## Steinsaltz on Zevachim Daf 55a

###### Steinsaltz on Zevachim 55a:1
[Steinsaltz on Zevachim 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:1)

א גמרא ומבררים: שלמי ציבור, דהיינו שני כבשי שלמים, הבאים בעצרת עם שני הלחם, **מנא לן דבעי** [מנין לנו שצריכים] שחיטה ב**צפון? דתני** [ששנה] **רבה בר רב חנן קמיה** [לפני] **רבא,** נאמר בענין זה: **"ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת** ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים" (ויקרא כג, יט), ומקישים את שני הכבשים לחטאת: **מה חטאת** נשחטת **בצפון, אף שלמי צבור בצפון.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:2
[Steinsaltz on Zevachim 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:2)

**אמר ליה** [לו] **רבא: וכי חטאת מהיכן למדה** שהיא בצפון? **מעולה,** והרי נלמד הדבר בהיקש ("במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת". ויקרא ו, יח), וכי **דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש** בדיני קדשים?


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:3
[Steinsaltz on Zevachim 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:3)

**אלא** יש לומר שהמקור הוא **מדתני** [ממה ששנה] **רב מרי בריה** [בנו] של **רב כהנא,** שנאמר: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות **על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם"** (במדבר י, י), ובכתוב זה הוקשו זבחי שלמי ציבור במישרין לעולה: **מה עולה קדשי קדשים** — **אף זבחי שלמי צבור קדשי קדשים, מה עולה בצפון אף זבחי שלמי צבור בצפון.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:4
[Steinsaltz on Zevachim 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:4)

ושואלים: **אלא היקשא קמא למאי אתא** [ההיקש הראשון, לשעיר חטאת, למה בא]? ומשיבים: לומר שדינם **כי** [כמו] **חטאת, מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה, אף זבחי שלמי צבור** אינם נאכלים אלא **לזכרי כהונה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:5
[Steinsaltz on Zevachim 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי: אי הכי** [אם כך], לפי שיטת לימוד זו, **גבי** [אצל] **איל נזיר, דכתיב** [שנאמר]: **"והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו** **תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה [תמימה] לחטאת** **ואיל אחד [תמים] לשלמים"** (במדבר ו, יד), **הכי נמי נימא** [כך גם כן נאמר] ש**הקיש הכתוב** את השלמים של הנזיר **לחטאת,** ונאמר: **מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה, אף איל נזיר** **נמי** [גם כן] **אינו נאכל אלא לזכרי כהונה?** והרי במשנה להלן נאמר כי הוא נאכל לכל אדם!


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:6
[Steinsaltz on Zevachim 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:6)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משוה]?! **התם** [שם], באיל נזיר, **כיון דכתיב** [שנאמר] אחר כך: **"ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל"** (במדבר ו, יט), ובהמשך נאמר שהוא לכהן, **מכלל** הדברים אתה למד **דכוליה** [שאת האיל כולו] **בעלים אכלי ליה** [אוכלים אותו].


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:7
[Steinsaltz on Zevachim 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:7)

ומקשים: **זרוע בשלה מיהא** [על כל פנים] ש**לא ליתאכיל** [תיאכל] לשיטתך **אלא לזכרי כהונה,** שהרי אינה נאכלת לבעלים, ובמשנה להלן נאמר כי היא נאכלת לכהנים, לנשיהם ולעבדיהם! ואומרים: אכן **קשיא** [קשה] הדבר, שכך היה צריך ללמוד מן ההיקש.


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:8
[Steinsaltz on Zevachim 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:8)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ לשאלה זו: **קדשי אקרי** [קדשים נקרא] אותה זרוע של איל הנזיר ("קודש הוא לכהן". במדבר ו, כ), אבל **קדשי קדשים לא** **איקרו** [נקראו]. **ו**שואלים: אם כן, **אלא למאי הלכתא איתקש** [לאיזו הלכה הוקש] איל השלמים לקרבנות האחרים? **אמר רבא:** ללמד את מה שנאמר בשלמים גם לגבי העולה והחטאת, **שאם גלח** את שערו **על אחד משלשתן** כלומר, גם אם לא הקריב אלא רק קרבן אחד מהם — **יצא** ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:9
[Steinsaltz on Zevachim 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:9)

ב משנה **התודה** (ראה ויקרא ז, יב) **ואיל נזיר** (במדבר ו, יד) **קדשים קלים** הם, שאין בהם דין מעילה, **שחיטתן בכל מקום בעזרה** (ולא רק בצפון), **ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר** ירושלים, **לכל אדם** בין שהוא כהן בין שהוא ישראל, **בכל מאכל,** ונאכלים **ליום ולילה עד חצות** הלילה. **המורם מהם** אותו חלק שמרימים מהם ונותנים לכהנים דינו **כיוצא בהן** לגבי זמן האכילה ומקומה (בכל העיר, ליום ולילה), **אלא שהמורם נאכל** רק **לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:10
[Steinsaltz on Zevachim 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:10)

ג גמרא בענין המורם לכהנים מקדשים קלים, שהוא נאכל בכל העיר, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר לכהנים **"את חזה התנופה ואת שוק התרומה** (מן השלמים) **תאכלו במקום טהור"** (ויקרא י, יד), **אמר ר' נחמיה:** מה צורך לומר זאת? **וכי** קרבנות **ראשונים** שהוזכרו בפסוק הקודם **בטומאה אכלום?** והרי מדובר שם על שיירי המנחה, הנאכלים בעזרה!


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:11
[Steinsaltz on Zevachim 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:11)

**אלא** כשהוא אומר **טהור** — **מכלל שהוא טמא** כלומר, שהוא טהור רק באופן מוגבל, ועניינו: שהוא מקום **טהור מטומאת מצורע** (שמצורע אסור להיכנס לתוכו) אבל **טמא מטומאת זב, ואיזה זה** המקום? **זה מחנה ישראל** במדבר, וכשנבנה בית המקדש — בכל ירושלים, וכדין משנתנו.


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:12
[Steinsaltz on Zevachim 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:12)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] כך: את חזה התנופה וכו' תאכלו במקום **טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת, ואיזה זה? זה מחנה לויה,** ובירושלים — רק בהר הבית!


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:13
[Steinsaltz on Zevachim 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:13)

**אמר אביי, אמר קרא** [המקרא] בפסוק הקודם, לענין מנחה: **"ואכלתם אתה במקום קדוש"** (ויקרא י, יג), ויש בכך הדגשה: **אותה** אוכלים **במקום קדוש** בעזרה, שהיא מחנה שכינה, **ולא אחרת במקום קדוש,** והם חזה התנופה ושוק התרומה האמורים שם, ובכך **אפקה** [הוציא אותה] איפוא **למחנה לויה,** שאין צורך לאכול אותם דווקא בעזרה, אלא בכל הר הבית, **הדר כתיב** [חזר וכתב] לגביהם: "את חזה התנופה וכו' תאכלו **במקום טהור",** ובהדגשה זו **אפקה** [הוציא אותה] **למחנה ישראל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:14
[Steinsaltz on Zevachim 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:14)

**רבא אמר** באופן אחר: הדיוק **"אתה במקום קדוש" ולא אחרת במקום קדוש, אפקה** [הוציא אותה] את חזה התנופה וכו' **לגמרי,** ולפי זה אפשר היה לאכול אותם בכל מקום, אפילו מחוץ למחנה ישראל (ובזמן המקדש — חוץ לירושלים), אבל **הדר כתב רחמנא** [חזרה וכתבה התורה]: **"תאכלו במקום טהור",** ובכך **עיילא** [הכניס אותה] **למחנה ישראל,** שיש בו טהרה לעומת מה שחוץ לו.


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:15
[Steinsaltz on Zevachim 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:15)

ומקשים: **ואימא** [ואמור]: **עיילא** [הכניס אותה] בכך **למחנה לויה,** שהוא הקרוי "מקום טהור"! ומשיבים: **לחדא מעיילינן, לתרתי לא מעיילינן** [למחיצה אחת מכניסים אנו, לשתים אין אנו מכניסים].


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:16
[Steinsaltz on Zevachim 55a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:16)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], לפי כלל זה, **אפוקי נמי** [להוציא גם כן], נאמר **:** **לחדא מפקינן, מתרתי לא מפקינן** [ממחנה אחד אנו מוציאים, משנים אין אנו מוציאים], וכיצד דרשת מתחילה ש"אותה במקום קדוש" בא להתיר לאכול חזה ושוק מחוץ למחנה ישראל! **ועוד** מקשים על רבא: איך ניתן היה מתחילה להעלות אפשרות לאכול קדשים בכל מקום? והלא **"לא תוכל לאכול בשעריך...** וכל נדריך אשר תדור ונדבותיך" (דברים יב, יז) **כתיב** [נאמר]! **אלא, מחוורתא** [מחוורים הדברים] **כ**דברי **אביי.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:17
[Steinsaltz on Zevachim 55a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:17)

ד משנה **שלמים קדשים קלים** הם, ו**שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ונאכלין בכל העיר, לכל אדם, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד,** ובזה שונים הם מתודה ואיל נזיר. **המורם מהם כיוצא בהם** לגבי מקום וזמן האכילה, **אלא שהמורם נאכל לכהנים, לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:18
[Steinsaltz on Zevachim 55a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:18)

ה גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר לגבי קרבן שלמים מן הבקר: **"ושחטו פתח אהל מועד"** (ויקרא ג, ב), ובשלמים מן הכבשים נאמר: **"ושחט אתו לפני אהל מועד"** (ויקרא ג, ח), ועוד נאמר במביא עז לשלמים: **"ושחט אותו לפני אהל מועד"** (ויקרא ג, יג).


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:19
[Steinsaltz on Zevachim 55a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:19)

וכתוב זה שאין בו תוספת על האמור קודם לכן — הרי זה בא **להכשיר את כל הרוחות** (הצדדים) את כל העזרה **בקדשים קלים** שכל מקום בעזרה שהוא לפני אוהל מועד — כשר לכך. ומכאן **קל וחומר לצפון** שכשר לכך, ומהו קל וחומר זה? **ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות** (הצדדים) **הוכשרו בצפון,** שנאמר בעולה "על ירך המזבח צפונה" (ויקרא א, יא), ומשם למדנו לשאר קדשי קדשים, **קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות** — **אינו דין שהוכשרו בצפון?**


###### Steinsaltz on Zevachim 55a:20
[Steinsaltz on Zevachim 55a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/55a:20)

**ר' אליעזר אומר: לא נאמר הכתוב** הנוסף **אלא להכשיר צפון** לשחיטת קדשים קלים, **שיכול** כלומר, אפשר היה לומר מן הסברה שאינו כך, **והלא דין** (סברה) **הוא:** **ומה קדשים קלים** **שהוכשרו בכל הרוחות** — **לא הוכשר מקומן אצל קדשי קדשים,** שאין רשאים לשחוט קדשי קדשים בכל רוח, **קדשי קדשים שלא הוכשרו אלא בצפון** — **אינו דין שלא הוכשר מקומן אצל קדשים קלים?** **תלמוד לומר:** "לפני **אהל מועד",** ללמד שקדשים קלים נשחטים אף בצפון.