## Steinsaltz on Zevachim Daf 46b

###### Steinsaltz on Zevachim 46b:1
[Steinsaltz on Zevachim 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:1)

**אחת לכלל** ("אשר יקרב אל הקדשים", ויקרא כב, ג), **ואחת לפרט** ("מזבח השלמים", ויקרא ז, כ), ללמוד ממנו לשאר קדשי מזבח במידת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל, שמלמד על הכלל כולו. **ואחת** (ויקרא ז, כא) **ל**רבות **דברים שאינן נאכלין** כגון עצים ולבונה, שגם האוכל אותם כשהוא טמא חייב כרת.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:2
[Steinsaltz on Zevachim 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:2)

ושואלים: **ול**דעת **ר' שמעון** ש**אמר** במשנתנו: **דברים שאין נאכלין אין חייבין עליהם משום טומאה, לאיתויי מאי** [להביא את מה]? ומשיבים: **לאיתויי** [להביא] לרבות **חטאות הפנימיות,** שדמן ניתן בפנים.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:3
[Steinsaltz on Zevachim 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:3)

**שכן** **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר], **הואיל ואמר ר' שמעון: כל ש**דמו **אינו** ניתן **על** ה**מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול,** הייתי אומר ש**משום טומאה נמי לא ליחייב** [גם כן לא יתחייב עליו], **קא משמע לן** [משמיע לנו] שחייב על חטאות הפנימיות משום טומאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:4
[Steinsaltz on Zevachim 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:4)

א שנינו במשנה: **נומי** [אמר] **ר' שמעון מחייב** משום טומאה דווקא **את** האוכל דבר **שדרכו לאכול,** אבל לא עצים ולבונה וקטורת. ואילו חכמים מחייבים משום טומאה על הכל. **איתמר** [נאמר]: שני זוגות האמוראים, **ר' יוחנן וריש לקיש, ר' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא, חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא** [אחד מזוג זה ואחד מזוג זה],


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:5
[Steinsaltz on Zevachim 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:5)

**חד** [אחד מהם] **אמר: מחלוקת** שנחלקו חכמים על ר' שמעון היא **בטומאת בשר** כלומר, הדבר הנאכל, שלדעת חכמים האוכל עצים או לבונה כשהם טמאים — לוקה, וכפי שלמדו מריבוי הכתובים באיסור "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל... והבשר" (ויקרא ז, יט), **אבל בטומאת הגוף** של האוכל, שלא נתרבו שם בכתוב — **דברי הכל אינו לוקה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:6
[Steinsaltz on Zevachim 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:6)

**וחד** [ואחד מהם] **אמר: כמחלוקת בזו** כפי שנחלקו על ר' שמעון בטומאת הנאכל, **כך מחלוקת בזו** כך נחלקו עליו בטומאת האוכל, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כיון דקרינא ביה** [שאנו קוראים בו] בדבר שאינו נאכל: **"והבשר אשר יגע בכל טמא"** (ויקרא ז, יט), שמרבים מפסוק זה את הדברים שאינם נאכלים, שאסור לאוכלם כשהם טמאים — **קרינן ביה** [קוראים אנו בו] גם את הכתוב הסמוך אליו **"וטמאתו עליו** ונכרתה" (ויקרא ז, כ), העוסק בטומאת הגוף של האוכל.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:7
[Steinsaltz on Zevachim 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:7)

ומעירים: **רב טביומי מתני הכי** [היה שונה כך] סוגיה זו, כמו שאמרנו. ואילו **רב כהנא מתני הכי** [היה שונה כך], בדרך אחרת: **חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא אסיפא** [אחד מזוג זה ואחד מזוג זה נחלקו על סופה של המשנה**],** כלומר, בפירוש דברי ר' שמעון, **חד** [אחד מהם] **אמר: מחלוקת** מה שר' שמעון חולק על חכמים, ואינו מחייב על עצים ולבונה משום טומאה — **בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר** כשהעצים והלבונה עצמם טמאים — **דברי הכל לוקה. וחד** [ואחד מהם] **אמר: כמחלוקת בזו כך** **מחלוקת בזו,** ובכל מקרה ר' שמעון פוטר.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:8
[Steinsaltz on Zevachim 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:8)

**אמר רבא: מסתברא כמאן דאמר** [מסתבר כדעת מי שאומר] **כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו,** ובכל מקרה פוטר ר' שמעון, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כיון דלא קרינא ביה** [שלדעת ר' שמעון אין אנו קוראים בו] בדבר שאינו נאכל **"וטמאתו עליו ונכרתה", לא קרינן ביה** [אין אנו קוראים בו] אין הוא בכלל מה שנאמר **"והבשר אשר יגע** **בכל טמא לא יאכל",** ואינו לוקה על כך.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:9
[Steinsaltz on Zevachim 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:9)

ומקשים: **והאמר מר** [והרי אמר החכם] שהכתוב **"והבשר"** המופיע מיד אחר איסור זה, והוא מיותר — הרי זה בא **לרבות עצים ולבונה,** משמע שאפילו אלה מקבלים טומאה! ומשיבים: אין זה אלא **לפוסלה בעלמא** [לענין פסול בלבד], אבל אין זו טומאה ממש לחייב על כך מלקות.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:10
[Steinsaltz on Zevachim 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:10)

ב משנה **לשם ששה דברים הזבח נזבח: לשם זבח** כלומר, לשם אותו זבח שזובחים אותו, **לשם זובח** לשמו של אותו אדם שמקריבים עבורו, **לשם השם** להקריבו לקדוש ברוך הוא, **לשם אשים** כדי שייאכל על ידי אש המזבח, **לשם ריח, לשם ניחוח, והחטאת והאשם** אף נזבחים **לשם** כפרה על אותו **חטא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:11
[Steinsaltz on Zevachim 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:11)

**אמר ר' יוסי: אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו** והקריב סתם — הרי זה **כשר, שהוא תנאי בית דין** שיעשה כך לכתחילה, **לפי** **שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד,** וכדי שלא ייפסל הקרבן במחשבה.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:12
[Steinsaltz on Zevachim 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:12)

ג גמרא בענין האמור במשנתנו **אמר רב יהודה אמר רב** שיש לדרוש כך את הפסוק בענין קרבן עולה: "עולה אשה ריח ניחוח לה'" (ויקרא א, ט). **"עולה"** — **לשם עולה, לאפוקי** [להוציא] שמקריב אותה **לשם שלמים,** ש**לא** יעשה כן. **"אשים"** ("אשה") — שמקריב **לשם אשים,** שייאכלו על ידי אש המזבח, **לאפוקי** [להוציא] **כבבא** [צלי אש] שמתכוון שיהיו האימורים (או העולה) רק נצלים על האש, ש**לא** יעשה כן.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:13
[Steinsaltz on Zevachim 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:13)

**"ריח"** — **לשם ריח, לאפוקי** [להוציא] **אברים** **ש**קודם **צלאן ו**אחר כך **העלן** על המזבח, ש**לא** יעשה על מנת כן, וכפי ש**אמר רב יהודה אמר רב: אברים שצלאן והעלן אין בהן משום ריח.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:14
[Steinsaltz on Zevachim 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:14)

**"ניחוח"** — כלומר, **לשם הנחת רוח** שיעלו לרצון לקדוש ברוך הוא, **"לה'"**— שיהא זה **לשם מי שאמר והיה העולם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:15
[Steinsaltz on Zevachim 46b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:15)

ד **אמר רב יהודה אמר רב: חטאת ששחטה לשם עולה** — **פסולה,** כמבואר בראש המסכת, שחטאת ששחטה שלא לשמה נפסלת לגמרי. אבל אם שחטה **לשם חולין** — **כשרה. אמר ר' אלעזר: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רב?** שנאמר: **"ולא יחללו את קדשי בני ישראל"** (ויקרא כב, טו), לומר **קדשים מחללין קדשים** (אם חשב להקריב קדש אחר), **ואין חולין מחללין קדשים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:16
[Steinsaltz on Zevachim 46b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:16)

**מתיב** [מקשה] על כך **רבה** ממה ששנינו במשנתנו, **אמר ר' יוסי: אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו** — **כשר, שהוא תנאי בית דין.** ונדייק מכאן: **טעמא** [הטעם, דווקא] **שלא היה בלבו כלל** אלא שחט סתם, **הא** [הרי אם] **היה בלבו לשם חולין** — הרי הוא **פסול!**


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:17
[Steinsaltz on Zevachim 46b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:17)

**אמר ליה** [לו] **אביי: דלמא** [שמא] הכוונה היא כך, שאם **לא היה** בלבו **כלל** — הרי זה קרבן **כשר ומרצה, הא** [אבל] אם **היה בלבו לשם חולין** — הקרבן אמנם **כשר,** אבל **אינו מרצה,** שבכל זאת הוא קרבן פגום, ולכך התכוון גם רב בדבריו.


###### Steinsaltz on Zevachim 46b:18
[Steinsaltz on Zevachim 46b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/46b:18)

**אמר ר' אלעזר:** אמנם **חטאת ששחטה לשם חולין** — **כשרה,** כדברי רב, אבל אם שחטה **משום חולין** שסבור היה שהיא בהמת חולין — הרי היא **פסולה,** שהרי נמצא כעושה מעשה שחיטה סתם, ולא כעובד בקודש. והוא **כדבעא מיניה** [כמו ששאל אותו] **שמואל מרב הונא:**