## Steinsaltz on Zevachim Daf 57a

###### Steinsaltz on Zevachim 57a:1
[Steinsaltz on Zevachim 57a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:1)

ושואלים: **ועולה גופה מנלן** [מנין לנו] שמתן דמה במקום שיש יסוד? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"אל יסוד מזבח העולה"** (ויקרא ד, כה), **למד על עולת חובה שטעונה יסוד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:2
[Steinsaltz on Zevachim 57a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:2)

ושואלים: **אי** [אם] מעולה למדו בגזירה שווה, נאמר גם: **מה להלן,** בעולה, זורקים **שתי מתנות שהן ארבע, אף כאן,** בבכור מעשר ופסח, יצטרך לתת **שתי מתנות שהן ארבע,** ולא רק מתנה אחת!


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:3
[Steinsaltz on Zevachim 57a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:3)

**אמר אביי: למה לי למכתב** [לכתוב] **"סביב" בעולה** (ויקרא א, ה) וגם **"סביב" בחטאת** (ויקרא ח, טו) ללמד שצריך ליתן על ארבעה צידי המזבח? והרי כבר נאמר בחטאת שצריך ליתן דמה על ארבע קרנות המזבח! אלא **הוו** [הרי הם] **שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:4
[Steinsaltz on Zevachim 57a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:4)

ומקשים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] שני כתובים הבאים כאחד **אין מלמדין, אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **מלמדין, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומשיבים: **הוי** [הרי] **אשם** שגם בו נאמר "סביב" (ויקרא ז, ב), ו**שלשה** כתובים הבאים כאחד **ודאי אין מלמדין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:5
[Steinsaltz on Zevachim 57a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:5)

א שנינו במשנה: **הבכור נאכל לכהנים,** ובשרו נאכל לשני ימים ולילה אחד. ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה? שנאמר** לאהרן ולבניו: **"ובשרם** (של הבכורות) **יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין** לך יהיה" (במדבר יח, יח), **הקישו הכתוב** את בשר הבכור **לחזה ושוק של שלמים, מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:6
[Steinsaltz on Zevachim 57a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:6)

ומעירים: **וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה: בכור לכמה** ימים **נאכל? נענה ר' טרפון ואמר: לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:7
[Steinsaltz on Zevachim 57a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:7)

**היה שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני חכמים תחלה** כלומר, שישב בפעם הראשונה לפני החכמים ביבנה, **ור' יוסי הגלילי שמו, אמר לו** לר' טרפון: **רבי, מנין לך** שכך הוא? **אמר לו: בני, שלמים קדשים קלים** הם **ובכור** גם הוא **קדשים קלים, מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:8
[Steinsaltz on Zevachim 57a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:8)

**אמר לו** ר' יוסי: **רבי,** אפשר לומר באופן אחר: **בכור** הוא **מתנה לכהן, וחטאת ואשם** אף הם **מתנה לכהן, מה חטאת ואשם** זמן אכילתם הוא **ליום ולילה, אף בכור ליום ולילה!**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:9
[Steinsaltz on Zevachim 57a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:9)

**אמר לו** ר' טרפון: **נדון דבר מתוך דבר** הדומה לו, כפי שדנתי, שבכור קדשים קלים הוא כשלמים, **ו**עוד **נלמד דבר מתוך דבר** כלומר, יש צד נוסף של דמיון, כיצד? **מה שלמים אין באין על חטא, אף בכור אינו בא על חטא,** ומתוך שני צדדים אלו של דמיון נאמר: **מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:10
[Steinsaltz on Zevachim 57a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:10)

**אמר לו** ר' יוסי: **רבי,** כך אשיב גם אני: **נדון דבר מדבר ילמד דבר מדבר,** אבל בדרך אחרת: נדון דבר מדבר — **חטאת ואשם** הם **מתנה לכהן, ובכור מתנה לכהן,** ועוד נלמד: **מה חטאת ואשם אין באין בנדר ונדבה, אף בכור אינו בנדר ונדבה.** ולפיכך נאמר: **מה חטאת ואשם נאכלין ליום אחד, אף בכור נאכל ליום אחד!**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:11
[Steinsaltz on Zevachim 57a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:11)

**קפץ ר' עקיבא** להשיב, **ונסתלק ר' טרפון.** וכך **אמר לו** ר' עקיבא לר' יוסי הגלילי: **הרי הוא אומר** במפורש: **"ובשרם** (של הבכורות) **יהיה לך** כחזה התנופה וכשוק הימין" (במדבר יח, יח), **הקישן הכתוב לחזה ושוק של שלמים,** ולפיכך, **מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד,** ואין משיבים מכח סברה על מה שהקישו הכתוב במפורש.


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:12
[Steinsaltz on Zevachim 57a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:12)

**אמר לו** ר' יוסי הגלילי: **היקשתו לחזה ושוק של שלמים, ואני מקישו לחזה ושוק של תודה,** שהרי גם מהם מקבל הכהן חזה ושוק, ואני אומר כך: **מה תודה נאכלת ליום ולילה, אף בכור נאכל ליום ולילה!**


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:13
[Steinsaltz on Zevachim 57a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:13)

**אמר לו** ר' עקיבא: הצדק כדבריך, ואולם **הרי הוא אומר: "ובשרם יהיה לך** כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה" (במדבר יח, יח), **שאין תלמוד לומר** כלומר, אין לכאורה צורך במה שחוזר הכתוב ואומר: **"לך יהיה", ומה תלמוד לומר "לך יהיה"? הוסיף הכתוב הויה אחרת בבכור,** שיהא לו בבכור זמן נוסף שיוכל לאוכלו, כשלמים.


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:14
[Steinsaltz on Zevachim 57a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:14)

**וכשנאמרו דברים** אלה בבית המדרש **לפני ר' ישמעאל, אמר להן: צאו ואמרו לו לר' עקיבא: טעיתה** במה שהודית לר' יוסי הגלילי, שהיה מקום להקיש את הבכור לתודה, שכן **תודה מהיכן למדה** שחזה ושוק שלה נאכל לכהנים? **משלמים,** על ידי היקש, שהרי בתודה עצמה לא נזכר כלל דין זה. **וכי** בקדשים **דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?** ואם כן בטלה קושייתו של ר' יוסי הגלילי, **הא אין עליך לידון בלשון אחרון** שלמדת מ"לך יהיה", **אלא בלשון ראשון** שהקיש הכתוב את הבכור לחזה ושוק של שלמים.


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:15
[Steinsaltz on Zevachim 57a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:15)

ושואלים: **ו**לשיטת **ר' ישמעאל, האי** [הכתוב] **"לך יהיה" מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו], שהרי לשיטתו הוא מיותר! ומשיבים: **לימד** כתוב זה **על בכור בעל מום** שגם **הוא** ניתן **מתנה לכהן, ש**הרי **לא מצינו בכל התורה** כולה מפורש מה עושה בבכור בעל מום (שאין מקריבים ממנו למזבח).


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:16
[Steinsaltz on Zevachim 57a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:16)

ושואלים: **ור' עקיבא,** מנין למד הוא דין בכור בעל מום? ומשיבים: **יליף ליה** [לומד דבר זה] **מ**מה שכתוב שם **"בשרם"** בלשון רבים, לומר: **חד** [אחד] בבכור **תם וחד** [ואחד] ב**בעל מום.** ושואלים: **ור' ישמעאל** כיצד מפרש את לשון הרבים? ומשיבים: **מ"בשרם" דהנך** [של אותם] **בכורות קאמר** [הוא אומר] (בכור שור, בכור כשב ובכור עז, שנזכרו בפסוק קודם).


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:17
[Steinsaltz on Zevachim 57a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:17)

ב ושואלים: הואיל ומוסכם על כולם כי אין למדים היקש מהיקש, **במאי קמיפלגי** [במה חלוקים] ר' ישמעאל ור' עקיבא? ומסבירים: חלוקים הם בשאלה האם ההיקש של תודה לשלמים נחשב היקש לגבי כלל זה, **מר סבר** [חכם זה, ר' ישמעאל, סבור]: דין הנלמד **הימנו** (ממנו) מהיקש **ו**מ**דבר אחר,** כגון כאן, שרק עצם הדין שמפרישים מהתודה חזה ושוק נלמד בהיקש משלמים, אבל זמן האכילה ליום ולילה מקורו בתודה עצמה — **הוי** [הרי זה] **היקש,** שאין למדים ממנו בהיקש לבכור. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' עקיבא, סבור]: היקש כזה **לא הוי** [אינו נחשב] **היקש** לענין זה, ויכולים ללמוד דין זה בהיקש.


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:18
[Steinsaltz on Zevachim 57a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:18)

ושואלים: **בשלמא למאן דאמר לא הוי** [נניח לדעת מי שאומר שאין זה] **היקש,** ולמדים ממנו בהיקש — **היינו דכתיב** [זהו שנאמר] בעבודת יום הכיפורים: **"וכן יעשה לאהל מועד"** (ויקרא טז, טז), להקיש את הזאת הדם על הפרוכת שבאוהל מועד להזאה שבין בדי הארון בקודש הקדשים, לומר:


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:19
[Steinsaltz on Zevachim 57a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:19)

**כשם שמזה לפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה** מדמו אחת למעלה ושבע למטה **בהיכל** על הפרוכת,


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:20
[Steinsaltz on Zevachim 57a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:20)

**וכשם שלפני ולפנים** מזה **אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל,** אף שפרטי ההזאות של דם הפר ושל דם השעיר נלמדו זה מזה בהיקש ("ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר". ויקרא טז, טו). וטעם הדבר — משום שבכל אחד נאמרו מקצת ההזאות, ורק חלק נלמד מן ההיקש, והוא "הימנו ודבר אחר".


###### Steinsaltz on Zevachim 57a:21
[Steinsaltz on Zevachim 57a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57a:21)

**אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי הימנו ודבר אחר **הוי** [הרי זה] **היקש מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? כיצד יכול ללמוד בהיקש על ההיכל, ממה שנלמד בהיקש לפני ולפנים? ומשיבים: שם לא הדבר הנלמד בהיקש חוזר ונלמד בהיקש, שהרי בהיקש הראשון הוקשו דם הפר ודם השעיר, ואילו בהיקש השני **מקומות הוא דגמרי מהדדי** [הם שלמדים זה מזה] שיהא דינם שווה.