## Steinsaltz on Zevachim Daf 50a

###### Steinsaltz on Zevachim 50a:1
[Steinsaltz on Zevachim 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:1)

ודבר זה נלמד **מ**דברי ה**תנא דבי** [של בית מדרשו של] **ר' ישמעאל** לעיל (זבחים מא,א).


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:2
[Steinsaltz on Zevachim 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:2)

א ושואלים: **דבר הלמד בהיקש מהו שילמד בבנין אב** בקדשים? **אמר ר' ירמיה:** אם היה כן, ש**לא לכתוב** [יכתוב] **צפונה** שחיטת צפון **באשם,** כפי שהקישו הכתוב במפורש לחטאת ועולה (ראה לעיל זבחים מט,א—ב), **ותיתי** [ותבוא, תילמד] הלכה זו **מבנין אב מחטאת,** ששניהם קדשי קדשים הם, ובחטאת הרי נלמד דין שחיטת צפון מן ההיקש לעולה. **למאי הלכתא כתביה** [למה, לאיזו הלכה כתב אותו]? **לאו למימרא** [האם לא כדי לומר] שבקדשים, **דבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בבנין אב?**


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:3
[Steinsaltz on Zevachim 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:3)

ושואלים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] שאתה מוכיח בדרך זו, יכול אתה לומר: מדוע הוקש במפורש אשם לעולה לענין זה? **תיתי** [שתבוא, תילמד] הלכה זו **מבנין אב מעולה** שבה נאמר דין צפון בפירוש! אלא, **מאי טעמא לא אתי** [מה טעם אינה באה, נלמדת משם] בבנין אב? **משום דאיכא למיפרך** [שיש מקום לפרוך] את הלימוד בבנין אב, ולומר: **מה לעולה שכן** מחמיר הכתוב בה יותר מבאשם, שהיא עולה **כליל.** אם כן **חטאת נמי איכא למיפרך** [גם כן יש מקום לפרוך] ולומר: **מה לחטאת** שהיא חמורה מאשם, **שכן מכפרת על חייבי כריתות!** ואם כן, אין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:4
[Steinsaltz on Zevachim 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:4)

אגב כך שואלים: שלושה קרבנות אלו, עולה חטאת ואשם, **חדא מחדא לא אתיא** [אחת מאחת אינה באה] בבנין אב מכתוב אחד, **תיתי חדא מתרתי** [תבוא ותילמד אחת משתים] בבנין אב משני כתובים.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:5
[Steinsaltz on Zevachim 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:5)

ומשיבים: **מהי תיתי** [מאלו תבוא]? **לא נכתוב** **רחמנא** [תכתוב התורה] צפון ב**עולה ותיתי** [ותבוא, תילמד] הלכה זו **מחטאת ואשם** — יש לפרוך: **מה להנך** [לאלה] **שכן מכפרין,** מה שאין כן העולה שאינה לכפרה אלא למתנה!


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:6
[Steinsaltz on Zevachim 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:6)

ואם תאמר ש**לא נכתוב רחמנא** [תכתוב התורה] **בחטאת ותיתי מהנך** [ותבוא, תילמד מאלה], אשם ועולה — יש לפרוך: **מה להנך** [לאלה] **שכן** באים רק מבהמות **זכרים,** וחטאת יחיד באה נקיבה!


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:7
[Steinsaltz on Zevachim 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:7)

ואם תאמר ש**לא נכתוב** [תכתוב התורה**]** **באשם ותיתי מהנך** [ותבוא, תילמד מאלה] מעולה וחטאת — יש לדחות: **מה להנך** [לאלה] **שכן ישנן בציבור** **כביחיד,** ואילו אשם לעולם אינו בא כקרבן ציבור.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:8
[Steinsaltz on Zevachim 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:8)

ב עד כאן דנו בדבר הלמד מהיקש, ומעתה דנים בדברים הנלמדים במידות אחרות. ושואלים: **דבר הלמד בגזירה שוה מהו שילמד** אחר כך **בהיקש? אמר רב פפא: "וזאת תורת זבח השלמים... אם על תודה** יביאנו" (ויקרא ז, יא— יב) — מהיקש זה של תודה לשלמים **למדנו לתודה שבא מן המעשר** שיכול להביא קרבן תודה מכספי פדיון מעשר שני, **מדאשכחן** [ממה שמצאנו] **שלמים דאתו** [שבאים] **ממעשר.**


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:9
[Steinsaltz on Zevachim 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:9)

והרי **שלמים גופייהו מנא לן** [עצמם מנין לנו] שבאים ממעות מעשר? **דכתיב** [שנאמר]: בשלמים **"שם"** ("וזבחת שלמים ואכלת שם", דברים כז, ז), ונאמר במעשר **"שם"** ("ואכלת... במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך" וכו', דברים יד, כג) וגזירה שווה היא. הרי שדבר שנלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בהיקש (שמקישים את התודה לשלמים).


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:10
[Steinsaltz on Zevachim 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:10)

**אמר ליה** [לו] **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב מרי לרבינא:** מכאן אין הוכחה, שהרי **מעשר דגן** (ובכללו מעשר שני) **חולין בעלמא** [בלבד] **הוא,** ואין בלימוד ממנו אותה הגבלה שיש בקדשים, שאין למדים למד מלמד!


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:11
[Steinsaltz on Zevachim 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:11)

**אמר ליה** [לו]: וכי מי ש**אמר** שאין דנים בקדשים למד מלמד **אמרה** רק במקרה שגם ה**למד** הוא **קדש ו**גם **מלמד קדש?** אלא גם אם רק הלמד קודש, שוב אינו יכול ללמוד ממנו לדבר אחר בקדשים.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:12
[Steinsaltz on Zevachim 50a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:12)

ג ועוד שואלים: **דבר הלמד בגזירה שוה מהו** **שילמד בגזירה שוה? אמר רמי בר חמא, תניא** [שנויה ברייתא] בענין לחמי התודה, שיש בהם שלושה מינים, רבוכה (מבושלת תחילה במים), חלות ורקיקים: **"סלת מרבכת"** (ויקרא ז, יב) — **למדנו ל**מנחה **רבוכה שבאה סולת,** ואולם שצריך סולת גם עבור


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:13
[Steinsaltz on Zevachim 50a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:13)

**חלות** של תודה **מניין? תלמוד לומר "חלות" "חלות"** בגזירה שווה, שנאמר "סולת מורבכת חלות" (ויקרא ז, יב) ונאמר "חלות" בחלות (ויקרא ז, יב). שצריך סולת במנחה של **רקיקין** של תודה **מניין? תלמוד לומר "מצות" "מצות",** שנאמר בחלות "חלות מצות", ונאמר ברקיקים "רקיקי מצות". הרי שלמדים גזירה שווה מגזירה שווה, חלות ממורבכת, ורקיקים מחלות.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:14
[Steinsaltz on Zevachim 50a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:14)

**אמר** **ליה** [לו] **רבינא: ממאי** [ממה] אתה מסיק שלגבי רקיקים **"מצות" "מצות"** בגזירה שווה **מחלות** של תודה **גמר** [למד]? **דלמא** [שמא] **ממאפה תנור גמר** [למד], שנאמר בו "מצות", ונאמר בו במפורש שהוא בא מן הסולת (ויקרא ב, ד)!


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:15
[Steinsaltz on Zevachim 50a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:15)

**אלא אמר רבא,** מכאן יש להביא ראיה שדבר הלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בגזירה שווה, שכך **תניא** [שנויה ברייתא], נאמר בפר כהן משיח, שהוא מן הפרים הנשרפים: "ואת עור הפר ואת כל בשרו... **וקרבו ופרשו, והוציא** את כל הפר אל מחוץ למחנה... ושרף אותו" (ויקרא ד, יא— יב) — **מלמד שמוציאו שלם,** ואינו מנתחו תחילה לנתחיו.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:16
[Steinsaltz on Zevachim 50a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:16)

ויש לשאול: **יכול ישרפנו שלם? נאמר כאן: "ראשו וכרעיו" ונאמר להלן** בקרבן עולה: **"ראשו וכרעיו"** (ראה ויקרא א, יב— יג) **מה להלן** בעולה **על** **ידי ניתוח, אף כאן על ידי ניתוח.**


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:17
[Steinsaltz on Zevachim 50a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:17)

ומקשים: **אי** [אם כן] תאמר **גם:** **מה להלן,** בעולה, הרי הוא **בהפשט** שמפשיט את עורו קודם ששורפו על המזבח, **אף כאן** בפר כהן משיח **נמי** [גם כן] יהא **בהפשט** קודם שישרפנו! **תלמוד לומר** בפר כהן משיח: **"וקרבו ופרשו"** (ויקרא ד, יא). ועל ההוכחה האחרונה שואלים: **מאי תלמודא** [מהו הלימוד]? כלומר, כיצד נובעים דברים אלה מכתוב זה, שלכאורה אינו עוסק בהם? **אמר רב פפא:** כך הלימוד, **כשם שפרשו** נשאר **בקרבו** כשמוציאים אותו מחוץ למחנה ושורפים אותו, ואין מוציאים את הפרש מן הקרביים, **כך בשרו** נשאר **בעורו** כשמנתחים אותו לנתחיו. הרי שלמדנו דין זה לפר כהן משיח בגזירה שווה.


###### Steinsaltz on Zevachim 50a:18
[Steinsaltz on Zevachim 50a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/50a:18)

**ותניא** [ושנויה ברייתא] לגבי פר ושעיר של יום הכיפורים, **רבי אומר: נאמר כאן** **עור ובשר ופרש** (ויקרא טז, כז),