## Steinsaltz on Zevachim Daf 86a

###### Steinsaltz on Zevachim 86a:1
[Steinsaltz on Zevachim 86a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:1)

**יכול** אתה לפרש ש**יחלוץ** (יוציא) הכהן תחילה את ה**גידין ועצמות** מן הקרבן, **ו**רק אחר כך **יעלה** את ה**בשר** בלבד **לגבי** (אצל) ה**מזבח?** **תלמוד לומר: "והקטיר הכהן את הכל** המזבחה" (ויקרא א, ט), ואף את הגידים והעצמות. **הא** [הרי] **כיצד** יעשה איפוא בגידים ובעצמות? אם היו **מחוברין** — **יעלו, ואם** **פירשו, אפילו הן בראש המזבח** — **ירדו. ומעירים:**


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:2
[Steinsaltz on Zevachim 86a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:2)

**מאן תנא דשמעת ליה דאמר** [מיהו התנא ששמעת אותו שהוא אומר]: **פירשו ירדו?** דעת **רבי היא. דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **"והקטיר הכהן את הכל המזבחה"** (ויקרא א, ט) — הרי לשון זו ("הכל") באה **לרבות** להקרבה אף את **העצמות והגידין והקרנים והטלפים,** ו**אפילו פירשו** מגוף הקרבן.


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:3
[Steinsaltz on Zevachim 86a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:3)

**ואלא מה אני מקיים "ועשית עלתיך הבשר והדם"** (דברים יב, כז), שמשמעו דווקא בשר ודם ולא עצמות וגידים? כתוב זה בא **לומר לך** הלכה אחרת: **עיכולי עולה** חתיכות בשר שאחזה בהם האש, ופקעו משם, **אתה מחזיר** לאש, **ואי אתה מחזיר עיכולי גידין ועצמות.**


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:4
[Steinsaltz on Zevachim 86a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:4)

ואילו **רבי אומר, כתוב אחד אומר: "והקטיר הכהן את הכל המזבחה"** — הרי זה **ריבה** אף גידים ועצמות, **וכתוב אחד אומר: "ועשית עלתיך הבשר והדם"** — הרי זה **מיעט** כל דבר חוץ מבשר ודם, **הא** [הרי] **כיצד** יעשה איפוא בגידים ועצמות? אם היו **מחוברין** לזבח — **יעלו, פירשו** ממנו, **אפילו הן בראש המזבח** — **ירדו.**


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:5
[Steinsaltz on Zevachim 86a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:5)

א שנינו במשנה שדברים שאינם עומדים כלל להקרבה, כגון עצמות וגידים, בזמן שהם מחוברים לקרבן יעלו, ואם **פירשו לא יעלו [וכו']. אמר ר' זירא: לא שנו אלא שפירשו** מן הזבח **כלפי מטה** כלומר, חוץ למזבח, שנתרחקו בכך מן המערכה. **אבל** אם פירשו מן הזבח **כלפי מעלה** שנתקרבו אל המערכה — **קרובי הוא דאקריבו** [התקרבו] יותר **לעיכול** (להקרבה), ויעלו. ותמהים: **ואפילו פירשו** יקרבו?! והרי אמרנו כי רק כשהם מחוברים יעלו!


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:6
[Steinsaltz on Zevachim 86a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:6)

**אמר רבה, הכי קאמר** [כך הוא אומר], זו כוונת הדברים: **לא שנו,** כלומר, לא הוצרכנו לומר שעצמות וגידים שפירשו לא יעלו **אלא** במקרה **שפירשו לאחר זריקה** של הדם, כיון שבשעה שנזרק הדם והותר הקרבן בהקרבה היו מחוברים לבשר, וראויים ליקרב עמו. **אבל** אם **פירשו** מן הזבח **קודם זריקה,** אין צורך לומר שלא יעלו, אלא כיון שאינם ראויים באותה שעה להקרבה, **אתאי** [באה] ה**זריקה ושריתינהו** [והתירה אותם] כפי שהתירה את עור העולה לכהנים, והריהם מותרים לכל שימוש שהוא, ו**אפילו למעבד מינייהו קתא דסכיני** [לעשות מהן מן העצמות והקרנים קתות של סכינים].


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:7
[Steinsaltz on Zevachim 86a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:7)

ומסבירים: **סבר לה כי הא** [סבור הוא כמו שיטה זו] ש**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' ישמעאל: נאמר "לו יהיה" בעולה** ("עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה", ויקרא ז, ח), **ונאמר** "הכהן אשר יכפר בו **לו יהיה"** (ויקרא ז, ז) **באשם,** ללמד בגזירה שווה: **מה אשם** — לאחר זריקת הדם **עצמותיו מותרין** לכהן לכל שימוש, שהרי רק אימוריו קרבים, וכל שאר הזבח ניתן לכהנים, **אף עולה** — **עצמות** (שאינן מחוברות) **מותרין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:8
[Steinsaltz on Zevachim 86a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:8)

ומעירים: הביטוי "לו יהיה" שממנו נלמדה הגזירה השווה הינו **מופני** [מופנה] שאינו נצרך לעניינו, ונאמר איפוא רק לשם הדרשה. וכלל הוא שגזירה שווה שכזו אין מקשים עליה. **דאי לא מופני** [שכן אם אינו מופנה], **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך] ולהקשות על ההשוואה שבין אשם ועולה, ולומר: **מה לאשם שכן בשרו מותר,** ולכן גם עצמותיו מותרים. ואין ללמוד מכאן לעולה שבשרה כולו עולה למזבח! ומהו אותו כתוב מופנה — **"לו יהיה"** האמור לגבי עולה **יתירא כתיב** [יתר הוא כתוב], שדי היה במה שנאמר "עור העולה אשר הקריב לכהן", ואין צורך לחזור ולומר "לו יהיה", אלא מופנה הוא לגזירה שווה.


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:9
[Steinsaltz on Zevachim 86a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:9)

**מתיב** [מקשה] **רב אדא בר אהבה** ממה ששנינו בברייתא: **עצמות** של **קדשים** כלומר, קדשי קדשים העומדים לאכילה, כגון חטאת ואשם, **לפני** ה**זריקה** של הדם — **מועלין בהן** כלומר, יש בהם דין מעילה, כדין בשר קדשי קדשים קודם זריקה,


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:10
[Steinsaltz on Zevachim 86a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:10)

**לאחר זריקה** — **אין מועלין בהן,** שהרי אינם עומדים להקרבה. **ו**אילו עצמות **של עולה** — **מועלין בהן לעולם,** והרי זה שלא כרבה, שאמר שאם פירשו עצמות העולה קודם זריקה הריהם מותרים בהנאה!


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:11
[Steinsaltz on Zevachim 86a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:11)

ומשיבים: **אימא** [אמור] כך: **ושל עולה,** אם **פירשו לפני זריקה** ונזרק הדם — **אין מועלין בהן,** אם פירשו **לאחר זריקה** — **מועלין בהן לעולם.**


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:12
[Steinsaltz on Zevachim 86a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:12)

ואומרים: **ופליגא** [וחלוקה] שיטה זו של רבה, על שיטת **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: פירשו** עצמות העולה **לפני זריקה** — **מועלין בהם,** פירשו **לאחר זריקה** — **לא נהנין** מהם, שחכמים אסרום בהנאה, **ו**אולם אם נהנו **לא מועלין** בהם, אין בהם דין מעילה, שכן מדין תורה הותרו בזריקת הדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:13
[Steinsaltz on Zevachim 86a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:13)

ב משנה **וכולן** כל אלה הפסולים להקרבה ששנינו בהם (פד,א) שאם עלו על המזבח לא ירדו, במקרה **שפקעו** (ניתזו) מחום האש **מעל גבי המזבח** — **לא יחזיר** אותם הכהן למזבח. **וכן גחלת שפקעה מעל גבי המזבח** — **לא יחזיר. איברים** של עולה כשירה **שפקעו מעל גבי המזבח,** אם פקעו **קודם חצות** הלילה — **יחזיר, ומועלין בהן** (יש בהם דין מעילה) **לאחר חצות** — **לא יחזיר, ואין מועלין בהם,** שכן כבר נעשתה מצוותם, וכל שנעשתה מצוותו שוב אין בו מעילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:14
[Steinsaltz on Zevachim 86a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:14)

ועוד בדין דברים הפסולים להקרבה שאם עלו לא ירדו: **כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו,** והריהו קרב, **כך הכבש מקדש,** שכל דבר שעלה לכבש דינו כאילו עלה על המזבח. **כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן, כך הכלים** של קודש **מקדשין** את הדברים שמניחים בהם.


###### Steinsaltz on Zevachim 86a:15
[Steinsaltz on Zevachim 86a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86a:15)

ג גמרא על דברי המשנה שאיברי עולה שפקעו מעל המזבח לפני חצות יחזירם, ולאחר חצות אין צורך להחזירם, שואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי דאית בהו** [אם מדובר כשיש בהם] **ממש** באיברים, שלא נשרפו כליל, ויש בהם עדיין מקצת בשר — **אפילו לאחר חצות נמי** [גם כן] צריך להחזירם! **אי דלית בהו** [אם שאין בהם] **ממש** ונעשו אפר — **אפילו קודם חצות נמי** [גם כן] **לא!** ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו אלא