## Steinsaltz on Zevachim Daf 82b

###### Steinsaltz on Zevachim 82b:1
[Steinsaltz on Zevachim 82b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:1)

ש**מקום** זה שמחשבה בו פוסלת צריך **שיהא משולש, ב**זריקת ה**דם ב**אכילת ה**בשר** ו**ב**הקטרת ה**אימורים,** שלגבי שלושתם הוא מוגדר כחוץ למקומו, ולכן אין מחשבה על ההיכל פוסלת.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:2
[Steinsaltz on Zevachim 82b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:2)

**ו**עדיין יש לשאול לכיוון ההפוך: ונלמד ש**לא תהא מחשבה פוסלת בחוץ מקל וחומר** ממחשבה בפנים שאינה פוסלת: **ומה מקום שפסל דם ש**נכנס **בפנים** (בהיכל) **את** שאר הדם **ש**נשאר **בחוץ** (בעזרה) — **אין מחשבה פוסלת** אם חישב לזרוק את הדם **בפנים** (בהיכל), **מקום שלא פסל** ה**דם ש**יצא **בחוץ את** הדם **ש**נשאר **בפנים** כלומר, בעזרה — **אינו דין שלא יהא פוסל מחשבה** אם חשב לזרוק **בחוץ?**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:3
[Steinsaltz on Zevachim 82b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:3)

**תלמוד לומר:** "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה... פגול יהיה" (ויקרא ז, יח), ודרשו חכמים שכוונת הכתוב **"ביום השלישי"** — הרי זו מחשבת **חוץ לזמנו, "פגול** יהיה" — מחשבת **חוץ למקומו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:4
[Steinsaltz on Zevachim 82b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:4)

ועוד בהלכות אלו: **בשר** הקרבנות **היוצא ל**מקום שהוא **חוץ** ממקום אכילתו (קדשים קלים — מחוץ לחומת ירושלים, קדשי קדשים — מחוץ לחומת העזרה) — **פסול** מלהיאכל. אבל בשר **הנכנס לפנים** (להיכל) — לא נפסל בכך, והריהו **כשר** לאכילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:5
[Steinsaltz on Zevachim 82b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:5)

וחידוש יש בדין זה, **ש**כן **יהא** מקום ללמוד **בדין** (בקל וחומר) **ש**יהא **פסול:** **ומה במקום שלא פסל** ה**דם ש**יצא **בחוץ** לעזרה **את** הדם **ש**נשאר **בפנים** — **בשר היוצא לחוץ** הריהו **פסול. מקום שיפסול דם ש**נכנס **בפנים** (בהיכל) **את** הדם **שבחוץ** — **בשר הנכנס בפנים אינו דין שפסל?**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:6
[Steinsaltz on Zevachim 82b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:6)

**הרי הוא אומר:** "וכל חטאת אשר יובא **מדמה** אל אהל מועד... לא תאכל, באש תישרף" (ויקרא ו, כג) — **דמה** שהוכנס להיכל פסול, **ולא בשר** שהוכנס להיכל.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:7
[Steinsaltz on Zevachim 82b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:7)

ויש מקום לדון במידת **קל וחומר, מעתה** שלמדנו שאין בשר הקרבנות הנכנס פנימה פסול, ולומר כך: **ומה במקום שפסל דם שבפנים** (ההיכל) **את** הדם **שבחוץ** (שבעזרה) — **בשר הנכנס לפנים** (להיכל) **כשר, מקום שלא פסל** בו ה**דם ש**יצא **בחוץ את שבפנים** (בעזרה) — **בשר היוצא לחוץ** לעזרה **אינו דין ש**יהיה **כשר?**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:8
[Steinsaltz on Zevachim 82b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:8)

לכך **הרי הוא אומר: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"** (שמות כב, ל), והמלה "בשדה" באה ללמדנו הלכה כללית: **כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו** (למקומו המוגדר) — **נאסר.**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:9
[Steinsaltz on Zevachim 82b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:9)

א ושבים לדון בדין דם חטאת שנכנס להיכל. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בדברי משה לבניו של אהרן: "מדוע לא אכלתם את החטאת... הן לא הובא את דמה אל הקודש **פנימה"** (ויקרא י, יח), ומכאן יש לדייק שאילו היה מובא מדמה אל הקודש פנימה, אכן היתה נפסלת ואסורה באכילה. ויש לדון בדבר: **אין לי אלא** אם הוכנס דמה **פנימה** (לקודש הקדשים), ואולם אם הוכנס ל**היכל מנין** לנו שכך הוא גם כן דינו? **תלמוד לומר "אל הקדש פנימה",** ו"הקודש" הוא ההיכל.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:10
[Steinsaltz on Zevachim 82b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:10)

ושואלים על ברייתא זו: **ויאמר** הכתוב **"קדש"** בלבד, **ואל יאמר** גם **"פנימה",** שהרי אם הכנסה לקודש פוסלת — ממילא גם הכנסה לקודש הקודשים! **אמר רבא: בא** כתוב **זה ולימד על** כתוב **זה,** שאילו לא היה כתוב אלא "קודש" בלבד הייתי אומר שהכוונה לקודש הקדשים, וייתור הלשון "פנימה" מלמד ש"קודש" הינו ההיכל, ו"פנימה" הינו קודש הקדשים. ומביאים דוגמה לאופן זה של לימוד: **מידי דהוה** [כמו שהוא] לענין איסור אכילת תרומה על ידי עבדיו העבריים של הכהן, שלמדו מן הכתוב **"תושב** כהן **ושכיר** לא יאכל קדש" (ויקרא כב, י).


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:11
[Steinsaltz on Zevachim 82b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:11)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **"תושב"** — **זה** עבד עברי ה**קנוי** לכהן **קנין עולם** (עבד נרצע, הקנוי עד היובל), **"שכיר"** — **זה** עבד עברי ה**קנוי קנין שנים,** שיוצא בשנה השביעית.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:12
[Steinsaltz on Zevachim 82b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:12)

ושואלים: **יאמר** הכתוב **"תושב"** בלבד, ללמדנו שהקנוי קנין עולם אינו אוכל בתרומה, **ואל יאמר** גם **"שכיר", ואני אומר** מעצמי: אם מי ש**קנוי קנין עולם** לכהן **אינו אוכל** בתרומה כמו עבדיו הכנענים, משום שהוא אינו נחשב כרכוש הכהן — זה שהוא רק **קנוי קנין שנים לא כל שכן** שאינו אוכל?


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:13
[Steinsaltz on Zevachim 82b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:13)

ומשיבים: **אילו כן** היה כתוב, "תושב" בלבד, **הייתי אומר: "תושב"** — **זה** עבד ה**קנוי קנין שנים, אבל** ה**קנוי קנין עולם** — **יהא אוכל** בתרומה. לכן **בא "שכיר" ולימד על "תושב", ש**"תושב" **זה** עבד עברי ה**קנוי קנין עולם, ו**"שכיר" **זה** עבד ה**קנוי קנין שנים, ו**זה וזה **אינו אוכל** בתרומה.


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:14
[Steinsaltz on Zevachim 82b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:14)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא: וכי דומים הדברים? **בשלמא התם** [נניח שם, באכילת תרומה] יש מקום לפתרון זה, שכל אחד צריך כתוב לעצמו, שכן **תרי גופי נינהו** [שני גופים נפרדים הם], קנוי קנין עולם וקנוי קנין שנים. **ואף על גב דהוה ליה לקרא למכתב** [ואף על פי שהיה לו למקרא לכתוב] **"נרצע לא יאכל", ו**דינו של **אידך** [האחר, קנוי קנין שנים] **אתי** [היה בא, נלמד] **בקל וחומר** שאינו אוכל — מכל מקום אין בדבר קושי, **כי** **מילתא דאתי** [דבר שבא, נלמד] **בקל וחומר** בכל זאת **טרח וכתב לה קרא** [טורח וכותב אותו המקרא]. **אלא הכא** [כאן, בדם שנכנס לקודש הקדשים], הלוא מן ההיכל נכנסים לקודש הקדשים, ו**כיון דאיפסל** [שנפסל] **בהיכל, לפני ולפנים** (בקודש הקדשים) **מאי בעי** [מה צריך] לחזור ולפוסלו? **אלא**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:15
[Steinsaltz on Zevachim 82b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:15)

**אמר אביי: לא נצרכא** [נצרכה] "פנימה" **אלא ל**מקרה שהוכנס הדם לקודש הקדשים לא דרך ההיכל (שאז היה נפסל מתחילה), אלא ב**דרך משופש** (בעקיפין) דרך הגג או העליה. **אמר ליה** [לו] **רבא** לאביי: **והא** [והרי] לשון **הבאה כתיב ביה** [נאמר בו] ("הן לא הובא את דמה אל הקודש פנימה"), ואילו הבאה בדרך משופש אינה נחשבת הבאה! **אלא אמר רבא:** יש צורך בכתוב מיוחד הפוסל את הדם בקודש הקדשים, משום ש**כל מידי דחשיב עליה** [כל דבר שחשב עליו] הכהן להכניסו **לפני ולפנים** — עדיין **לא מיפסל** [אינו נפסל] **בהיכל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:16
[Steinsaltz on Zevachim 82b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:16)

**בעי** [שאל] **רבא: פר העלם דבר של** **צבור ושעיר עבודה זרה, ש**צריך להזות את דמם בהיכל, ו**הכניס דמן** אל **לפני ולפנים** (לקודש הקדשים) **מהו?** האם נפסל הדם?


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:17
[Steinsaltz on Zevachim 82b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:17)

וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי כיון שנאמר בפסול זה: **"אל הקדש פנימה"** (ויקרא י, יח) ברצף אחד, יש ללמוד כי **כל היכא דקרינן** [כל מקום שקוראים אנו] בו **"אל הקדש",** שהדם נפסל בכניסתו להיכל, **קרינן ליה** [קוראים אנו בו] **"פנימה"** הריהו נפסל גם בכניסתו לקודש הקדשים, אבל **כל היכא דלא קרינן** [כל מקום שאין קוראים אנו] **"אל הקדש",** וכגון קרבנות אלו, שאין דמם נפסל בהיכל — **לא קרינן** [אין אנו קוראים] בו פסול של **"פנימה"** בקודש הקדשים. **או דלמא** [שמא] על כל פנים, קודש הקדשים **שלא במקומן הוא,** ונפסל בכך?


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:18
[Steinsaltz on Zevachim 82b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:18)

**ואם תימצי** [תמצא] **לומר** כי הואיל ו**שלא במקומן הוא** נפסל הדם, יש לשאול עוד: **פר ושעיר של יום הכיפורים ש**הכהן הגדול **הזה מדמן על הבדים** של הארון שבקודש הקדשים, כדינם ("על הכפורת ולפני הכפורת", ויקרא טז, טו), **ו**כשגמר עבודתם **הוציאן** אחר כך **להיכל, ו**חזר ו**הכניסן, מהו** דינם?


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:19
[Steinsaltz on Zevachim 82b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:19)

וצדדי השאלה, **מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **מקומן הוא** בקודש הקדשים, ואינם נפסלים, **או דלמא** [שמא] **הואיל ו**כבר **נפק** [יצא] הדם מקודש הקדשים לאחר שנעשתה מצוותו — **נפק** [יצא], ושוב אין זה מקומו, ואם הכניסו שוב — נפסל?


###### Steinsaltz on Zevachim 82b:20
[Steinsaltz on Zevachim 82b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/82b:20)

**ואם תימצי** [תמצא] **לומר** במקרה זה: **הואיל ונפק נפק** [ויצא יצא], יש לשאול: לאחר שיצא מקודש הקדשים, ו**הזה מדמן על הפרכת,**