## Steinsaltz on Zevachim Daf 62b

###### Steinsaltz on Zevachim 62b:1
[Steinsaltz on Zevachim 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:1)

**"בני קטורה",** לומר שכשם שבני קטורה היו אמנם בני אברהם אבל אינם כיצחק ויעקב, כך הם, תלמידיו הם, אבל אינם כאביי. אגב שהוזכר ביטוי זה מסופר, **בני אחתיה** [אחותו] של **ר' טרפון הוו יתבי קמיה** [היו יושבים לפני] **ר' טרפון,** ולא אמרו דבר. **פתח ואמר,** על מנת לעודדם לומר דבר כלשהו: **"ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה יוחני",** **אמרי ליה** [אמרו לו]: **"קטורה" כתיב** [נאמר]! **קרי** [היה קורא] **עליהם** בלגלוג: **בני קטורה,** שרק דבר זה ידעו לומר.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:2
[Steinsaltz on Zevachim 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:2)

א **אמר אביי בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: גזירין שעשה משה** לקיים את המצוה של שריפת עצים על המזבח, **אורכן אמה ורוחבן אמה, ועוביין** היה **כמחק** מעין מקל שטוח שמשתמשים בו למחוק **גודש** של מידת **סאה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:3
[Steinsaltz on Zevachim 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:3)

**אמר ר' ירמיה:** האורך והרוחב של הגזירים נמדדו **באמה גדומה** (חסירה) פחות ממידת אמה. **אמר רב יוסף, ולאו היינו דתניא** [והאם אין זה מה ששנינו בברייתא]: **"על העצים אשר על האש אשר** **על המזבח"** (ויקרא א, ח), לומר **שלא יהו עצים יוצאין מן** **המזבח כלום?** והואיל ומקום המערכה של מזבח משה היה אמה על אמה, נמצא שכן היתה מידתם.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:4
[Steinsaltz on Zevachim 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:4)

ב **תנן התם** [שנינו שם] במסכת מדות: **כבש היה לדרומה של מזבח, אורך** **שלשים ושתים** אמה **על רוחב שש עשרה.** ושואלים: **מנא הני** **מילי** [מנין הדברים הללו] שהכבש הוא בדרום? **אמר רב הונא,** **אמר קרא** [הכתוב]: **"ושחט אותו על ירך המזבח צפונה"** (ויקרא א, יא), **שיהא ירך** המזבח, כלומר רגלו, קצהו, **בצפון,** וממילא נמצאים **פניו** החלק הקדמי, דרכו עולים למזבח **בדרום.**


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:5
[Steinsaltz on Zevachim 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:5)

ושואלים, **אימא** [אמור]: גם **ירך בצפון ו**גם **פניו בצפון!** **אמר רבא: רמי גברא אאפיה** [מוטל איש על פניו] כלומר, הדימוי של המזבח (פנים וירך) הוא כאדם שוכב, שראשו בצד דרום ורגלו בצד צפון. **אמר ליה** [לו] **אביי: אדרבה, תריץ ואותיב גברא** [יישר, הקם והושב את האיש], שאתה יכול לומר שהיה המזבח נראה כאדם היושב, שפניו ורגליו הם באותו כיוון!


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:6
[Steinsaltz on Zevachim 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:6)

**אמר ליה** [לו] רבא: **"רבוע" כתיב** [נאמר], וכוונתו כעין רביצה, שכיבה, שהאותיות ע' וצ' מתחלפות. הקשה לו: **והא מיבעי ליה** **דמרבע רבועי** [והרי צריך לו להיכתב "רבוע" ללמד שיהיה מרובע]! השיב לו רבא: **מי כתיב** [האם נאמר] **"מרובע"?** הקשה לו אביי: להיפך, **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], שהכוונה היא לרובץ, **מי כתיב** [האם נאמר] **"רבוץ"? אמר ליה** [לו]: לכן **"רבוע" כתיב** [נאמר], **דמשמע הכי ומשמע הכי** [שמשמעו כך ומשמעו כך], גם כרבוץ וגם מרובע.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:7
[Steinsaltz on Zevachim 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:7)

ומוסיפים: **ו**ה**תנא מייתי לה מהכא** [ומביא לומד את הדברים האלה מכאן], **דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' יהודה** **אומר:** נאמר לגבי המזבח **"ומעלתהו פנות קדים"** (יחזקאל מג, יז), ללמד **כי** **כל פינות** (פניות) **שאתה פונה** כשאתה עולה על המזבח **לא יהו אלא דרך ימין למזרח** ("קדים"), ורק אם הכבש בדרום פונה הכהן משם ימינה לצד מזרח.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:8
[Steinsaltz on Zevachim 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:8)

ושואלים: והרי בכתוב זה נזכרה רק פניה למזרח ("פנות קדים") אבל לא פניה לימין, **ואימא** [ואמור]: נעשה את הכבש בצפון, ויפנה ל**שמאל למזרח!** ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] שיפנה לשמאל, **דתני** [ששנה] **רמי בר (יחזקיה): ים** (הכיור הגדול) **שעשה שלמה** נאמר בו: **"עמד על שנים עשר (עמודים) בקר שלשה פנים צפונה** **ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה"** (דברי הימים ב ד, ד), ומן התיאור הזה: צפון, מערב, דרום, מזרח, יש ללמוד **ש****כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא** **דרך ימין,** וכפי שהוכחנו מן הכתוב "ומעלותיה פנות קדים" הכוונה היא שפונה **למזרח.**


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:9
[Steinsaltz on Zevachim 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:9)

ומקשים: **ההוא מיבעי ליה לגופיה** [אותו כתוב, בענין הים שעשה שלמה, נצרך לו לגופו] ללמד כמה עמודים היו וכיצד עמדו! ומשיבים: **אם כן,** החזרה על **"פנים" "פנים"** **למה לי?** ללמד מכאן שכך היא הדרך שצריך לפנות בה.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:10
[Steinsaltz on Zevachim 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:10)

ג **שאל ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא את ר' יוסי, אומר** **היה ר' שמעון בן יוחי: אויר** (חלל מסויים) **יש בין כבש** **למזבח? אמר לו: ואתה אי** (אין) **אתה אומר כן** שיש חלל? **והלא** **כבר נאמר: "ועשית עלתיך הבשר והדם"** (דברים יב, כז), וההשוואה הזו מלמדת: **מה דם** ניתן **בזריקה** כשהכהן עומד בצד המזבח (ראה ויקרא א, ה) ולא עליו, **אף בשר** העולה מוקרב **בזריקה,** והואיל ואין הכהן יכול לעמוד על רצפת העזרה ומשם לזרוק את האיברים למערכה, וצריך לעלות על הכבש לשם כך — צריך שיהא הכבש מופרד מן המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:11
[Steinsaltz on Zevachim 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:11)

**אמר לו:** אם כדי לזרוק את הבשר — אין צורך שיהא הכבש נפרד מן המזבח, **שאני אומר:** אפשר שיהא הכהן **עומד** על המזבח עצמו, **בצד מערכה** עליה נשרפים חלקי הקרבן, **וזורק.**


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:12
[Steinsaltz on Zevachim 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:12)

**אמר לו:** **כשהוא זורק** את הבשר, **האם** **למערכה** ה**דלוקה הוא זורק** לעצים הבוערים בלב המערכה, **או למערכה שאינה** **דלוקה הוא זורק? הוי אומר: למערכה דלוקה הוא זורק,** ולא בסמוך אליו. ואם כן אין צורך להקיש בשר לדם כדי ללמד דבר זה, כי **התם** [שם] אינו זורק אלא **משום** ש**לא אפשר** אחרת! אלא ודאי בא ההיקש, שהוא מיותר לכאורה, ללמדנו שצריך שיהא הפסק בין הכהן העומד על הכבש לבין המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:13
[Steinsaltz on Zevachim 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:13)

**רב פפא אמר:** כך צריך להבין היקש זה של בשר לדם: **כי** [כמו] **דם, מה דם אויר קרקע מפסיקו, אף בשר** **אויר קרקע מפסיקו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:14
[Steinsaltz on Zevachim 62b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:14)

ד **אמר רב יהודה: שני כבשים קטנים יוצאין** **מן הכבש** הגדול, **שבהן פונים** הכהנים **ליסוד ולסובב, ומובדלין מן המזבח מלא נימא** (חוט), **משום שנאמר** לגבי המזבח: **"סביב"** (ויקרא א, ה) כלומר, שאפשר יהיה לסובב את המזבח מכל צד, ואינו מחובר לדבר אחר. **ור' אבהו אמר** טעם אחר: נאמר במזבח **"רבוע"** (שמות כז, א), ואם היו הכבשים מחוברים אליו, שוב לא היתה צורתו צורת רבוע.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:15
[Steinsaltz on Zevachim 62b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:15)

ומעירים: **ואיצטריך למכתב** [וצריך היה לכתוב] **"סביב" ואיצטריך למכתב** [וצריך היה לכתוב] **"רבוע", דאי כתב** **רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק **"סביב", הוה אמינא** **דעגיל מעגל** [הייתי אומר שהוא מעוגל], **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"רבוע". ואי כתב רחמנא** [ואם היתה כותבת התורה] רק **"רבוע", הוה אמינא דאריך וקטין** [הייתי אומר שהוא ארוך וצר], **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"סביב",** שיהיה אורכו ורחבו שווים מכל הצדדים.


###### Steinsaltz on Zevachim 62b:16
[Steinsaltz on Zevachim 62b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/62b:16)

ה **תנן התם** [שנינו שם] במסכת מדות, בתיאור רוחב העזרה מצפון לדרום: **הכבש והמזבח ששים ושתים** אמה הם. ותוהים: **הני** [אלה] ששים ושתים? הלוא **שיתין** [ששים] **וארבעה** אמות **הוו** [הם], שהרי המזבח הוא שלושים ושתים אמות, וכך אורך הכבש, כפי ששנינו במשנה אחרת שם! ומשיבים: הרי זה כפי ששנינו בברייתא: **נמצא** הכבש **פורח** מצוי באויר באורך **אמה על יסוד ו**באורך **אמה על סובב,** שהכבש נמשך ועולה על האמות האלה, ולכן כאשר מודדים את אורך הכבש והמזבח ביחד, כמה תופסים הם בשטח העזרה — אין זה אלא ששים ושתים אמה.