## Steinsaltz on Zevachim Daf 86b

###### Steinsaltz on Zevachim 86b:1
[Steinsaltz on Zevachim 86b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:1)

**בשרירי** [באיברים קשים] שהאש אכלה בהם עד שנתייבשו, אך לא נעשו אפר, ועד חצות יש מצוה להקטירם. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] שזמן חצות הלילה קובע בענין זה?


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:2
[Steinsaltz on Zevachim 86b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:2)

**אמר רב, כתוב אחד אומר: "כל הלילה והקטיר",** שמצוה להקטיר כל הלילה את איברי העולה, כאמור: "היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר" (ויקרא ו, ב), **ו**אילו **כתוב אחד אומר: "כל הלילה... והרים** את הדשן אשר תאכל האש את העולה... ושמו אצל המזבח" (ויקרא ו, ב—ג), משמע שכבר מתחילת הלילה ניתן להרים את הדשן, ובכלל זה איברי העולה שכבר אכלה האש.


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:3
[Steinsaltz on Zevachim 86b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:3)

וכדי ליישב סתירה זו יש לומר: **חלקיהו** את הלילה לשני חלקים, **חציו ל**מצות **הקטרה** ומה שפקע — יחזיר, **וחציו להרמה** שמחצות הלילה נגמרה מצות ההקטרה, וניתן להרים את הדשן.


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:4
[Steinsaltz on Zevachim 86b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:4)

על דברי רב, שרק בחצות מתחילה מצות תרומת הדשן, **מתיב** [מקשה] **רב כהנא** מן המשנה: **בכל יום תורם את המזבח** מרים ממנו מעט דשן ומניחו בצד המזבח, **מ**זמן **קרות הגבר** (קריאת הכרוז בבית המקדש, או קריאת התרנגול) **או** בזמן ה**סמוך לו,** בין **מלפניו [או] מאחריו, ביום הכיפורים** — תורם **בחצות,** ואילו **ברגלים** — תורם **באשמורת הראשונה,** בסוף השליש הראשון של הלילה. ומעתה יש לשאול: **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר שזמן תרומת הדשן **מחצות דאורייתא** [מן התורה] היא, כפי שדרש רב מן הכתובים, **היכי מקדמינן והיכי מאחרינן** [כיצד מקדימים אנו ברגלים וכיצד מאחרים אנו בכל ימות השנה]?


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:5
[Steinsaltz on Zevachim 86b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:5)

**אלא אמר ר' יוחנן:** לא מכאן למדים את זמנה של תרומת הדשן, אלא באופן זה: **ממשמע שנאמר** לענין הקטרת האיברים **"כל הלילה"** (ויקרא ו, ב), **איני יודע ש**היא **עד הבקר?** אם כן **מה תלמוד לומר** מיד אחר כך **"עד בקר"** (ויקרא ו, ב)? ללמדנו לענין תרומת הדשן הנזכרת מיד אחר כך: **תן בקר לבקרו של לילה** כלומר, יכול אתה להקדים ולעשותה כבר מתחילת הלילה,


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:6
[Steinsaltz on Zevachim 86b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:6)

**הלכך** [על כן] ב**כל יומא** [יום] מימות השנה **מקרות הגבר סגי** [מספיק]. **ביום הכיפורים, משום חולשא** [חולשה] של **כהן גדול** שהרי עליו מוטלת כל עבודת היום — מקדימים ותורמים **מחצות. ברגלים, דנפישי** [שמרובים] **קרבנות** שמביאים העולים לרגל, **דקדמי אתו** [שמשום כך מקדימים ובאים] **ישראל** לבית המקדש עם קרבנותיהם — תורמים את הדשן כבר **מאשמורת הראשונה, כדקתני סיפא** [כמו ששנו בסופה] של משנה זו, כי ברגלים **לא היתה קריית** (קריאת) **הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 86b:7
[Steinsaltz on Zevachim 86b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/86b:7)

א ובענין ששנינו במשנתנו, שאיברים שאכלה האש ונתקשו ("שרירי"), חצות הלילה מחשיבם כמעוכלים, ונגמרה מצוותם, ואם פקעו מן המזבח אין צורך להחזירם. **איתמר** [נאמר] כי נחלקו אמוראים בבעיה הבאה: **פירשו** האברים מעל המזבח **קודם חצות, והחזירן אחר חצות,** כך שבחצות לא נשלם עיכולם — מתי ייחשבו כמעוכלים, ואם יפקעו שוב לא יהא צורך להחזירם? **רבה אמר:**