## Steinsaltz on Zevachim Daf 45b

###### Steinsaltz on Zevachim 45b:1
[Steinsaltz on Zevachim 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:1)

אם זרקו **במזיד** — **לא הורצה** על ידי הציץ. **במה דברים אמורים?** שהיה זה **ב**קרבן של **יחיד, אבל בציבור, בין בשוגג בין במזיד** — **הורצה. ובגוים, בין בשוגג ובין במזיד** — **לא הורצה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:2
[Steinsaltz on Zevachim 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:2)

**אמרוה רבנן קמיה** [חכמים לפני] **רב פפא: כמאן** [כמי] נאמרה הלכה זו שבגוים לא הורצה? ש**לא כ**דעת **ר' יוסי, דאי** [שאם] לשיטת **ר' יוסי, האמר** [הרי אמר]: **בכולן אני רואה להחמיר,** משמע שהוא משווה דיני קרבנות גוים לדיני קרבנות ישראל!


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:3
[Steinsaltz on Zevachim 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:3)

**אמר להו** [להם] **רב פפא: אפילו תימא** [תאמר] שהוא שיטת **ר' יוסי, שאני התם** [שונה שם] ש**אמר קרא** [הכתוב] בענין הציץ: "לרצון **להם"** (שמות כח, לח), לומר: **להם** הוא מרצה **ולא לגוים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:4
[Steinsaltz on Zevachim 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:4)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא** **בריה** [בנו] של **רב נתן לרב פפא: אלא מעתה,** מה שנאמר בדין טומאה בקדשים: **"אשר הם מקדישים"** (ויקרא כב, ב), **הכי נמי** [כך גם כן] נדייק לדעת ר' יוסי: **הם ולא גוים,** ולא יהיה דין טומאה בקדשי גוים? והרי בענין זה שמפורש בברייתא בוודאי אמר ר' יוסי שדינם כישראל!


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:5
[Steinsaltz on Zevachim 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:5)

**אלא אמר רב אשי:** אין זה בגלל המיעוט במילה "להם", אלא משום שעניינו של הציץ אינו שייך בהם, שכן **אמר קרא** [המקרא] בציץ: **"לרצון להם"** (שמות כח, לח), **וגוים** הרי **לאו** [לא] **בני הרצאה** (ריצוי) **נינהו** [הם].


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:6
[Steinsaltz on Zevachim 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:6)

א משנה אף אותם **דברים** שמנינו במשנה הקודמת (מב,ב) **שאין חייבים עליהם** על אכילתם כרת **משום** אכילת **פיגול** אם חישב בקרבן מחשבת חוץ לזמנו, לפי שאין להם מתירים, כגון הקומץ והלבונה והקטורת, **חייבין עליהן** כרת **משום** אכילת **נותר** אם עבר זמנו של הקרבן, **ומשום** אכילת **טמא,** שאם אכלם כשהוא טמא — חייב כרת, ואם נטמאו ואכלם — חייב מלקות, **חוץ מן הדם. ר' שמעון מחייב** בדין טומאה רק **בדבר שדרכן לאכול** כגון קומץ המנחה, **אבל העצים והלבונה והקטורת** שאין דרכם להיאכל — **אין חייבין עליו משום טומאה** אם אוכלם.


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:7
[Steinsaltz on Zevachim 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:7)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יכול לא יהו חייבין משום טומאה אלא על דבר שיש לו מתירין בין לאדם** או **בין למזבח?**


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:8
[Steinsaltz on Zevachim 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:8)

**ו**לכאורה **דין** (קל וחומר) **הוא: ומה פיגול שהוא בקביעה** שאם אכל בשוגג מביאים עליו חטאת קבועה, כשבה או שעירה, **ובידיעה אחת** שכדי לחייבו חטאת די במה שנודע לו רק לאחר זמן שחטא בשגגה, **ולא הותר מכללו** שאין מצב בו מותר לאכול פיגול — בכל זאת **אין חייבין עליו אלא על** אכילת **דבר שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח,**


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:9
[Steinsaltz on Zevachim 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:9)

**טומאה** אכילת קדשים כשהוא טמא, שדינה קל יותר, **שהיא** לא בחטאת קבועה, אלא **ב**קרבן **עולה ויורד** לפי מצבו הכלכלי של החוטא, שאם הוא עני מביא קרבן עוף, או אפילו מנחה (ראה ויקרא ה, ו-יג), **ובשתי ידיעות** שכדי לחייבו בקרבן צריך שידע בטומאה מתחילה וישכח ויחטא, וידע שוב בטומאה לאחר המעשה, **והותרה מכללה** בציבור, שציבור שרובו טמא עושה קרבנו בטומאה — **אינו דין שאינו חייב אלא על דבר שיש לו** **מתירין בין לאדם בין למזבח?**


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:10
[Steinsaltz on Zevachim 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:10)

**תלמוד לומר** בדיני אכילת קדשים בטומאה: "וינזרו מקדשי בני ישראל... **אשר הם מקדישים לי"** (ויקרא כב, ב), להדגיש שעל כל דבר שמקדישים חייבים משום אכילה בטומאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:11
[Steinsaltz on Zevachim 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:11)

**יכול** יהא חייב על אכילת קדשים בטומאה **מיד** לאחר הקדשתם? **תלמוד לומר:** "כל איש אשר **יקרב** מכל זרעכם אל הקדשים" (ויקרא כב, ג), והוא כפי מה ש**אמר ר' אלעזר** בהסבר כתוב זה: **וכי יש נוגע שהוא חייב,** כפי שמשמע מפשטות הכתוב, שכל הנוגע ("יקרב") בקדשים בטומאתו יתחייב? והרי רק האוכל בטומאה הוא החייב כרת!


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:12
[Steinsaltz on Zevachim 45b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:12)

**אלא מה תלמוד לומר "יקרב"?** יש כאן רמז להקרבה, והרי זה כאילו אומר: איש אשר יקריב קדשים, ויאכלם. ואם כן **בהוכשר [בשר] ליקרב** **הכתוב מדבר. הא כיצד** מוכשר הקדש להיקרב? מה ש**יש לו מתירין** — חייבים עליו **משיקרבו מתירין** שלו, דבר ש**אין לו מתירין** — מוכשר ליקרב **משיקדש בכלי** שרת לצורך הקרבתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:13
[Steinsaltz on Zevachim 45b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:13)

ושואלים: **אשכחן** [מצאנו] ראיה לענין **טומאה** שחלה גם על דבר שאין לו מתירים, **נותר מנלן** [מנין לנו] שחייבים עליו בדבר שאין לו מתירים? ומשיבים: **אתי** [בא, נלמד] בגזירה שווה של **"חילול" "חילול" מטומאה** שכתוב בה "ולא יחללו" (ויקרא כב, ב), ובנותר כתוב "את קדש ה' חלל" (ויקרא יט, ח).


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:14
[Steinsaltz on Zevachim 45b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:14)

ושואלים: **ו**מדוע לא **לילף** [נלמד] בגזירה שוה **"עון" "עון" מפיגול** שכתוב בו "עוונה תשא" (ויקרא ז, יח), ובנותר כתוב "עוונו ישא" (ויקרא יט, ח), ונשווה את הנותר לדין פיגול, שחייבים רק על דבר שיש לו מתירים?


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:15
[Steinsaltz on Zevachim 45b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:15)

ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] כי **מטומאה הוי ליה למילף** [היה לו ללמוד] דין נותר, **שכן** הוא דומה לה בשלושה עניינים בשונה מפיגול, והם **גז"ל סימן** כלומר, פסול שהוא ב**ג** וף הקרבן, שלא כמו בפיגול שהוא במחשבה. ואין פסולם נקבע כפיגול על ידי **ז** ריקת הדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:16
[Steinsaltz on Zevachim 45b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:16)

ובשניהם נאמר חי **ל**ול. ומשיבים: **אדרבה** להיפך, **מפיגול הוה ליה** **למילף** [היה לו ללמוד] דין נותר, **שכן** גם הוא כפיגול, לא **נותר** מכללו כמו טומאה, וגם לו אין ריצוי על ידי ה**ציץ,** ושניהם שייכים בקרבן **טהור,** ופסולם תלוי **בזמן,** והם פסול של הדבר ה**קרב,** ולא כמו בטומאה של האדם המקריב. **והני נפישן** [ואלה צדדי ההשוואה לפיגול מרובים] יותר משל טומאה!


###### Steinsaltz on Zevachim 45b:17
[Steinsaltz on Zevachim 45b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/45b:17)

**אלא** יש לחזור ממה שאמרנו, ולומר כי דין נותר נלמד **מדתני** [ממה ששנה] **לוי** בענין זה, **דתני** [ששנה] **לוי** על הפסוק "וינזרו מקדשי בני ישראל" (ויקרא כב, ב) האמור באיסור אכילת קדשים בטומאה: **מנין שאף בפסול זמן הכתוב מדבר** ולא רק בפסול טומאה? **תלמוד לומר: "ולא יחללו את קדשי בני ישראל"** (ויקרא כב, טו),