## Steinsaltz on Zevachim Daf 46a

###### Steinsaltz on Zevachim 46a:1
[Steinsaltz on Zevachim 46a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:1)

**בשני חילולין הכתוב מדבר, אחד פסול נותר, ואחד פסול טומאה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:2
[Steinsaltz on Zevachim 46a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:2)

א שנינו במשנה: **חוץ מן הדם** שאין חייבים עליו משום טומאה ומשום נותר. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? ולצורך זה מביאים תחילה דיון אחר, ששאלו: מה טעם אין דין מעילה בדם? **אמר עולא, אמר קרא** [הכתוב] בענין דם: **"ואני נתתיו לכם** על המזבח לכפר" (ויקרא יז, יא), ו"לכם" בא לומר: **שלכם יהא,** ואין בו דין מעילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:3
[Steinsaltz on Zevachim 46a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:3)

**דבי** [החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה], **אמר קרא** [הכתוב]: **"לכפר"** (ויקרא יז, יא), להדגיש: **לכפרה נתתיו ולא** **למעילה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:4
[Steinsaltz on Zevachim 46a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:4)

**ר' יוחנן אמר, אמר קרא** [הכתוב]: "כי הדם **הוא** בנפש יכפר" (ויקרא יז, יא), והמלה "הוא" יש בה הדגשה, לומר: הריהו נשאר כפי שהוא — **הוא** דינו **לפני כפרה** (זריקת הדם על המזבח) **כלאחר כפרה: מה אחר כפרה אין בו** **מעילה,** שכבר ניתן ממנו לגבוה, ונעשתה מצוותו, **אף לפני כפרה אין בו מעילה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:5
[Steinsaltz on Zevachim 46a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:5)

ומקשים: **אימא** [אמור] להיפך, **לאחר כפרה** יהיה דינו **כלפני כפרה, מה לפני כפרה יש** **בו מעילה, אף לאחר כפרה יש בו מעילה!** ומשיבים: דבר זה אי אפשר לומר, כי **אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:6
[Steinsaltz on Zevachim 46a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:6)

ותוהים: **ולא?** וכי אין דבר כזה? **והרי תרומת הדשן** תרומה מדשן הקרבנות שנשרפו, שמצוה להניחה במקום מסויים אצל המזבח, והיא אסורה בהנאה ומועלים בה!


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:7
[Steinsaltz on Zevachim 46a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:7)

ומשיבים: אין מקום ללמוד משם לכל דין אחר, **משום דהוי** [שהריהם] **תרומת הדשן ובגדי כהונה** של כהן גדול ביום הכיפורים, שצריך לגונזם, ואסור להשתמש בהם לאחר שעבד בהם, **שני כתובין הבאין כאחד,** שבשניהם נאמר בתורה דין זה, **וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין** לשאר דברים.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:8
[Steinsaltz on Zevachim 46a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:8)

ושואלים: **הניחא לרבנן דאמרי** [זה נוח לשיטת חכמים שאומרים] שהכתוב "ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש **והניחם שם"** (ויקרא טז, כג) — **מלמד שטעונין** בגדי הכהונה **גניזה,** ולכן מועלים בהם.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:9
[Steinsaltz on Zevachim 46a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:9)

**אלא לר' דוסא** ש**אמר: מותרות הן לכהן הדיוט** (שהרי הם בגדי לבן, כבגדי כהן הדיוט), ומה שנאמר "והניחם שם" בא לומר **ובלבד** **שלא ישתמש בהן** כהן גדול **ליום הכפורים אחר,** ולשיטתו לא נאמרה בהם מעילה, ואם כן, אין כאן שני כתובים הבאים כאחד — **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? מדוע, לדעת ר' יוחנן, לא נלמד מתרומת הדשן שיש מעילה בדם לאחר שנעשית מצוותו?


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:10
[Steinsaltz on Zevachim 46a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:10)

ומשיבים: **משום דהוי** [שהריהם] **תרומת** **הדשן ועגלה ערופה** שמועלים בה לאחר עריפתה, **שני כתובין הבאין כאחד** בענין זה, **וכל** **שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:11
[Steinsaltz on Zevachim 46a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:11)

ומקשים: **הניחא למאן** **דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] שני כתובים הבאים כאחד **אין מלמדין, אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מלמדין, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]?


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:12
[Steinsaltz on Zevachim 46a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:12)

ומשיבים: **תרי מיעוטי כתיבי** [שני מיעוטים כתובים] בענין זה, **הכא כתיב** [כאן, בעגלה, נאמר]: "העגלה **הערופה"** (דברים כא, ו), להדגיש שדין זה הוא רק במקרה זה, **והתם כתיב** [ושם, בתרומת הדשן, נאמר]: **"ושמו"** (ויקרא ו, ג) רק אותו בלבד, ולא אחר כיוצא בו.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:13
[Steinsaltz on Zevachim 46a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:13)

עד כאן הדיון בדברי ר' יוחנן, ומעתה יש לשאול: **ותלתא קראי** [ושלושה מקראות] **בדם,** שדייקו מהם שאין בו מעילה, **למה לי?**


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:14
[Steinsaltz on Zevachim 46a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:14)

אחד **למעוטי** [למעט] **ממעילה,** אחד למעט **מ**דין **נותר, ו**אחד למעט **מ**דין **טומאה,** ללמד שכולם אינם שייכים בדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:15
[Steinsaltz on Zevachim 46a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:15)

ומעירים: **אבל פיגול** שאינו שייך בדם **לא צריך קרא** [מקרא מיותר], **דתנן** [ששנינו במשנה] לעיל: **כל שיש לו מתירין, בין לאדם בין** **למזבח** — **חייבין עליו משום פיגול, ודם גופיה** [עצמו] **מתיר** **הוא,** ואין לו מתיר, ולכן אין בו פיגול.


###### Steinsaltz on Zevachim 46a:16
[Steinsaltz on Zevachim 46a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46a:16)

ב במשנה הובאה מחלוקת בענין דין טומאה בקדשים שאינם נאכלים. ומביאים בענין זה מה ש**אמר ר' יוחנן: שלשה כריתות** שנאמרו **בשלמים** למי שאוכלם בטומאה (ויקרא ז, כ. ז, כא. כב, ג), **למה?**