## Steinsaltz on Zevachim Daf 88a

###### Steinsaltz on Zevachim 88a:1
[Steinsaltz on Zevachim 88a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:1)

**חטאת העוף פסולה,** אם מלקה בראש המזבח **היכי** [כיצד] **מזה מדמה** על קיר המזבח? הרי כשמגביה בידו את העוף לשם כך **הוה ליה** [הריהו] נעשה **ירוד** ושוב אינו יכול להזותו, כדין פסולים שאם ירדו שוב לא יעלו! וכן **שאר** דמי קרבנות **פסולים** שעלו למזבח **היכי זריק להו** [כיצד זורק] **מדמה** כאשר בשעת הזריקה הוא באויר המזבח? אלא ודאי אויר מזבח נחשב כמזבח.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:2
[Steinsaltz on Zevachim 88a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:2)

ודוחים: אפשר לומר שאינו זורק את הדם כדרכו, אלא **דמגע להו** [שמגיע, מצמיד אותם] לקיר המזבח, כך שהדם נוגע מיד במזבח ואינו נמצא באויר. את התירוץ הזה דוחים: וכי שעושה כן בחטאת העוף **הא** [זו] **הזאה היא?** **מיצוי היא,** האמור בעולת העוף, ואין עושים כן בחטאת! וכן בשאר קרבנות פסולים, שעושה כן, **הא** [זו] **זריקה** היא? הלוא **שפיכה היא!**


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:3
[Steinsaltz on Zevachim 88a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:3)

**ועוד,** וכי **דרך הזאה בכך?** וכי **דרך זריקה בכך?** אלא מכאן שאויר המזבח כמזבח הוא נחשב.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:4
[Steinsaltz on Zevachim 88a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:4)

**אמר רב אשי: אי דנקט להו** [אם במקרה שאוחז אותם הכהן] **בראש המזבח,** את הדם או את האיברים הפסולים, **הכי נמי** [אכן כך], הרי זה נחשב כאילו הגיעו למזבח עצמו, ושוב לא ירדו. ואולם **כי קאמר** [כאשר אמר] כאשר נשאלה השאלה הרי זה במקרה **דתלנהו** [שעומד על רצפת העזרה ותולה אותם] את האיברים **בקניא** [בקנה] מעל המזבח. ובזה נשאלה השאלה: **מאי** [מה] הדין? שאלה זו לא נפתרה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:5
[Steinsaltz on Zevachim 88a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:5)

א משנה ולענין מה ששנינו במשנה הקודמת, שכלי שרת מקדשים את הניתן בתוכם, מוסיפים: **כלי הלח** המשמשים לנוזלים (כגון דם ויין ושמן) — **מקדשין את הלח** בלבד, **ומדות יבש** הכלים המשמשים לדברים יבשים **מקדשות את היבש** בלבד. אבל **אין כלי הלח מקדשת את היבש, ולא** כלי ה**יבש מקדש את הלח,** שלא לצורך זה נעשו. **כלי הקודש שניקבו, אם** עדיין **עושין בהן מעין מלאכתן שהיו עושין** כאשר **הן שלימים** — **מקדשין, ואם לאו** [לא] — **אין מקדשין. וכולן** כל המידות הללו **אין מקדשין אלא** בהיותם **בקודש** בעזרה, ולא מחוצה לו.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:6
[Steinsaltz on Zevachim 88a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:6)

ב גמרא על דברי המשנה שכלי הלח אינם מקדשים את היבש, **אמר שמואל: לא שנו אלא מדות** של לח, שמודדים בהם את היין והשמן, **אבל מזרקות** שמקבלים בהם את דם הקדשים **מקדשין** גם את היבש, **שנאמר:** "מזרק אחד כסף... **שניהם מלאים סלת"** (במדבר ז, יג), הרי שנעשים גם לצורך סולת שהיא יבשה.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:7
[Steinsaltz on Zevachim 88a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:7)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא מדיפתי לרבינא:** הלוא **מנחה לחה היא** כיון שהיא בלולה בשמן (במדבר ז, יג), ואין מכאן ראייה לדבר שהוא יבש לגמרי, כגון סולת! **אמר ליה** [לו]: **לא נצרכה** הוכחה זו שאמר שמואל **אלא ליבש שבה,** שהרי גם אם נבללה בשמן יש בה חלקים שנשארו יבשים. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] תירוץ אחר: **מנחה** אף שהיא בלולה בשמן **לגבי דם כיבש דמי** [נחשבת], ומכאן יש ללמוד לכל דבר יבש.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:8
[Steinsaltz on Zevachim 88a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:8)

ועוד **אמר שמואל: כלי שרת אין מקדשין אלא** כשהם **שלימין** ולא נקובים, **אין מקדשין אלא מלאין** כשיש בהם שיעור הראוי להקרבה, **אין מקדשין אלא מתוכן,** ולא מה שנגע בחלק החיצון של הכלי. **ואמרי לה** [ויש אומרים אותה] בלשון אחרת: **אין מקדשין אלא שלימין, ומלאים, ומבפנים** כלומר, כשהם מצויים בעזרה.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:9
[Steinsaltz on Zevachim 88a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:9)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] בין שתי הלשונות הללו? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] לענין **בירוצי מדות** מה שעולה וגודש מעל גובה שפתו של הכלי, שלפי הלשון "מתוכן" משמע שמה שאינו בתוך הכלי ממש — אינו מתקדש. ומעירים: **במתניתא תנא** [בברייתא שנה] כשתי הלשונות: **אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומתוכן ובפנים.**


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:10
[Steinsaltz on Zevachim 88a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:10)

ולענין שאין מקדשים אלא מלאים, **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא שאין דעתו** מתחילה **להוסיף** על מה שהכניס לכלי, **אבל** אם היתה **דעתו להוסיף** — **ראשון ראשון קודש,** אפילו בכמות קטנה.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:11
[Steinsaltz on Zevachim 88a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:11)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **מלאין** — **אין מלאין אלא שלימין. אמר ר' יוסי: אימתי? בזמן שאין דעתו להוסיף, אבל דעתו להוסיף** — **ראשון ראשון קודש.**


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:12
[Steinsaltz on Zevachim 88a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:12)

ג שנינו במשנה: **אין כלי הלח מקדש** את היבש. **אמר רב, ואיתימא** [ויש אומרים] **רב אסי: אין מקדשין** כדי להכשיר את מה שבתוכם **ליקרב** למזבח, **אבל מקדשין ליפסל** שנפסלים בדברים הפוסלים את הקדשים, כגון שנגע בהם טבול יום, שאינו פוסל במגעו אלא קדשים, או שיצאו חוץ לעזרה.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:13
[Steinsaltz on Zevachim 88a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:13)

**איכא דמתני לה אהא** [יש ששונים אותה את המימרה הזו על הלכה זו]: **אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה וביכורים מן המדומע** (ממה שנתערב בו מקצת תרומה). שכל שאינו כשר לאכילה לכל ישראל, אלא רק לכהנים — אין מביאים אותו כקרבן. **ואין צריך לומר** שאין מביאים מנחות ונסכים **מערלה וכלאי הכרם,** שאסורים גם לכהנים. **ואם הביא** — **לא קדש.** ועל כך **אמר רב, ואיתימא** [ויש אומרים] **רב אסי: לא קדש ליקרב, אבל קדש** כדי **ליפסל.**


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:14
[Steinsaltz on Zevachim 88a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:14)

ד כיון שנזכרו במשנה כלים שניקבו, מביאים בענין זה: **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כלי קדש שניקבו** — **אין מתיכין אותן** במקום הנקב כדי לסתום אותו, **ואין מתיכין לתוכן אבר** (עופרת) לצורך זה. **נפגמו** הכלים בשפתם — **אין מתקנין אותן. סכין שנפגם** — **אין משחיזין את פגימתה, נשמטה** מן הקת — **אין מחזירין אותה.** **אבא שאול אומר: סכין מטרפת היתה במקדש,** שהיתה נפגמת בקלות, ופעמים רבות עשתה את הבהמה טריפה, **ונמנו** (עשו הצבעה) **עליה כהנים וגנזוה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:15
[Steinsaltz on Zevachim 88a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: בגדי כהונה אין עושין אותם מעשה מחט, כדרך שתופרים בגד העשוי מחתיכות שונות, **אלא מעשה אורג** באריגה שלימה אחת, **שנאמר** בהם: **"מעשה ארג"** (שמות כ״ח:ל״ב). **נתגעלו** (נתלכלכו), **אין מכבסין** אותם **לא בנתר ולא באהל** המשמשים כחומרי כיבוס.


###### Steinsaltz on Zevachim 88a:16
[Steinsaltz on Zevachim 88a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/88a:16)

ושואלים בתמיהה: **הא** [אבל] **במים מכבסין** אותם? **אמר אביי, הכי קאמר** [כך אמר]: **הוגעו במים** אם נתלכלכו באופן שדי להם במים בלבד כדי לנקותם — **מכבסין אותו בנתר ואהל,**