## Steinsaltz on Zevachim Daf 5b

###### Steinsaltz on Zevachim 5b:1
[Steinsaltz on Zevachim 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:1)

ודוחים: **מה לתודה שכן טעונה לחם,** שיש בה מצוה יתירה!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:2
[Steinsaltz on Zevachim 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:2)

כנגד זה אפשר לטעון: **עולה ושלמים יוכיחו,** שאין בהם לחם ומכל מקום אינם מרצים. **וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן** — **שהן קדשים, ו**אם **שחטן שלא לשמן כשר ואינו מרצה, אף אני אביא אשם שהוא קדש ו**אומר כי אם **שחטו שלא לשמו** — **כשר ואינו מרצה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:3
[Steinsaltz on Zevachim 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:3)

ומקשים: **מה להצד השוה שבהן,** בעולה תודה ושלמים, **שהן באין בנדר ובנדבה,** מה שאין כן באשם, שאינו בא אלא חובה!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:4
[Steinsaltz on Zevachim 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:4)

**אלא אמר רבא:** בפסוק **"זאת התורה** לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" (ויקרא ז, לז), **הקישו הכתוב** את האשם **לשלמים: מה שלמים שהן קדשים ו**אם **שחטן שלא לשמן כשרים ואין מרצין, אף אני אביא אשם שהוא קודש** שהוא כשר ואינו מרצה.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:5
[Steinsaltz on Zevachim 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:5)

ושואלים: **מאי חזית דאקשת** [מה ראית שאתה מקיש] אשם **לשלמים? אקיש** [הקש אותו] **לחטאת,** שנפסלה לגמרי בשינוי השם!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:6
[Steinsaltz on Zevachim 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:6)

ומשיבים: **הא מיעט רחמנא** [הרי מיעטה התורה] בחטאת על ידי המלה **"אותה"** ("ושחט אותה לחטאת". ויקרא ד, לג), לומר שרק בחטאת יש דין זה ולא קרבן אחר.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:8
[Steinsaltz on Zevachim 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:8)

א ובענין דברי ר' אלעזר בעמוד הקודם, שהביא ראיה לדין משנתנו, מקרבנות הבאים לאחר מיתה שהם כשרים למרות שאינם מרצים, מסופר **יתיב** [יושב היה] **רב הונא ו**עמו **רב נחמן, ויתיב** [ויושב היה] **רב ששת גבייהו** [אצלם], **ויתבי וקאמרי** [ויושבים היו ואומרים]: **קשיא ליה** [קשה היה לו] **לריש לקיש** על דברי ר' אלעזר: **אשם** שהוא **לא אתי** [בא] **לאחר מיתה** מנין שהוא כשר כשנעשה שלא לשמו. ויש לתמוה: **לימא ליה** [שיאמר לו] **ר' אלעזר: אשם נמי אתי** [גם כן בא] **לאחר מיתה,** שאשם שמתו בעליו, לכשיפול בו מום מביאים בדמיו קרבן עולה!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:9
[Steinsaltz on Zevachim 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:9)

**אמר להו** [להם] **רב ששת: אשם למאי** [למה] לאיזה דין נאמר שהוא **קרב** לאחר מיתה? **למותרו,** שאין מקריבים אותו עצמו, אלא משתמשים בדמיו לקנות קרבן עולה. והרי **חטאת נמי** [גם כן] יש בה דין זה, שאם מתו הבעלים **מיקרב קרבה מותרה,** ובכל זאת אם נשחטה שלא לשמה הרי היא פסולה לגמרי. ואין איפוא ראיה מהבאת המותר לאחר מיתה לדין משנתנו.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:10
[Steinsaltz on Zevachim 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:10)

ודוחים: **חטאת, אף על גב** ש**קרבה מותרה, מיעט רחמנא** [מיעטה התורה] אותה בלשון **"הוא"** ("חטאת הוא", ויקרא ד, כד). לומר, שרק אם נשחטה כחטאת, הריהי כשירה.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:11
[Steinsaltz on Zevachim 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:11)

ועל כך מקשים: **אשם נמי כתיב ביה** [גם כן נאמר בו] **"הוא"** ("אשם הוא". ויקרא ז, ה), ומדוע אינו נפסל כשעשאו שלא לשמו!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:12
[Steinsaltz on Zevachim 5b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:12)

ומשיבים: **ההוא** כתוב זה באשם אינו נוגע לענייננו, שהרי **לאחר הקטרת אימורים** (האיברים הפנימיים המוקטרים על המזבח) **הוא דכתיב** [שנאמר], שכתוב שם: "והקטיר אותם הכהן המזבחה אשה לה' אשם הוא", **כדתניא** [כמו ששנויה ברייתא]: **אבל אשם לא נאמר בו "הוא"** **אלא לאחר הקטרת אימורין** על גבי המזבח, **והוא** (קרבן אשם) **עצמו** אף **אם לא הקטירו** כלל את ה**אימורין** — **כשר.**


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:13
[Steinsaltz on Zevachim 5b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:13)

ואגב כך שואלים: **ואלא** ההדגשה **"הוא" למה לי?** ומשיבים: **לכ** דברי **רב הונא אמר רב,** ש**אמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעיה** כלומר, שהחליטו בית הדין שמפני סיבה כלשהי (שנתכפרו בעליו או שמתו) אין להקריבו, ויש להשאירו שירעה בשדה עד שיפול בו מום ויביאו בדמיו עולה, **ושחטו סתם** — **כשר** כעולה.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:14
[Steinsaltz on Zevachim 5b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:14)

ונדייק: **ניתק** — **אין** [כן], **לא ניתק** — **לא, מאי טעמא** [מה טעם הדבר] מה מקורה של הלכה זו? **אמר קרא** [המקרא]: **"הוא",** כלומר: **בהווייתו יהא,** ורק כאשר מנתקים אותו מ"הוייתו" הקודמת הריהו נידון כעולה.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:15
[Steinsaltz on Zevachim 5b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:15)

ב ועוד מסופר: בהזדמנות אחרת **יתבי** [יושבים היו] **רב נחמן ו**עמו **רב ששת, ויתיב** [ויושב היה] **רב אדא בר מתנה גבייהו** [אצלם], **ויתבי וקאמרי** [ויושבים היו ואומרים] באותם חילופי דברים שבין ריש לקיש ור' אלעזר: **הא דקאמר** [זו שאמר] **ר' אלעזר: מצינו בבאין לאחר מיתה שהן כשרין ואין מרצין** — **לימא ליה** [שיאמר לו] **ריש לקיש: הנהו נמי לייתו ולירצו** [אלה גם כן שיבואו וירצו] על היורשים?


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:16
[Steinsaltz on Zevachim 5b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:16)

**אמר להן רב אדא בר מתנה:** כיצד אפשר שירצו? אשה שמפרישה קרבן **יולדת** ומתה, **אם היא ילדה, בניה מי** [האם] **ילדו?** ובודאי לא שייך שיתכפרו בקרבנה!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:17
[Steinsaltz on Zevachim 5b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:17)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אסי: ומאן לימא לן** [ומי יאמר לנו] **דאי איכא** [שאם יש] **כמה** מצוות **עשה גבה** [אצלה, שעברה עליהם] **לא מיתכפרא** [תתכפר] בעולה שהיא מביאה ללידתה? **וכיון דכי איכא** [שכאשר יש] **כמה** מצוות **עשה גבה** [אצלה], **מיכפרא** [היתה מתכפרת], יש לומר כי **יורשיה נמי מיכפר** [גם כן מתכפרים] בעולה זו שירשו ממנה, על מצוות עשה שעברו עליהם!


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:18
[Steinsaltz on Zevachim 5b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:18)

ושואלים: **למימרא דקניא להו** [האם לומר שקנוי להם] הקרבן ליורשים, עד שיוכלו להתכפר בו? **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן:** אדם ש**הניח מנחה** שהפריש קודם לכן **לשני בניו ומת** — מנחה זו **קריבה, ואין בו** דין **שותפות. ואי סלקא דעתך קניא להו** [ואם עולה על דעתך שהיא קנויה להם], הלוא **"נפש"** **אמר רחמנא** [אמרה התורה] ("ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'". ויקרא ב, א), ודייקו חכמים: ולא שתי נפשות, שאין שניים מביאים קרבן מנחה אחד! אלא ודאי אין המנחה קנויה להם, ולכן אינם נחשבים כבעליה או כשותפים בה.


###### Steinsaltz on Zevachim 5b:19
[Steinsaltz on Zevachim 5b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/5b:19)

ושואלים: **ולא קניא להו** [והאם אינה קנויה להם]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן** עצמו: **הניח בהמה** של קרבן שהפריש **לשני בניו ומת** — **קריבה, ואין ממירין בה** שאם המירו בהמה זו באחרת — אין השניה קדושה. ומעתה, **אי אמרת בשלמא קניא להו** [נניח אם אתה אומר שהיא קנויה להם], **היינו** [זהו] הטעם ש**אין ממירין בה** — **דהויא להו** [שהרי נעשה להם] **כ**בהמת **שותפין,**