## Steinsaltz on Zevachim Daf 6a

###### Steinsaltz on Zevachim 6a:1
[Steinsaltz on Zevachim 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:1)

**ושותפין לא מצו ממירין** [אינם יכולים להמיר]. **אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] שהיא **לא קניא להו** [קנויה להם], ואין הם נחשבים בעלים כדי להיקרא שותפים בה — **אמורי נמי לימרו** [להמיר שימירו גם כן], שהרי יורשים הם, ויורש יכול להמיר!


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:2
[Steinsaltz on Zevachim 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:2)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם], שאף על פי ש**אמר קרא** [המקרא]: **"אם המר ימיר"** (ויקרא כז, י) — וכפל הלשון בא **לרבות את היורש,** מכל מקום ממה שנאמר הדבר בלשון יחיד למדים שיורש **אחד ממיר ואין שנים ממירין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:3
[Steinsaltz on Zevachim 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:3)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יעקב מנהר פקוד: אלא מעתה, גבי** [אצל] פדיון **מעשר** שני, **דכתיב** [שנאמר] בו: **"ואם גאל יגאל** איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו" (ויקרא כז, לא) — וגם שם נאמר הדבר **לרבות את היורש, הכי נמי** [כך גם כן] תאמר: **אחד גואל ואין שנים גואלין** משום שנאמר בלשון יחיד? והרי לא מצאנו דין כזה במעשר!


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:4
[Steinsaltz on Zevachim 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:4)

ודוחים: **שאני** [שונה] **מעשר, דגבי אבוהון נמי איתיה** [שאצל אביהם עצמו גם כן היה יכול להיות] **בשותפות,** ואילו תמורה אינה יכולה להיעשות כלל על ידי שותפים.


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:5
[Steinsaltz on Zevachim 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:5)

**אמר ליה** [לו] **רב אסי לרב אשי: ומינה** [וממנה] מהלכה זו עצמה, שיורש אחד ממיר ולא שנים, אתה יכול להגיע למסקנה הפוכה, שהבהמה שהקדיש האב לקרבן קנויה ליורשים. **שכן** **אי אמרת בשלמא קניא להו** [נניח אם אתה אומר שהיא קנויה להם], **היינו דחד מיהא מימר** [זו הסיבה שיורש אחד על כל פנים ממיר]. **אלא אי אמרת לא קניא להו** [אם אתה אומר שאינה קנויה להם], **היכי** [כיצד] הוא **מימר?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:6
[Steinsaltz on Zevachim 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:6)

**והאמר** [והרי אמר] **ר' אבהו אמר ר' יוחנן** לענין המפרישים מממונם עבור חובת חבריהם: **המקדיש** בהמה משלו כדי שיתכפר בה חבירו, ונפל בה מום, אם הוא רוצה לפדותה הוא **מוסיף** על מחירה **חומש** (חמישית), כדין כל בעל חפץ שפודה את מה שהקדיש, אבל לא מי שעבורו הקדיש בהמה זו. **ו**מצד אחר, **מתכפר** כלומר, מי שבשבילו נועד הקרבן — הוא **עושה תמורה. ו**עוד: **התורם** המפריש תרומה לכהן **מ**תבואתו **שלו על** תבואתו **של חבירו** כדי לפוטרו מחובת הפרשה זו — **טובת הנאה** כל ההנאות הבאות לו מחמת נתינה זו — **שלו** היא, של נותן התרומה, ולא של בעל התבואה. וממה שאמרו שדווקא המתכפר עושה תמורה, משמע שהקרבן שהפריש האב קנוי ליורשים ומכפר עליהם, שהרי יורש עושה תמורה!


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:7
[Steinsaltz on Zevachim 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:7)

השיב לו רב אשי: **מקיבעא לא מכפרא** [מקביעות, אין בהמה שהקדיש האב מכפרת] על היורשים, שלא לשם כך הוקדשה, ואינה נחשבת קרבנם. ולכן יכולים שני היורשים להביא מנחה של אביהם, כמבואר לעיל. אבל **מקופיא** [מלמעלה, דרך אגב] **מכפרא** [מכפרת] על היורשים, ומכח אותה כפרה מסויימת יש ליורש אפשרות להמיר.


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:8
[Steinsaltz on Zevachim 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:8)

א במשנה נאמר כי זבחים שנשחטו שלא לשמם — לא עלו לבעלים לשם חובתם, וצריכים הם להביא קרבן אחר לשם כך. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: האם אותם זבחים שנשחטו שלא לשמם **כיפרו על מה שבאו** לכפר **או לא כיפרו?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:9
[Steinsaltz on Zevachim 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:9)

**אמר רב ששת בריה** [בנו] של **רב אידי:** **מסתברא** [מסתבר] לומר ש**לא כיפרו, דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] **כיפרו,** אם כן, קרבן **שני למה הוא בא?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:10
[Steinsaltz on Zevachim 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:10)

ודוחים את ההוכחה: **ואלא מאי** [מה] אתה אומר, ש**לא כיפרו?** אם כן, קרבן ראשון **למה הוא קרב?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:11
[Steinsaltz on Zevachim 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:11)

**אמר רב אשי: רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי הכי קא קשיא ליה** [כך היה קשה לו]: **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] ש**לא כיפרו,** מכל מקום **שלא לשמו מכח לשמו קאתי** [בא], שכיוון שהוקדש מתחילה כראוי לשמו (ולא נפסל) — יש להקריב אותו. **ו**לפיכך, **שני למה הוא בא** — **לכפר. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שראשונים **כיפרו, שני למה הוא בא?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:12
[Steinsaltz on Zevachim 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:12)

ב ועוד **איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה אחרת, כללית: המביא קרבן עולה, שמכפר על ביטול מצוות עשה, האם גם על מצות **עשה** ש**לאחר הפרשה** של הקרבן **מכפרא** [מכפרת] עולה זו, **או לא מכפרא** [מכפרת]?


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:13
[Steinsaltz on Zevachim 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:13)

והצדדים בשאלה זו: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים] **מידי דהוה** [כמו שהוא הדבר] ב**חטאת: מה חטאת,** על החטא שעשה **קודם הפרשה** — **אין** [כן] היא מכפרת, ש**לאחר הפרשה** — **לא, אף הכא נמי** [כאן גם כן] בעולה, על עבירה ש**קודם הפרשה** — **אין** [כן], **לאחר הפרשה** — **לא.**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:14
[Steinsaltz on Zevachim 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:14)

**או דלמא לא דמיא** [שמא אינה דומה] **לחטאת,** ש**חטאת, על כל חטא וחטא בעי לאיתויי חדא חטאת** [צריך להביא חטאת אחת], **והכא** [וכאן] בקרבן עולה, **כיון** שגם במקרה **דאיכא** [שיש] **כמה** מצוות **עשה גביה** [אצלו] **מכפרא** [מכפרת] עליהן עולה אחת, נאמר כי **על** **עשה** ש**לאחר הפרשה נמי מכפרא** [גם כן מכפרת]?


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:15
[Steinsaltz on Zevachim 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:15)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממדרש ההלכה על הפסוק: **"וסמך** ידו על ראש העולה **ונרצה** לו לכפר עליו" (ויקרא א, ד), ויש לתמוה: **וכי סמיכה מכפרת? והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: "כי הדם הוא בנפש יכפר"** (ויקרא יז, יא)! **אלא מה תלמוד לומר "וסמך... ונרצה לכפר"?** לומר **שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה** כלומר, זלזל בה ולא עשאה, **מעלה עליו הכתוב** כלומר, נחשב לו הדבר **כאילו לא כיפר, ו**בכל זאת **כיפר** לו קרבן עולה זה.


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:16
[Steinsaltz on Zevachim 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:16)

**מאי לאו** [האם לא] צריך להבין כך, ש**כיפר** כוונתו שכיפר על מצות **עשה** שביטלה **קודם הפרשה, לא כיפר** — על ביטול **עשה** של ה**סמיכה** עצמה. וטעם הדבר, משום **דהוה ליה** [שהרי הוא] **עשה** ש**לאחר הפרשה?**


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:17
[Steinsaltz on Zevachim 6a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:17)

**אמר רבא:** ביטול **עשה** של **סמיכה קאמרת** [אומר אתה]? מזה אין להביא ראיה לשאר מצוות עשה שלאחר הפרשה, שכן **שאני התם** [שונה שם], שגם לאחר ההפרשה, **כל כמה דלא שחיט** [שאינו שוחט אותו] — **ב"עמוד וסמוך" קאי** [הוא עומד], שהמצוה לסמוך עדיין חלה עליו ולא ביטל אותה, **אימת קא הוי** [מתי הוא נעשה ביטול מצות] **עשה? לאחר שחיטה,** ששוב אינו יכול לסמוך. ובעשה שעבר עליו **לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן** [נשאלה לנו] שאלה זו, שעליו בוודאי אין העולה מכפרת.


###### Steinsaltz on Zevachim 6a:18
[Steinsaltz on Zevachim 6a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/6a:18)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בר יהודה לרבא: אימא** [אמור] והסבר את הברייתא כך: מה שאמרו **כיפר** כוונתו כיפר **גברא** [האיש] שהתכפר לו חטאו בהקרבת הקרבן.