## Steinsaltz on Zevachim Daf 83a

###### Steinsaltz on Zevachim 83a:1
[Steinsaltz on Zevachim 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:1)

**והוציאו** את הדם **ל**עבר **מזבח** הזהב שבהיכל, והיזה עליו, כסדר האמור בעבודת יום הכיפורים (ויקרא טז, יח), ואחר כך חזר **והכניסן** שוב לעבר הפרוכת, **מהו** דינו של דם זה?


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:2
[Steinsaltz on Zevachim 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:2)

וצדדי השאלה: האם נאמר כי **הכא** [כאן] מקום הפרוכת ומזבח הזהב **ודאי חד מקום** [מקום אחד] **הוא,** ההיכל, ולכן לא ייפסל הדם בהחזרתו למקום הפרוכת. **או דילמא** [שמא] כיון שלהולכת הדם למזבח הזהב **יציאה קרינא ביה** [קוראים אנו בו] בכתוב ("ויצא אל המזבח", ויקרא טז, יח), הרי החזרתו למקום הפרוכת כהכנסה היא נחשבת, ונפסל בכך? שאלות אלה לא נפתרו ונשארו ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:3
[Steinsaltz on Zevachim 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:3)

א שנינו במשנה שנחלקו חכמים במקרה ש**נכנס** דם החטאת החיצונה אל ההיכל על מנת **לכפר** (להזותו) שם ובפועל לא כיפר בו, שלדעת ר' אליעזר הריהו נפסל, ולדעת ר' שמעון אינו נפסל עד שיזה ממנו. ובענין זה, **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: נאמר כאן:** "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד **לכפר בקדש** לא תאכל, באש תישרף" (ויקרא ו, כג), **ונאמר להלן** בסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים: **"וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש"** (ויקרא טז, יז).


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:4
[Steinsaltz on Zevachim 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:4)

**מה להלן,** ביום הכיפורים, משמעו של "בבואו לכפר" הוא **ב**שלב **ש**עדיין **לא כיפר, אף כאן,** בפסולו של דם שנכנס לפנים, הלשון "לכפר בקדש" משמעה שנפסל הדם כבר בכניסתו להיכל, **ב**זמן **ש**עדיין **לא כיפר.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:5
[Steinsaltz on Zevachim 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:5)

ואילו **ר' שמעון אומר: נאמר כאן "לכפר", ונאמר להלן** בסוף סדר העבודה ביום הכיפורים: **"ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר** בקודש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש" (ויקרא טז, כז), **מה להלן** כוונת הלשון "לכפר" — **בש**כבר **כיפר,** שהרי פר ושעיר של יום הכיפורים נשרפים לאחר שהוזה דמם, **אף כאן** כוונת הלשון "לכפר" — **בש**כבר **כיפר,** ואין עצם הכנסת הדם להיכל פוסלתו.


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:6
[Steinsaltz on Zevachim 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:6)

ומסבירים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] מה הבסיס למחלוקתם של ר' אליעזר ור' שמעון? **מר סבר** [חכם זה, ר' אליעזר, סבור]: **דנין חוץ מחוץ** דם חטאת חיצונה שאסור להכניסו להיכל, מן האיסור לכל אדם להיכנס להיכל, **ואין דנין חוץ** (חטאת חיצונה) **מבפנים** (מפר ושעיר יום הכיפורים שדמם נכנס לקודש הקדשים).


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:7
[Steinsaltz on Zevachim 83a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:7)

**ו**אילו **מר סבר** [וחכם זה, ר' שמעון, סבור]: **דנין בהמה מבהמה** (חטאת חיצונה מפר ושעיר של יום הכיפורים), **ואין דנין** דין **בהמה** (חטאת החיצונה) **מאדם** (שנאסר להיכנס).


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:8
[Steinsaltz on Zevachim 83a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:8)

ב עוד שנינו במשנה, **ר' יהודה אומר:** אם הכניס להיכל מדם חטאת חיצונה בשוגג — כשר. ומדייקים, **הא** [אבל] אם הכניס ב**מזיד** — **פסול.** ויש לדון בדבר: האם הוא פסול רק **ב**מקרה **ש**הכניס הדם ו**כיפר** (זרק הדם בפנים), וכדעת ר' שמעון במשנתנו, **או** גם **ב**מקרה **ש**הכניס את הדם ועדיין **לא כיפר,** וכדעת ר' אליעזר?


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:9
[Steinsaltz on Zevachim 83a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:9)

**אמר ר' ירמיה:** יש להביא ראיה ממה ששנינו בברייתא: **ממשמע שנאמר** בסדר העבודה ביום הכיפורים: **"ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש** יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש... והשורף אותם יכבס בגדיו...." (ויקרא טז, כז). **מה תלמוד לומר** מה בא ללמד הכתוב הנוסף **"והשרף"?**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:10
[Steinsaltz on Zevachim 83a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:10)

מיד תוהים על עצם השאלה: **מה תלמוד לומר "והשרף"?!** והרי **לגופיה איצטריך** [לגופו הוצרך], ללמדנו שהשורף את פר ושעיר יום הכיפורים נטמא בכך! **אלא** כך שואלת הברייתא: **מה תלמוד לומר** פעמיים, "פר ה**חטאת"** "שעיר ה**חטאת"?** והרי יכול היה לאמר "ואת פר ושעיר החטאת"!


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:11
[Steinsaltz on Zevachim 83a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:11)

**לפי ש**אילו היה כתוב בו רק פעם אחת "חטאת" **לא למדנו אלא ל**דינם של **פר ושעיר של יום הכפורים שנשרפין** על **בית הדשן** שהם **מטמאין בגדים** של הנושא אותם, ואולם **שאר** הקרבנות ה**נשרפין מנין** לנו — **תלמוד לומר "חטאת" "חטאת",** לרבות כל החטאות הנשרפות, אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:12
[Steinsaltz on Zevachim 83a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:12)

**ר' מאיר אומר: אינו צריך** ללימוד מ"חטאת" "חטאת". אלא כך למדים: **הרי הוא אומר** בפסוק זה: **"ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת...** יוציא אל מחוץ למחנה" וכו', **שאין תלמוד** (צורך) **לומר** להזכיר לגביהם "אשר הובא את דמם **לכפר** בקודש", ואם כן **מה תלמוד לומר "לכפר"? לימד על כל** הקרבנות **המתכפרים** בפנים **שהשורפן מטמא בגדים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:13
[Steinsaltz on Zevachim 83a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:13)

ויש לשאול: **ור' יהודה,** ש**"לכפר" לא משמע ליה** [לו] כמקור להלכה זו, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **לאו** [האם לא] **משום דמיבעיא ליה** [שצריך אותה את המלה הזו] **לגזירה שוה,** כדי ללמד שדם חטאת חיצונה שנכנס להיכל אינו נפסל אלא אם כיפר, וכשיטת ר' שמעון? ומכאן איפוא תשובה לשאלת הגמרא.


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:15
[Steinsaltz on Zevachim 83a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:15)

א משנה **המזבח מקדש** אף דבר פסול שעלה עליו, ואינו מקדש הכל אלא **את** הדבר **הראוי לו.** הלכה זו היתה הלכה מוסכמת, אלא שנחלקו חכמים ביחס להגדרה המדוייקת מה הוא "הראוי לו".


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:16
[Steinsaltz on Zevachim 83a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:16)

**ר' יהושע אומר: כל הראוי לאישים,** כל דבר שדרכו להישרף באש המזבח (עולות ואימורים וכיוצא בהם) — **אם עלה** על המזבח, הרי גם אם היה פסול **לא ירד,** כיון שהתקדש בעלייתו למזבח, והרי הוא קרב עליו, **שנאמר** בפרשת קרבן עולה: **"היא העלה על מוקדה"** (ויקרא ו, ב), ללמד: **מה עולה שהיא ראויה לאישים** ("על מוקדה") **אם עלתה לא תרד אף כל** דבר רגיל **שהוא ראוי לאישים** למזבח **אם עלה לא ירד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:17
[Steinsaltz on Zevachim 83a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:17)

**רבן גמליאל אומר: כל הראוי** לעלות למזבח (גם אם אינו נשרף באש המזבח) — **אם עלה לא ירד,** אף שהוא פסול, **שנאמר: "היא העלה על מוקדה על המזבח",** (ויקרא ו, ב), ללמד: **מה עולה שהיא ראויה למזבח, אם עלתה לא תרד** — **אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלתה לא תרד.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:18
[Steinsaltz on Zevachim 83a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:18)

ומעירים: **אין** הבדל למעשה **בין דברי רבן גמליאל לדברי ר' יהושע אלא הדם והנסכים** הפסולים, שאינם עולים לאישים אבל ניתנים על המזבח, **שרבן גמליאל אומר: לא ירדו,** שהרי ראויים למזבח, **ור' יהושע אומר: ירדו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 83a:19
[Steinsaltz on Zevachim 83a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/83a:19)

**ר' שמעון אומר:** נסכים הבאים יחד עם הקרבן, ונפסלו, בין אם היה **הזבח כשר ונסכים** הבאים עמו **פסולין** (כגון שנטמאו או שיצאו חוץ למקומם), ובין אם היו **הנסכים** כשלעצמם **כשירים ו**אולם **הזבח פסול** (ולכן גם הנסכים נפסלו, שהרי הם באים מחמת הזבח), **אפילו זה וזה פסולין** — בכל אלה, **הזבח לא ירד,** שכן המזבח קידשו, **והנסכים ירדו.**