## Steinsaltz on Zevachim Daf 49a

###### Steinsaltz on Zevachim 49a:1
[Steinsaltz on Zevachim 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:1)

**והרי מעשר** שני יוכיח שכן, ש**הוא** עצמו **נפדה** יש אפשרות לפדות אותו בכסף, ולהעלות את הכסף לירושלים כדי לקנות בו שם דברי מאכל, **ואילו לקוח בכסף מעשר** (כשפודים מעשר שני וקונים בדמיו בפירות אחרים) שבא מכוחו **אינו נפדה,** אלא נאכל בירושלים! **דתנן** [ששנינו במשנה]: **הלקוח בכסף מעשר שנטמא** — **יפדה, ר' יהודה אומר: יקבר.** ויש לדייק בדברי המשנה: **נטמא** — **אין** [כן] ניתן לפדותו, **לא נטמא** — **לא** ייפדה. משמע שהטפל (לקוח בכסף מעשר) חמור מן העיקר (מעשר עצמו) שאינו נפדה כשהוא טמא!


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:2
[Steinsaltz on Zevachim 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:2)

ומשיבים: **התם** [שם] טעם הדבר שאינו נפדה אינו חומרה שיש בו, אלא משום ש**לא אלימא קדושתיה למיתפס פדיוניה** [אין קדושתו חזקה דיה כדי לתפוס את פדיונו].


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:3
[Steinsaltz on Zevachim 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:3)

וחוזרים ומקשים: **והרי תמורה,** שאדם אומר על בהמה שתהא קדושה תמורת בהמת קדשים, וקדושה חלה עליה, הרי היא באה מכח קדשים, והיא חמורה מהם, ש**אילו קדשים לא חיילי** [אינם חלים] **על** **בעל מום קבוע** אם הקדיש בהמה בעלת מום קבוע — אינה קדושה קדושת הגוף, ואם נפדית — הריהי בהמת חולין. **ואילו איהי חיילא** [היא, התמורה חלה] שאם המיר בהמת קדשים בבהמת חולין — חלה עליה קדושת הגוף גם אם היתה בעלת מום, ואף שהיא נפדית — אסור לעבוד בה וליהנות מצמרה, אלא רק לאוכלה!


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:4
[Steinsaltz on Zevachim 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:4)

ומשיבים: גם כאן אין זו חומרה שיש בתמורה עצמה, אלא משום ש**תמורה מכח קדשים** שיש בהם קדושת הגוף **קא אתיא** [היא באה], לכן יכול להחיל את קדושתם אף על בעל מום, **ו**אילו **קדשים** שמקדיש אדם בהמה מתחילה — הרי **מכח חולין קאתי** [הם באים], ואין אפשרות להקדיש מתחילה בהמת חולין בעלת מום, שתהא קדושה קדושת הגוף. עוד מקשים: וכי אין טפל שחמור מן העיקר למרות שבא מכוחו?


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:5
[Steinsaltz on Zevachim 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:5)

ו**הרי פסח,** ש**הוא אינו טעון** **סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק, ואילו מותר דידיה** [שלו] כבש שהוקדש לשם פסח ולא הוקרב בשעתו חמור ממנו, שהוא **טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה** **ושוק!**


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:6
[Steinsaltz on Zevachim 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:6)

ומשיבים: **פסח בשאר ימות השנה** אינו קרוי כלל מותר פסח, אלא **שלמים הוא,** ויש לו דין שלמים לכל דבר וענין. ונמצא למסקנה כי הסברה שלא יהא טפל חמור מן העיקר — סברה טובה היא, ויש ללמוד על ידה שגם בעולה, כמו בחטאת הטפלה לה, דין שחיטה וקבלת הדם בצפון הריהו לעיכוב.


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:7
[Steinsaltz on Zevachim 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:7)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הוכחה אחרת שעולה בצפון היא לעכב, ממה ש**אמר קרא** [המקרא] כמה פעמים: "במקום... **העולה"** (ויקרא ד, כד. ויקרא ד, כט. ויקרא ד, לג) להדגיש כי העולה **במקומה תהא,** והיא פסולה בכל מקום אחר.


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:8
[Steinsaltz on Zevachim 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:8)

א ושואלים עוד: **אשם,** שגם הוא בכלל קדשי קדשים, **מנלן דבעי** [מנין לנו שהוא צריך] **צפון?** ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר]: **"במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם"** (ויקרא ז, ב), ובעולה נאמר: "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה" (ויקרא א, יא).


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:9
[Steinsaltz on Zevachim 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:9)

ועוד שואלים: **אשכחן** [מצאנו] דין **שחיטה** באשם בצפון, **קבלה מנא לן** [מנין לנו] שהיא בצפון? ומשיבים, שנאמר מיד לאחר מכן: **"ואת דמו יזרוק"** (ויקרא ז, ב), וכיון שהקבלה סמוכה לשחיטה קודם הזריקה, הריהי נרמזת בביטוי "ואת דמו", ונמצא כי **קבול דמו נמי** [גם כן] **בצפון.**


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:10
[Steinsaltz on Zevachim 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:10)

ושואלים: **מקבל עצמו מנא לן** [מנין לנו] שהוא צריך לעמוד בצפון? ומשיבים: משום שלא נאמר רק **"דמו** יזרוק" — אלא **"ואת דמו"** הרי "את" זה ריבוי גם למקבל.


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:11
[Steinsaltz on Zevachim 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:11)

ושואלים: **אשכחן** [מצאנו] שיש **מצוה** לשחוט את האשם בצפון, **לעכב מנא לן** [מנין לנו]? ומשיבים: **קרא אחרינא כתיב** [מקרא אחר כתוב] באשם מצורע: **"ושחט את הכבש** במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה" (ויקרא יד, יג), ומשם אנו למדים לשאר אשמות.


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:12
[Steinsaltz on Zevachim 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:12)

ושואלים: **והאי להכי הוא דאתא** [וכתוב זה לכך הוא שבא]? **האי מיבעי** **ליה לכדתניא** [זה נצרך לו לכמו ששנויה] בברייתא, בביאור המדות שהתורה נדרשת בהן: **דבר שהיה** **בכלל ויצא לידון בדבר החדש, אי אתה רשאי להחזירו לכללו** **עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש,**


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:13
[Steinsaltz on Zevachim 49a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:13)

**כיצד?** נאמר: **"ושחט את** **הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום** **הקדש כי כחטאת האשם הוא"** (ויקרא יד, יג), **שאין תלמוד** (צורך) **לומר "כחטאת האשם** הוא", שהרי כבר הושווה בפסוק זה האשם לחטאת, **מה תלמוד לומר** בכל זאת **"כחטאת האשם"?**


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:14
[Steinsaltz on Zevachim 49a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:14)

**לפי שיצא אשם מצורע** מכלל האשמות **לידון בדבר החדש,** שנותנים מדמו **בבוהן יד ובוהן רגל ואזן ימנית** של המצורע, שמא איננו עוד בכלל האשמות, ואם כן **יכול לא יהא טעון** כלל **מתן דמים ואימורין לגבי מזבח?**


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:15
[Steinsaltz on Zevachim 49a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:15)

**תלמוד לומר: "כחטאת האשם הוא",** ללמד: **מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורין לגבי מזבח, אף אשם מצורע,** למרות שאין הדבר מפורש בו כאן, **טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח.** וכדרך שהוצרך הכתוב להטעין אשם מצורע במתן דמים ואימורים, כך הוצרך "ושחט את הכבש" בפסוק זה להטעינו שחיטה בצפון. ואם כן אין הוא מיותר כדי ללמוד ממנו לעכב בכל האשמות!


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:16
[Steinsaltz on Zevachim 49a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:16)

ומשיבים: **אם כן,** ששחיטת צפון אינה אלא למצוה בכל האשמות, **נכתוב בהאי** [שיכתוב שחיטת צפון בזה] באשם מצורע, **ולא נכתוב בהאי** [יכתוב שחיטת צפון בזה] בדין אשם בכלל, ויילמדו כל האשמות מאשם מצורע. אלא יש כאן יתור המלמד לעכב.


###### Steinsaltz on Zevachim 49a:17
[Steinsaltz on Zevachim 49a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/49a:17)

ומקשים: **הניחא אי** **סבירא לן** [זה נוח אם סבורים אנו]: כי דבר ש**יצא לידון בדבר החדש,** **איהו הוא דלא גמר** [שדווקא הוא שאינו למד] **מכללו,**