## Steinsaltz on Zevachim Daf 77a

###### Steinsaltz on Zevachim 77a:1
[Steinsaltz on Zevachim 77a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:1)

**לשם עצים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:2
[Steinsaltz on Zevachim 77a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:2)

ומקשים: גם אם ניתן לקמוץ מלוג השמן ולהקטיר, וכן להזות ממנו לפני ה', **והא איכא** [והרי עדיין יש] **שיריים דבעי מילינהו** [שצריך היה למלא, להשלים אותם] לאחר הקמיצה, כדי שיוכל להזות שבע הזיות מלוג שלם, **ואיכא הך פורתא** [ויש איפוא המעט הזה שהוסיף] **דלא קמיץ עילויה** [שלא קמץ עליו] מתחילה. ואם אין הוא מצורע, ולוג השמן הריהו נדבה, נמצא שיש חלק מלוג השמן שלא הותר על ידי הקמיצה! ומשיבים: **דפריק ליה** [שהוא פודה אותו]. כלומר, לאחר שהיזה מלוג השמן את ההזיות שלפני ה', עושה תנאי שאם אכן אין הוא מצורע, אותו שמן מתחלל על מעות ונעשה חולין.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:3
[Steinsaltz on Zevachim 77a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:3)

ושואלים: **דפריק ליה היכא** [שפודה אותו היכן]? **אי גוואי** [אם כשהשמן בפנים, בעזרה שבמקדש] — **קא מעייל** [נמצא שבכך הוא מכניס] **חולין לעזרה! אי אבראי** [אם בחוץ] שמוציא את לוג השמן אל מחוץ לעזרה — **איפסיל ליה** [נפסל לו] **ב**פסול **יוצא,** ואסור הדבר! ומשיבים: **לעולם** מדובר כשפודה אותו כשהוא ב**גוואי** [בפנים]. ואין זה אסור, משום ש**חולין ממילא הויין** [הם נעשים] על ידי הפדיה, ומתחילה הרי לא הכניס חולין לעזרה.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:4
[Steinsaltz on Zevachim 77a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:4)

ומקשים עוד על עצם הפתרון שהציעו לדעת ר' שמעון, למי שהוא ספק מצורע, להביא לוג שמן לנדבה ולהתנות עליו: **והא** [והרי] **אמר ר' שמעון** עצמו ש**אין מתנדבין שמן!** ומשיבים: **תקוני גברא שאני** [תיקון של האדם שונה], כלומר, מודה ר' שמעון במקרה זה, שהרי רק כך יכול המצורע להיטהר לגמרי.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:5
[Steinsaltz on Zevachim 77a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:5)

ועוד בענין שיטת ר' שמעון, שספק מצורע יכול להביא כבש שלמים לנדבה, ולהתנות עליו מסופר: **יתיב** [יושב היה] **רב רחומי קמיה** [לפני] **רבינא, ויתיב וקאמר משמיה** [ויושב היה ואומר משמו] של **רב הונא בר תחליפא:** מדוע לא יביא המצורע כבש לאשמו, **ונימא** [ויאמר] שאם אינו מצורע **אשם זה יהא אשם תלוי** (הבא על ספק עבירה), שהוא נאכל ליום ולילה, כמו אשם מצורע. וכך אין הוא ממעט בזמן אכילת קדשים, כדרך שממעט בזמן אכילת השלמים!


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:6
[Steinsaltz on Zevachim 77a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:6)

ומתוך שלא נקט כן ר' שמעון, **שמע מינה** [למד מכאן]: **מאן** [מיהו] ה**תנא דפליג עליה** [שחולק עליו] על **ר' אליעזר** הסבור (במסכת כריתות כה,א) שיכול אדם להתנדב אשם תלוי — **ר' שמעון הוא, דאמר** [שהוא אומר], כפי שעולה מדבריו כאן: **אין מתנדבין אשם תלוי. אמר ליה** [לו] רבינא לרב רחומי: **תורה, תורה,** כלומר, היכן היא תורתו של אדם גדול כמוך! **אימרי בדיכרי מיחלפי** [כבשים באילים מתחלפים] **לך** שהרי אשם מצורע הוא כבש (ויקרא יד, י) בן שנה, ואיך הוא יכול להתנות שיקרב כאשם תלוי, שאינו בא אלא מן האילים (ויקרא ה, טו), שהם בני שנתיים?


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:7
[Steinsaltz on Zevachim 77a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:7)

א משנה **איברי חטאת,** שבשרה נאכל על ידי הכהנים, ואסור בהקרבה, **שנתערבו באיברי עולה,** שקרבים על המזבח, מה יעשה בהם? **ר' אליעזר אומר: יתן** את כולם **למעלה** (על המזבח), **ורואה אני את בשר** (איברי) **החטאת מלמעלה כאילו הן עצים** שנשרפים על המזבח ולא כקרבן. **וחכמים אומרים:** לא כך יעשה, אלא ימתינו כל האיברים שבתערובת עד ש**תעובר צורתן** (ישתנו מראיהם) בלינה, וייפסלו להקרבה כדינו של נותר, **ויצאו** כולם **לבית השריפה** שבעזרה, כדין קדשי קדשים שנפסלו.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:8
[Steinsaltz on Zevachim 77a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:8)

ב גמרא ומבררים: **מאי טעמא** [מה הטעם] לשיטת **ר' אליעזר,** שהתיר להעלות את בשר החטאת על המזבח לשם עצים? ומשיבים: **אמר קרא** [המקרא] באיסור הקרבת שאור ודבש: **"ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח"** (ויקרא ב, יב), **לריח ניחוח אי** (אין) **אתה מעלה** אותם, **אבל אתה מעלה** אותם **לשם עצים.** ומכאן אתה למד לשאר דברים האסורים בהקרבה, כגון בשר החטאת, שניתן להעלותם כעצים.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:9
[Steinsaltz on Zevachim 77a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:9)

**ורבנן** [חכמים] החולקים על ר' אליעזר, מה הם משיבים? לדעתם **מיעט רחמנא** [הכתוב] בתחילת אותו פסוק: "קרבן ראשית תקריבו **אותם",** ללמדנו: **אותם** (שאור ודבש) **הוא** שנאמר בהם: **אי** (אין) **אתה מעלה** לקרבן **אבל אתה מעלה** אותם **לשם עצים, אבל** כל **מידי אחרינא** [דבר אחר] שנאסר בהקרבה — **לא** מעלים על המזבח כלל.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:10
[Steinsaltz on Zevachim 77a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:10)

ושואלים: **ור' אליעזר** כיצד הוא דורש את המיעוט הזה? ומשיבים: הוא דורש אותו לאיסור אחר שדייקו מפסוק זה: דווקא **אותם** (שאור ודבש) **הוא דרבאי** [שריבה] **לך** בהם איסור העלאה על **כבש** המזבח **כ**העלאה על ה**מזבח** עצמו, **אבל** כל **מידי אחריני** [דבר אחר] — **לא** נחשבת להם העלאתם לכבש המזבח כהעלאה למזבח עצמו.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:11
[Steinsaltz on Zevachim 77a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:11)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מנין להם הלכה זו? ומשיבים: **תרתי שמע מינה** [את שני הדינים אתה יכול ללמוד מכאן], ש"אותם" מדגיש כי כל מה שנאמר בפסוק זה אינו נוגע אלא לשאור ודבש — הן שמותר להעלותם על המזבח כעצים, והן שדין הכבש הריהו כדין המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:12
[Steinsaltz on Zevachim 77a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:12)

ג ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] היא ש**לא כי האי תנא** [כמו שיטת תנא זה] בהבנת מחלוקתם, **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **אמר ר' יהודה: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה** — **ש**לדעת הכל, וגם לדעת חכמים, **יקרבו** כולם. וכמו כן לא נחלקו שאם נתערבו איברים הראויים להקרבה **ב**איברי **רובע ונרבע** האסורים להקרבה — **שלא יקרבו,** גם לדעת ר' אליעזר, שגנאי הוא למזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:13
[Steinsaltz on Zevachim 77a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:13)

**על מה נחלקו? על איברי עולה תמימה שנתערבו באיברי בעלת מום** הפסולה להקרבה, **ש**במקרה זה **ר' אליעזר אומר: יקרבו** כל האיברים, **ורואה אני** את איברי בעלת המום **למעלה** על המזבח **כאילו הן עצים. וחכמים אומרים: לא יקרבו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 77a:14
[Steinsaltz on Zevachim 77a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/77a:14)

ושואלים לשיטה זו: **ור' אליעזר, מאי שנא** [במה שונים, מיוחדים] איברי **רובע ונרבע** שאינם עולים למזבח — משום שרובע ונרבע **לא חזו** [אינם ראויים] להקרבה, איברי **בעלת מום נמי** [גם כן] **לא חזי** [אינם ראויים] להקרבה!