **כ**דעת **ר' עקיבא,** ש**אמר** שאין אנו למדים דין זה ממספר הפעמים שהוזכר "טוטפות", אלא מדרשת המילה "טטפת", כי **טט ב**לשון **כתפי** פירושו **שתים, פת ב**לשון **אפריקי** פירושו **שתים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 37b:16
[Steinsaltz on Zevachim 37b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/37b:16)

ועוד שואלים על שיטת מדרש זו: **אלא מעתה,** נאמר **"בסכת" "בסכת" "בסוכות",** שלפי המסורת נאמרה פעמיים לשון יחיד ("סכת"), ופעם אחת לשון רבים ("סוכות"), ולמדו מכאן שצריך ארבע דפנות לסוכה, מדוע לא נאמר גם פה לפי אותה שיטה: **אהני** [הועיל] ה**מקרא** בלשון רבים ללמד על שש דפנות, **ואהני** [והועילה] ה**מסורת** ללמד על ארבע דפנות, אם כן **חמשא דפנתא בעי למיעבד** [חמש דפנות צריך לעשות]!