## Steinsaltz on Zevachim Daf 41b

###### Steinsaltz on Zevachim 41b:1
[Steinsaltz on Zevachim 41b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:1)

**אבל יותרת ושתי כליות, דלא כתיבן בגופיה** [שאינן כתובות בו עצמו] בפר העלם דבר — **אימא** [אמור] ש**לא** יילמדו ממנו, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] בהיקש נוסף שגם לענין זה שניהם שווים.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:2
[Steinsaltz on Zevachim 41b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:2)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן לרב פפא: והא** [והרי] ה**תנא, "פר** **יום הכפורים לכל מה שאמר בענין" קאמר** [אומר], שלמדים את כל האמור בפר העלם דבר מהיקש אחד! ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** לגבי דרך הדרשה בענין זה, **תנא דבי** [התנא מבית מדרשו] של **רב מרבי הכי** [מרבה כך] בהיקש אחד, ואילו **תנא דבי** [התנא מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל לא מרבי הכי** [אינו מרבה כך], וסבור שצריך לימוד נוסף לענין יותרת וכליות.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:3
[Steinsaltz on Zevachim 41b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:3)

א אגב הדיון בהלכות אלו מביאים: **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: מפני מה נאמרו יותרת ושתי כליות בפר כהן משיח, ולא נאמרו בפר העלם דבר של צבור? משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו** שחטא כלפיו, **ומיעט בסרחונו** כלומר מיעט לדבר על קלקלתו **מפני חיבתו.** וכך עם ישראל הם אהוביו של הקדוש ברוך הוא, ולכן ממעט בפרטים הנוגעים לקרבן חטאתם.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:4
[Steinsaltz on Zevachim 41b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:4)

**ו**עוד **תנא דבי** [ושנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: מפני מה נאמרה** "והזה... את פני **פרכת הקדש"** (ויקרא ד, ו) **ב**הזאת דמו של **פר כהן משיח, ולא נאמר בפר העלם דבר של צבור,** ששם נאמר רק "והזה את פני הפרוכת" (ויקרא ד, יז)? **משל למלך בשר ודם שסרחה** (חטאה) **עליו מדינה, אם מיעוטה סרחה** — **פמליא שלו מתקיימת,** הריהו ממשיך לנהוג עם הקרובים אליו כרגיל, אבל **אם רובה** של המדינה **סרחה** — **אין פמליא שלו מתקיימת,** וגם הקרובים אליו אינם נפגשים עמו ממש, כרגיל. וכך כאשר העם כולו חוטא, אין הכהן המזה על הפרוכת נחשב כעומד ממש מול הקודש.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:5
[Steinsaltz on Zevachim 41b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:5)

ב שנינו במשנה שכל מתנות הדם שעל מזבח הפנימי כולן מעכבות, **לפיכך אם נתן כולן כתיקנן** ואחת שלא כתיקנה, במחשבת חוץ לזמנו — פסול ואין בו כרת. **תנן התם** [שנינו שם] במסכת מנחות, לגבי הקטרת הקומץ והלבונה, ששניהם מתירים את המנחה באכילה: אם **פיגל בקומץ ולא בלבונה, בלבונה ולא בקומץ,** שהקטיר אחד מהם על מנת לאכול את השיריים למחר, **ר' מאיר אומר: פיגול** הוא **וחייבין עליו כרת,**


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:6
[Steinsaltz on Zevachim 41b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:6)

**וחכמים אומרים: אין בו כרת עד שיפגל בכל המתיר,** גם בקומץ וגם בלבונה.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:7
[Steinsaltz on Zevachim 41b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:7)

**אמר ר' שמעון בן לקיש: לא תימא** [אל תאמר] כי **טעמא** [הטעם] של **ר' מאיר,** שאמר שהוא פיגול, הריהו משום **דקסבר** [שהוא סבור] בכלל **ש****מפגלין** גם אם חשב מחשבת חוץ לזמנו רק **בחצי מתיר,** **אלא הכא במאי** **עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון ש**תחילה **נתן את הקומץ** על המזבח כדי להקטירו **במחשבה** לאכול את השיריים למחר, **ו**אחר כך נתן את **הלבונה בשתיקה** כלומר, בסתם. וטעם הדבר, כי **קסבר** [סבור] ר' מאיר: **כל העושה** — **על דעת ראשונה הוא עושה,** ומה שעשה בלבונה עשה על דעת מחשבת חוץ לזמנו שחישב תחילה בקומץ.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:8
[Steinsaltz on Zevachim 41b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:8)

**ממאי** [ממה] מסיק, לומד ריש לקיש דבר זה? **מדקתני** [ממה ששונה] התנא במשנתנו: **לפיכך אם נתן** **כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה** — **פסול ואין בו כרת,** ונדייק מכאן: **הא** [אבל] אם נתן **אחת** בתחילה **שלא כתיקנה,** במחשבת חוץ לזמנו, **וכולן כתיקנן** — **פיגול.**


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:9
[Steinsaltz on Zevachim 41b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:9)

ונברר: **מני** [כשיטת מי היא]? **אילימא רבנן** [אם תאמר כשיטת חכמים] בענין מי שפיגל בקומץ ולא בלבונה — **הא אמרי רבנן** [הרי אמרו חכמים] בפירוש: **אין מפגלין בחצי מתיר,** והרי נתן מתנה אחת כתיקנה! **אלא** בהכרח שיטת **ר' מאיר** היא, שאמר כי גם אם פיגל בקומץ ולא בלבונה — פיגול הוא.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:10
[Steinsaltz on Zevachim 41b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:10)

**ו**אולם **אי טעמא** [אם הטעם] של **ר' מאיר משום** ש**מפגלין בחצי** **מתיר הוא,** אם כן **אפילו כדקתני נמי** [כפי ששונה התנא גם כן], כשנתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה — גם אז פיגול הוא לדעת ר' מאיר, שהרי פיגל בחצי מתיר! אלא **לאו** [האם לא] **משום דקסבר** [שהוא סבור]: **כל העושה** — **על דעת ראשונה הוא עושה?** ולפיכך, אם פיגל במתנה ראשונה — פיגול הוא, ואם ראשונה כתיקנה — אינו פיגול.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:11
[Steinsaltz on Zevachim 41b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:11)

**אמר ר' שמואל בר יצחק: לעולם** אפשר לומר כי משנתנו שיטת **רבנן** [חכמים] **היא,** שאין מפגלים בחצי מחיר, **ומאי** [ומהו] **"כתיקנן"** שנאמר שם? **כתיקנן לפיגול** כלומר, שעשה אותן במחשבה שמפגלת. ומשמיעה לנו המשנה כי למרות שעשה את כל ההזאות הראשונות במחשבת פיגול — אין אומרים שהאחרונה שנעשתה בשתיקה נעשתה על דעת הראשונה.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:12
[Steinsaltz on Zevachim 41b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:12)

ומקשים: **והא מדקתני** [והרי ממה ששנה]: **לפיכך אם נתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה** — **פסול ואין בו כרת,** ומשמע שבגלל האחת שנעשתה שלא כתיקנה הוא נפסל, **מכלל** דברים אלה אתה למד שהביטוי **"תיקנה" להכשירה הוא דאתא** [להכשר הוא שבא], ולא לפיגול!


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:13
[Steinsaltz on Zevachim 41b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:13)

**אמר רבא:** בכל זאת ניתן לפרש "כתיקנן" למחשבת פיגול, כי **מאי** [מהו] **"שלא כתיקנה"?** הרי זו מחשבת **חוץ למקומו,** שיש בה כדי לפסול את הקרבן, וכך לגרום שלא יהא זה פיגול, שהרי לא קרבו כל המתירים כראוי. **רב אשי אמר:** יש לפרש "שלא כתיקנה" במשנתנו — שנתן מתנה אחת במחשבת **שלא לשמו** של הקרבן, ובחטאת מחשבה שלא לשמה פוסלת.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:14
[Steinsaltz on Zevachim 41b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:14)

ומקשים: על כל פנים, **מכלל** הדברים אתה למד **דכי לא עביד לה** [שכאשר אינו עושה אותה] במחשבת **חוץ למקומו ושלא לשמו,** אלא בשתיקה — **מחייב** [חייב] ופיגול הוא, וזה ודאי אינו כשיטת החכמים!


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:15
[Steinsaltz on Zevachim 41b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:15)

ודוחים: אין לדייק מלשון הלכה זו, לפי שלא נאמרה בדווקא, אלא **איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בתחילה], בחטאת החיצונה, שאם חישב במתנה הראשונה חוץ לזמנו ובמתנה שניה חוץ למקומו הרי זה **פיגול וחייבין עליו כרת, תנא נמי סיפא** [שנה גם כן בסוף] בחטאת פנימית מקרה דומה, שאם חישב באחרונה מחשבת חוץ למקומו (או שלא לשמו) — **פסול ואין בו כרת.** ואין לדייק מכאן שאם לא חשב מחשבה כזאת, אלא עשה בשתיקה, שפיגול הוא. על כל פנים, דחינו את ראייתו של ריש לקיש בהבנת דברי ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 41b:16
[Steinsaltz on Zevachim 41b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/41b:16)

ועוד **מיתיבי** [מקשים] על דבריו, ממה ששנינו בברייתא: **במה דברים אמורים?** שעושה פיגול גם כאשר חושב מחשבת חוץ לזמנו רק במתנה הראשונה — **בדמים הניתנין על מזבח החיצון,** שמתנה אחת מתירה את הקרבן,