## Steinsaltz on Zevachim Daf 76a

###### Steinsaltz on Zevachim 76a:1
[Steinsaltz on Zevachim 76a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:1)

ממה ששנינו במשנה לגבי דרך אכילת הקרבנות: **ו**ב**כולן רשאין כהנים לשנות באכילתן** לאוכלם בכל דרך שירצו: **לאכלן צלויין** באש, או **שלוקין** (מבושלים בישול יתר) **ומבושלין** (בישול רגיל), **ו**רשאים הכהנים **לתת לתוכן תבלי חולין ו**כן **תבלי תרומה,** אלו **דברי ר' ישמעאל.** משמע שמותר לכתחילה להוסיף תבלים של תרומה לקרבנות, אף שבכך מתמעט זמן אכילת התרומה כזמן אכילת הקרבנות! **אמר ליה** [לו] רבה לאביי: **הנח לתרומת תבלין,** אין להביא ראיה ממנה לענייננו, שהרי כל עצמה של תרומה זו אינו אלא מ**דרבנן** [מדברי סופרים].


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:2
[Steinsaltz on Zevachim 76a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:2)

חזר אביי ו**איתיביה** [הקשה לו לרבה] ממה ששנינו במשנה: **אין** הכהנים **לוקחין** (קונים) **תרומה בכסף מעשר** שני, **מפני ש**בכך הוא **ממעט באכילתה** של התרומה. שכן התרומה נאכלת בכל מקום ומותרת אף לאונן, בעוד שמעשר שני (ומה שקונים בדמיו) מותר באכילה רק בירושלים ואסור לאונן. **ור' שמעון מתיר** לקנותה בכסף מעשר שני. הרי שר' שמעון מתיר אף לכתחילה להביא תרומה לבית הפסול! **אישתיק ליה** [שתק לו רבה] ולא השיב לאביי.


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:3
[Steinsaltz on Zevachim 76a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:3)

**כי אתא לקמיה** [כאשר בא אביי לפני] **רב יוסף** ומסר לו את דברי רבה ואת קושייתו עליו, **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **אמאי** [מדוע] **לא תותביה מהא** [תקשה לו מזו] ששנינו: **אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה, שלא יביאו** על ידי כך **קדשים** (תרומה) **לבית הפסול,** שיצטרך לבער את שמן התרומה כשיגיע זמן ביעור פירות שביעית, **ור' שמעון מתיר.** הרי שלשיטת ר' שמעון מותר אף לכתחילה להביא קדשים לבית הפסול!


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:4
[Steinsaltz on Zevachim 76a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ולאו מי אותביתיה מהא** [והאם לא הקשיתי לו לרבה מזו] של **תבלין** תרומה, **ואמר לי: הנח לתרומת תבלין** שאינה אלא מ**דרבנן** [מדברי סופרים]? **הכא נמי** [כאן גם כן, בענין ירק שביעית] יכול הוא להשיב על קושייתי זו ולומר ש**תרומה** זו שמדובר עליה **תרומת ירק** היא, שאינה אלא מ**דרבנן** [מדברי סופרים]. אמר לו רב יוסף לאביי: **אי הכי** [אם כך] שמדובר במשנה זו בתרומת ירק, **איפכא מיבעיא ליה למיתני** [ההיפך היה צריך לו לתנא לשנות] במשנה זו, וכך לומר: "אין מבשלים **ירק של תרומה בשמן של שביעית"!** אלא וודאי בשמן תרומה מדובר, שתרומתו מן התורה. ואם כן, יכול אתה להקשות ממשנה זו על רבה!


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:5
[Steinsaltz on Zevachim 76a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:5)

חזר ואמר אביי לרב יוסף: **ולאו מי אותביתיה ממתניתין** [והאם לא הקשיתי לו לרבה ממשנתנו] ששנינו בה ש**מתיר ר' שמעון** להביא קדשים לבית הפסול, **ואמר לי** שאין להביא ראיה ממנה, כיון שמדובר במקרה **דאיערב** [שכבר נתערבו האשם והשלמים] וכבר נעשה הדבר? **הכא נמי דאיערב** [כאן גם כן מדובר שכבר התערב שמן התרומה בירק השביעית], ולכן הוא מתיר לבשלם יחד, אבל אין ראיה שהוא מתיר לעשות כן לכתחילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:6
[Steinsaltz on Zevachim 76a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:6)

ושואלים: **אי דאיערב** [אם מדובר במקרה שכבר התערב], **מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] האוסרים לבשלם? ומשיבים: **מידי דהוה** [כמו שהוא הדין] לשיטתם במשנתנו, במקרה של **אשם ושלמים** שנתערבו, שאינם מתירים לבשלם, ולהביא את בשר השלמים לידי פסול.


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:7
[Steinsaltz on Zevachim 76a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:7)

ומקשים: **מי דמי** [האם דומים הדברים]? **התם** [שם], בתערובת אשם ושלמים, **אית ליה תקנתא** [יש לו תקנה] **ברעייה,** שירעו כולם עד שיפול בהם מום, ויימכרו, ויביאו בדמי היפה שבהם קרבן אשם וכן קרבן שלמים. ואילו **הא** [זה], בתערובת שמן תרומה בירק שביעית, **לית ליה תקנתא** [אין לו תקנה] **ב**דרך הדומה ל**רעייה!**


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:8
[Steinsaltz on Zevachim 76a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:8)

ואם יש להשוות מקרה זה, של שמן תרומה שכבר נתערב בירק שביעית, לתערובת קדשים, **הא לא דמי** [זה אינו דומה] **אלא ל**הלכה השניה שבמשנתנו, הדנה ב**חתיכה** של קדשי קדשים **ש**נתערבה **בחתיכות** קדשים קלים. ובמקרה זה גם חכמים מודים ש**כיון דלית תקנתא** [שאין תקנה] לחתיכות המעורבות, ש**אוכל** את כולן **כ**דין ה**חמור שבהן!**


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:9
[Steinsaltz on Zevachim 76a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:9)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא: מי דמי** [האם דומים הדברים]? והרי **חתיכה ש**נתערבה **בחתיכות לית לה תקנתא** [אין לה תקנה] **כלל,** ולכן התירו חכמים לאכלם כחמור שבהם. ואילו **האי אית ליה תקנתא** [זה, שמן של תרומה, יש לו תקנה] **בסחיטה,** שיסחוט את השמן מן הירק! ואם כן, מקרה זה אכן דומה למקרה שנתערבו קרבנות אשם ושלמים שיש להם תקנה, ומשום כך אסרו חכמים לבשלם.


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:10
[Steinsaltz on Zevachim 76a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:10)

**ורב יוסף,** מה הוא משיב על כך? לדעתו אף בסחיטה אין לו תקנה, שכן **היכי** [כיצד] **נסחוט?** אם **נסחוט** את הירק **טובא** [הרבה] — **קא** [הריהו] בכך **מפסיד ב**ירק של **שביעית,** ואין לעשות כן. ואם **נסחוט** את הירק **פורתא** [מעט] — **סוף סוף** עדיין **איערובי מיערב** [מעורב] שמן התרומה בירק השביעית, ולא הועילה הסחיטה. וחוזרת איפוא טענתו של רב יוסף, שבמקרה זה לא היו חכמים אוסרים לבשל את ירק השביעית בשמן התרומה. ואם הם אוסרים משמע שמדובר במקרה שעדיין לא נתערבו, ויש להם תקנה. וממשנה זו יש להוכיח, שר' שמעון, המתיר לבשלם, מתיר להביא קדשים לבית הפסול לכתחילה, ולא רק במקרה שנתערבו, כפי שסבור רבה.


###### Steinsaltz on Zevachim 76a:11
[Steinsaltz on Zevachim 76a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/76a:11)

ועוד **איתיביה** [הקשה לו] רב יוסף על שיטת רבה, ממה ששנינו בברייתא: מי שהוא ספק מצורע מוחלט, החייב להביא ביום השמיני לטהרתו אשם ולוג שמן, מה יעשה? **ר' שמעון אומר: למחרת** שבעת ימי טהרתו, ביום השמיני, **מביא אשמו ולוגו עמו, ואומר: אם** קרבן זה **של מצורע** הוא — **הרי זה אשמו וזה לוגו,** כדינו,