## Steinsaltz on Zevachim Daf 79a

###### Steinsaltz on Zevachim 79a:1
[Steinsaltz on Zevachim 79a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:1)

**הא** [זה] ששנינו במשנה בענין מי חטאת, שהם בטלים ברוב רגיל של מים — הוא כשיטה **דידיה** [שלו], של ר' יהודה עצמו. **הא** [זה] ששנינו בברייתא, בדין יין לבן שרואים אותו כאילו הוא יין אדום, ואינו בטל ברוב רגיל של מים — הוא כשיטה **דרביה** [של רבו] שהוא רבן גמליאל, המחמיר בדין תערובת של מין במינו, **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] **ר' יהודה אומר משום** (בשם) **רבן גמליאל: אין דם מבטל דם** כגון דם קדשים שאינו בטל בדם אחר. **אין רוק** **מבטל רוק** כגון רוקו של הזב שנתערב ברוק של אדם טהור, **ואין מי רגלים** **מבטלין מי רגלים** כגון מי רגליו של זב במי רגלים אחרים.


###### Steinsaltz on Zevachim 79a:2
[Steinsaltz on Zevachim 79a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:2)

**רבא אמר** תירוץ אחר: המשנה לפיה מי חטאת בטלים ברוב רגיל של מי המקוה, אין ממנה סתירה לדברי ר' יהודה שבברייתא לענין יין לבן שנתערב במים, שכן **בדלי שתוכו** (חללו) **טהור ו**רק **גבו טמא עסקינן** [עוסקים אנו] במשנה זו, **דמדינא סגי להו בכל דהו** [שמן הדין די להם למי המקוה בכניסה כל שהוא] לדלי, כדי לטהר את שפתו. ומי החטאת שבתוכו אינם מעכבים כלל את טהרתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 79a:3
[Steinsaltz on Zevachim 79a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:3)

**ורבנן הוא דגזרו בהו** [וחכמים הם שגזרו בהם] במי החטאת, להוסיף עליהם ממי המקוה, **דילמא חייס עלייהו ולא מבטיל ליה** [שמא יחוס עליהם הבעלים, על מי החטאת, מתוך שאינו רוצה לבטל אותם מקדושתם] ולא יטבול את הכלי כראוי, **ו**משום כך, **כיון דאיכא ריבויא** [שיש ריבוי] של מי המקוה עליהם — **לא צריך** יותר, שהרי כבר נטהר הכלי.


###### Steinsaltz on Zevachim 79a:4
[Steinsaltz on Zevachim 79a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:4)

א **אמר רבא** בסיכום דיני תערובת: **אמור רבנן** [אמרו חכמים] **בטעמא** [בטעם], שאם ניכר טעמו של דבר בדבר אחר — אינו בטל, **ואמור** **רבנן ברובא** [ואמרו חכמים שאיסור בטל ברוב], **ואמור רבנן בחזותא** [ואמרו חכמים במראה], שדבר שמראהו ניכר אינו בטל. וכך פירוש הדברים: בתערובת **מין בשאינו מינו** — הביטול הוא **ב**התאם ל**טעמא** [טעם], בתערובת **מין במינו** — הביטול הוא **ברובא** [ברוב], ו**היכא דאיכא חזותא** [ובמקום שיש מראה] שהמראה הוא הקובע האם דבר כשר או פסול — הביטול תלוי **במראה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 79a:5
[Steinsaltz on Zevachim 79a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:5)

ב ושבים לשיטת ריש לקיש שאמר שאיסורים (כגון נותר ופיגול וטמא) מבטלים זה את זה. ואומרים: **ופליגא** [וחלוקה] שיטה זו על **ר' אלעזר,** שכן **אמר ר' אלעזר: כשם שאין מצו‍ת מבטלות זו את זו** כשאוכל אותן כאחת, אלא כל אחת עומדת בפני עצמה, למרות שהאחרת מרובה ממנה, או נותנת בה טעם, **כך אין איסורין מבטלין זו את זו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 79a:6
[Steinsaltz on Zevachim 79a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/79a:6)

ומוסיפים: **מאן** [מיהו] זה ש**שמעת ליה** [אותו] ש**אמר: אין מצו‍ת מבטלות זו את זו?** שיטת **הלל היא, דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **אמרו עליו על הלל הזקן ש**כך **היה** נוהג בליל הסדר, **כורכן** את קרבן הפסח עם המצה והמרור **בבת אחת ואוכלן, משום שנאמר** בקרבן הפסח: **"על מצות ומרורים יאכלוהו"** (במדבר ט, יא), ולא חשש הלל שבכך יבטל טעם המרור את טעם המצה.