## Steinsaltz on Zevachim Daf 57b

###### Steinsaltz on Zevachim 57b:1
[Steinsaltz on Zevachim 57b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:1)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי בהיקש השני לא פרטים מסויימים נלמדים על ידי ההיקש, אלא יש כאן היקש כללי: "וכן יעשה לאהל מועד", ובו כל הענין של **חוץ מפנים בחד זימנא גמיר** [בבת אחת הוא לומד], ואגב כך נלמדים כל פרטי ההלכות, מכל מקור שהוא.


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:2
[Steinsaltz on Zevachim 57b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:2)

ושואלים עוד: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר] שהימנו ודבר אחר **[לא] הוי** [אין זה] **היקש,** וניתן ללמוד דין זה בהיקש לדבר אחר, **היינו דכתיב** [זהו שנאמר] בשתי הלחם: **"ממושבתיכם תביאו לחם תנופה** שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה" (ויקרא כג, יז), ואמרו בברייתא:


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:3
[Steinsaltz on Zevachim 57b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:3)

**שאין תלמוד** (צריך) **לומר "תביאו",** שהרי כבר נאמר מתחילה "והקרבתם" (ויקרא כג, טז), **מה תלמוד לומר "תביאו"?** לומר: **כל שאתה מביא ממקום (למקום) אחר** כעין זה, כלומר, לחם חמץ — **הרי הוא כזה, מה להלן** בשתי הלחם **עשרון** קמח **ל**כל **חלה,** שנאמר "שתים — שני עשרונים", ומכאן שללחם אחד עשרון אחד, **אף כאן,** בכל אחד מעשר לחמי חמץ שבתודה, **עשרון לחלה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:4
[Steinsaltz on Zevachim 57b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:4)

ושואלים: **אי** [או] נלמד אחרת: **מה להלן,** בשתי הלחם, הכמות היא **שני עשרונים, אף כאן,** בלחמי חמץ שבתודה, אינו מביא אלא **שני עשרונים** לכל עשר החלות! **תלמוד לומר: "תהיינה"** — למעט ולומר כי דווקא שתי הלחם באות שני עשרונים, ולא החמץ שבתודה. על כל פנים למדנו שצריך עשרה עשרונים לחמץ שבתודה, הימנו ודבר אחר — ממה שנאמר בו שהוא צריך לבוא עשר חלות, ומן ההיקש לשתי הלחם. ודין זה עצמו חוזר ונלמד בהיקש, כפי שממשיכה הברייתא.


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:5
[Steinsaltz on Zevachim 57b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:5)

**ולמדנו** כי **עשרה** עשרונים מביא **לחמץ** שבתודה, **עשרה** עשרונים **למצה** שבה **מנין? תלמוד לומר** "והקריב... חלות מצות... **על חלת לחם חמץ"** (ויקרא ז, יג), להקיש את המצה לחמץ, לומר: **נגד חמץ הבא מצה,** באותו שיעור.


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:6
[Steinsaltz on Zevachim 57b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:6)

**אלא למאן דאמר (לא) הוי** [לדעת מי שאומר כי הימנו ודבר אחר הרי זה] **היקש,** ולא ניתן לחזור וללמוד דין זה בהיקש, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? כיצד למדים מחמץ שבתודה למצה שבה? ומשיבים: הלימוד הראשון, משתי הלחם לחמץ שבתודה, איננו לימוד בהיקש, אלא מריבוי הכתובים, כי המילה **"תביאו"** שבשתי הלחם **יתירא היא,** וכאילו נאמר הדבר במפורש לגבי לחם חמץ שבתודה, שהוא בא עשרון לחלה, ולכן אפשר ללמוד ממנו בהיקש.


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:7
[Steinsaltz on Zevachim 57b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:7)

א שנינו במשנה: **הפסח אינו נאכל** אלא עד חצות. ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** הסבור כן? **אמר רב יוסף:** שיטת **ר' אלעזר בן עזריה היא. דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן:** "אכלו את הבשר **בלילה הזה"** (שמות יב, ח), **ונאמר להלן: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה"** (שמות יב, יב),


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:8
[Steinsaltz on Zevachim 57b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:8)

**מה להלן** "ועברתי" הוא **עד חצות** ולא לאחר מכן, שנאמר "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור" וכו' (שמות יב, כט), **אף כאן** לגבי אכילה זמנה **עד חצות.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:9
[Steinsaltz on Zevachim 57b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:9)

**אמר לו ר' עקיבא, והלא כבר נאמר: "ואכלתם אותו בחפזון"** (שמות יב, יא), לומר **עד שעת חפזון** שנחפזו לצאת, ודבר זה לא היה אלא בבוקר, שנאמר "ואתם לא תצאו מפתח ביתו עד בוקר" (שמות יב, כב)!


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:10
[Steinsaltz on Zevachim 57b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:10)

**אם כן, מה תלמוד לומר** בכל זאת **"בלילה הזה"?** ללמד דבר אחר, **שיכול יהא** הפסח **כ**שאר **כל הקדשים הנאכלים** כבר מיד **ביום** שחיטתו כלומר, בארבעה עשר בניסן? **תלמוד לומר "בלילה",** לומר ולהדגיש: **בלילה** דווקא **יהא נאכל, ואינו נאכל ביום.**


###### Steinsaltz on Zevachim 57b:11
[Steinsaltz on Zevachim 57b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/57b:11)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יוסף: **וממאי** [וממה] אתה יודע שמשנתנו שיטת **ר' אלעזר בן עזריה** היא, **ודאורייתא** [ומדין תורה] הוא רק עד חצות? **דלמא** [שמא] מדין תורה זמנו עד הבוקר, כר' עקיבא, ומה שנאמר עד חצות — אין זה אלא גזירה **דרבנן** [של חכמים], **כדי** **להרחיק** האדם **מן העבירה!** ודוחים: **אם כן, מאי** [מה] משמעות המלים **"אלא עד חצות"?** והרי בשאר קרבנות שנינו רק "עד חצות". **אלא** צריכים לומר שהוא **כי התם** [כמו שם], בשאר דיני הפסח הנזכרים בלשון זו (אינו נאכל אלא למנוייו, אינו נאכל אלא צלי), **מה התם** [שם] הוא **דאורייתא** [דין תורה הוא], **אף כאן נמי דאורייתא**