## Steinsaltz on Zevachim Daf 78a

###### Steinsaltz on Zevachim 78a:1
[Steinsaltz on Zevachim 78a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:1)

**ר' יהודה אומר: אין דם מבטל דם,** שלדעתו דבר שנתערב במינו, אפילו טיפה בכלי גדול — אינו בטל. ודם הקרבן כשר הוא, ויזרוק הכהן את דם התערובת על המזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:2
[Steinsaltz on Zevachim 78a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:2)

**נתערב** דם כשר **בדם** של קרבנות **פסולין** — אין לו תקנה, ו**ישפך** הכל **לאמה** (תעלת המים העוברת בעזרה). נתערב דם הקרבן **בדם התמצית** (שנתמצה מצוואר הבהמה לאחר שיצא דם הנפש) והריהו פסול לזריקה — **ישפך** הכל **לאמה. ר' אליעזר מכשיר** תערובת זו לזריקה. ומכל מקום גם לדעת תנא קמא, בכל המקרים, **אם לא נמלך** (שאל) הכהן והלך מדעת עצמו **ונתן** מדם התערובת על המזבח — **כשר** הקרבן.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:3
[Steinsaltz on Zevachim 78a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:3)

א גמרא שנינו במשנה כי דם שנתערב במים, אם יש בו מראית דם — כשר, למרות שהמים מרובים מן הדם. ועל כך **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: לא שנו** הלכה זו **אלא** דווקא במקרה **שנפלו מים לתוך דם, אבל** במקרה ש**נפל דם לתוך מים** — כל חלק וחלק מן הדם שנפל אל המים **ראשון ראשון בטל** במים, ואין התערובת כשרה לזריקה, גם אם תהא בה בסוף מראית דם.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:4
[Steinsaltz on Zevachim 78a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:4)

**אמר רב פפא: ולענין** מצות **כיסוי** הדם של חיה ועוף שנשחטו, **אינו כן,** שלא רק אם נפלו המים לדם, אלא גם אם נפל הדם למים, אם יש בתערובת מראית דם — הריהי חייבת בכיסוי הדם. ואין אנו אומרים שכבר נתבטל הדם מתחילה, ושוב אינו חייב בכיסוי, **לפי שאין דחוי במצו‍ת,** שכיון שכבר התחייב הדם במצות כיסוי, הריהו חוזר ומתחייב כך משעה שיש בו מראית דם.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:5
[Steinsaltz on Zevachim 78a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:5)

ב ועוד בדיני תערובת. **אמר ריש לקיש:** בשר **הפיגול** (קרבן שנפסל מחמת מחשבת חוץ לזמנו), **ו**בשר **הנותר** (שעבר זמן אכילתו), **ו**בשר **הטמא, ש**בכל אחד מהם שיעור כזית המחייב מלקות על אכילתו, ש**בללן** (עירב אותם) **זה בזה, ואכלן** בתערובתם — הרי הוא **פטור** מעונש מלקות על כך, משום ש**אי אפשר ש**תוך כדי תהליך הלעיסה בפה **לא ירבה מין** אחד **על חבירו ויבטלנו,** וכיון שאין יודעים מהו האיסור שרבה ומהו האיסור שבטל, אין אפשרות להתרות בוודאות באדם האוכל על אכילת איזה מן האיסורים הוא עומד ללקות, ובלא התראה ודאית אין לוקים.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:6
[Steinsaltz on Zevachim 78a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:6)

ומעירים: **שמע מינה תלת** [למד מכאן מדברי ריש לקיש שלושה כללים הלכתיים]: **שמע מינה** [למד מכאן] שאף **איסורין מבטלין זה את זה** ברוב, בדומה להיתר המבטל איסור. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] עוד שההלכה שדבר איסור ה**נותן טעם** בדבר היתר הריהו אוסרו, אף **ב**זמן שההיתר הוא **רוב** — **לאו דאורייתא** [לא מן התורה היא], אלא מדברי חכמים. שאילו היתה מן התורה, צריך היה במקרה זה ללקות על אכילה זו, שהרי אחד מן האיסורים נתן טעם בחבירו, ואסרו. **ושמע מינה** [ולמד מכאן] עוד ש**התראת ספק,** שאין העדים המתרים באדם יודעים בוודאות איזו עבירה הוא עומד לעבור — **לא שמה התראה,** ולכן אין הוא לוקה במקרה זה, אף אם התרו בו עדים.


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:7
[Steinsaltz on Zevachim 78a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:7)

על מה שמשמע מכאן שנותן טעם ברוב אינו אוסר מן התורה, **מתיב** [מקשה] **רבא** ממה ששנינו במשנה: מי ש**עשה עיסה** ממיני קמח שונים, **מן** ה**חיטין ומן** ה**אורז,** **אם יש בה** בתערובת זו **טעם דגן** (חיטה) — **חייבת ב**הפרשת **חלה** כדין עיסה העשויה מקמח של אחד מחמשת מיני דגן. **ו**דין זה אמור **אף על גב דרובא** [אף על פי שהרוב] שבה הוא קמח **אורז!**


###### Steinsaltz on Zevachim 78a:8
[Steinsaltz on Zevachim 78a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/78a:8)

ומשיבים: אף חיוב זה בחלה אינו אלא **מדרבנן** [מדברי חכמים], ולא מן התורה. ומקשה רבא: **אי הכי** [אם כך] **אימא סיפא** [אמור את סופה] של אותה משנה: **אדם יוצא בה** בעיסה זו **ידי חובתו** באכילת מצה **בפסח,** שהיא מצוה מן התורה דווקא במיני דגן. הרי שדין נתינת טעם ברוב מן התורה הוא!