## Steinsaltz on Zevachim Daf 44a

###### Steinsaltz on Zevachim 44a:1
[Steinsaltz on Zevachim 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:1)

**אם לא נאמרו חמורות** (טומאת מת) **הייתי אומר על החמורות במיתה? הא** [הרי] אם לא היתה נאמרת טומאת מת **מטומאת שרץ קאתיא** [באה, נלמדת היא], **ודיו לבא מן הדין להיות כנדון,** בלאו, ולא יותר!


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:2
[Steinsaltz on Zevachim 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:2)

**אמר זעירי** והסביר: **קלות** הן **טומאת שרץ, חמורות** — **טומאת מת, והכי קאמר** [וכך אמר]: **אילו נאמר טומאת שרץ ונאמר** שטמא שרץ האוכל **מעשר** בלאו, **ו**האוכל **תרומה** במיתה, **ולא נאמרה** בפרשה זו **טומאת מת, הייתי אומר:** הרי **(קלות) על הקלות** אם טמא טומאת שרץ ואכל מעשר — חייב **בלאו, ועל החמורות** אכל תרומה בטומאת שרץ **במיתה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:3
[Steinsaltz on Zevachim 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:3)

ואפשר היה לומר: **ומ**תוך שב**קלות על החמורות** (טומאת שרץ תרומה) **במיתה** — **חמורות נמי** [גם כן] **על הקלות** (טומאת מת במעשר) **במיתה. לכך נאמרו חמורות** (טומאת מת) בכתוב זה, שמוזכר בו איסור לאו במעשר, לומר שגם לענין זה דין תרומה וקדשים לעצמו במיתה, ודין מעשר לעצמו בלאו.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:4
[Steinsaltz on Zevachim 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:4)

א שנינו במשנה: **כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח** — **חייבין עליו** **משום פיגול.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:5
[Steinsaltz on Zevachim 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:5)

ומביאים בענין זה מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בדרשת הפסוק האמור בפיגול "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה" וכו' (ויקרא ז, יח): **או אינו מביא** לדין פיגול **אלא כיוצא בשלמים, מה שלמים מיוחדים** שהם **נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף כל נאכל לשני ימים ולילה אחד,** זבח ש


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:6
[Steinsaltz on Zevachim 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:6)

**נאכל ליום ולילה** (כגון חטאת ואשם ובכור) **מנין? תלמוד לומר** בפסוק: **"מבשר** זבח שלמיו" כל שבשרו נאכל, לומר **כל ששירין** שלו **נאכלין** חייב עליו משום אכילת פיגול. ויש לשאול: **עולה שאין שיריה נאכלין,** אלא כולה כליל, **מנין? תלמוד לומר: "זבח"** לרבות כל מיני זבחים, כל קרבן שיש בו שחיטה.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:7
[Steinsaltz on Zevachim 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:7)

**מנין לרבות העופות,** שאינם נשחטים אלא נמלקים, **והמנחות** הבאות מן הצומח, **עד שאני מרבה** אפילו **לוג שמן של מצורע? תלמוד לומר** לגבי אכילת קדשים בטומאת הגוף: "ולא יחללו את שם קדשי **אשר הם מקדישים לי"** (ויקרא כב, ב),


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:8
[Steinsaltz on Zevachim 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:8)

**ואתי** [ובא, נלמד] דין אכילת **נותר** בגזירה שווה של **"חילול" "חילול" מטומאה,** שכתוב בה חילול ("ולא יחללו", ויקרא כב, ב), ואף בנותר כתוב "ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל" (ויקרא יט, ח). **ואתי** [ובא, נלמד] **פיגול** מגזירה שווה של המילים **"עון" "עון" מנותר,** שנאמר בו "עוונו ישא" (ויקרא יט, ח), וגם בפיגול "עוונה תשא" (**ויקרא** ז, יח).


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:9
[Steinsaltz on Zevachim 44a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:9)

ושואלים: **ומאחר שסופו לרבות כל דבר,** על סמך גזירה שווה זו, **למה נאמר** בפיגול **שלמים מעתה? לומר לך:** על כל פנים צריך שיהא דומה לשלמים, **מה שלמים מיוחדים** במה **שיש להן מתירין בין לאדם** לאכילה, **בין למזבח** להקרבה, **אף כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח** כלומר, או לזה או לזה — **חייבין עליהן משום פיגול.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:10
[Steinsaltz on Zevachim 44a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:10)

ובכלל זה **העולה** ש**דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים, עולת העוף** — ש**דמה מתיר את בשרה למזבח, חטאת העוף** — **ש****דמה מתיר את בשרה לכהנים, פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים** — ש**דמם מתיר את אימוריהן ליקרב.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:11
[Steinsaltz on Zevachim 44a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:11)

**ומוציא אני** על ידי ההשוואה לשלמים **את הקומץ ואת הלבונה והקטרת, ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים והדם,** שכל אלה אין להם מתירים לא לאדם ולא למזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:12
[Steinsaltz on Zevachim 44a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:12)

**ר' שמעון אומר:** כך יש לדמות לשלמים, **מה שלמים מיוחדין שיש בו** מתיר הניתן **על מזבח החיצון** (הדם) **וחייבין עליו, אף כל ש**מתיריהם **ישנן על מזבח החיצון חייבין עליו משום פיגול. יצאו פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, הואיל שאין** דמם ניתן **על מזבח החיצון כשלמים** — **אין חייבין עליו משום פיגול.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:13
[Steinsaltz on Zevachim 44a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:13)

ב ומבארים קטעים מברייתא זו. **אמר מר** [החכם]: או אינו מביא בכלל איסור פיגול אלא **כיוצא** **בשלמים.** ושואלים: **מאי ניהו** [מה הוא]? **בכור,** ש**נאכל לשני ימים ולילה אחד.** ומקשים: **במאי אתי** [במה, באיזה דרך הוא בא, נלמד]? **אי** [אם] **ב**דרך הלימוד של **מה מצינו** (בנין אב), הרי **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך] את ההשוואה ולומר:


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:14
[Steinsaltz on Zevachim 44a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:14)

**מה לשלמים שהן טעונין סמיכה ונסכים, ו**יש בהם **תנופת חזה ושוק,** שאין כל אלה בבכור!


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:15
[Steinsaltz on Zevachim 44a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:15)

**אלא** הוא נלמד בדרך הלימוד של כלל ופרט וכלל, **מ**מה שנאמר בפסוק זה: **"אם האכל יאכל** מבשר זבח שלמיו" (ויקרא ז, יח), "האכל" "יאכל" הם שני כללים, ו"בשר זבח שלמיו" הוא פרט, ולפי כללי מדרש ההלכה, במקרה של כלל ופרט וכלל, אתה דן לכל דבר שהוא מעין הפרט, כלומר בכור.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:16
[Steinsaltz on Zevachim 44a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:16)

על כך יש להקשות: והרי **הני תרי כללי דסמיכי אהדדי נינהו** [אלה שני כללים הסמוכים זה לזה הם], ואין זה כלל ופרט וכלל! **אמר רבא:** גם באופן זה למדים למה שהוא מעין הפרט, **כדאמרי במערבא** [כמו שאומרים בארץ ישראל]: **כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה, הטל פרט** שכתוב אחריהם **ביניהם ודונם בכלל ופרט,** ונמצא שיש כאן כלל ופרט וכלל.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:17
[Steinsaltz on Zevachim 44a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:17)

שנינו שם: **עד שאני** **מרבה לוג שמן של מצורע** ששייריו נאכלים לכהנים. ומעירים: **הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא]? שיטת **ר' מאיר היא, דתניא** [ששנויה ברייתא]: **לוג שמן של מצורע** — **חייבין עליו משום פיגול,** אם פיגל באשם שהלוג בא עמו, **דברי ר' מאיר.** אולם **אימא סיפא** [אמור את סופה] של הברייתא שאנו דנים בה: **ומוציא אני מנחת נסכים** הבאה עם כל קרבן שמן הבהמה, **והדם,** שאין חייבים עליהם משום פיגול משום שאין להם מתירים. אם כן **אתאן לרבנן** [הגענו איפוא לשיטת חכמים] החולקים על ר' מאיר,


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:18
[Steinsaltz on Zevachim 44a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:18)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **נסכי** קרבן **בהמה חייבין עליהן משום פיגול, מפני שדם הזבח מתירן ליקרב, דברי ר' מאיר. אמרו לו:** **והלא אדם מביא את זבחיו היום ונסכין מיכן עד עשרה ימים,** ואם כן לא דם הזבח מתיר אותם! **אמר להן: אף אני לא אמרתי** שמפגל **אלא ב**נסכים ה**באין עם הזבח.** ואם כן יש בברייתא זו שתי שיטות סותרות!


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:19
[Steinsaltz on Zevachim 44a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:19)

**אמר רב יוסף: הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא]? שיטת **רבי היא,** שהוא סבור כחכמים, שמנחת נסכים אינה ניתרת בדם הזבח. ואין לכן סתירה מלוג השמן, לפי **דאמר** [שהוא אומר]: **לוג שמן של מצורע** לא דם האשם מתירו, אלא **מתנותיו** שזורק מן השמן עצמו "לפני ה'" (ראה ויקרא יד, טז) **שרו ליה** [הם המתירות אותו] כלומר, את שייריו, באכילה לכהנים. **ומדמתנותיו שרו ליה** [ומכיון שמתנותיו מתירות אותו], מטעם זה **מתנותיו מפגלי ליה** [מפגלות אותו], שאם הזה אותן על מנת שיאכלו הכהנים את שייריו למחר — הרי חייבים על אכילתו משום פיגול. ומנין שסבור רבי שמתנותיו של הלוג עצמו הן המתירות אותו?


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:20
[Steinsaltz on Zevachim 44a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:20)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **לוג שמן של מצורע מועלין בו** חייבים עליו משום מעילה **עד שיזרוק הדם** של האשם, שאז הותר השמן לכהנים ושוב אין בו דין מעילה. **נזרק הדם** — **לא נהנין** (מדברי חכמים לפי שעדיין צריך ליתן ממנו לפני ה' ועל בהונות המצורע) **ולא מועלין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:21
[Steinsaltz on Zevachim 44a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:21)

**רבי אומר: מועלין** בו **עד שיתן מתנותיו** שלו עצמו, שמתנותיו הן המתירות את שאר השמן לכהנים. **ושוין** רבי וחכמים, **שאסור** לוג זה **באכילה** גם לדעת חכמים, **עד שיתן מתן שבע** לפני ה' **ו**גם **מתן** על **בהונות** המצורע.


###### Steinsaltz on Zevachim 44a:22
[Steinsaltz on Zevachim 44a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/44a:22)

**אמרוה** לשמועה זו **קמיה** [לפני] **ר' ירמיה, אמר: גברא רבא** [אדם גדול] **כרב יוסף לימא כי הא מילתא** [יאמר דבר כזה] שמתנות השמן מפגלות את שאר השמן?