## Steinsaltz on Zevachim Daf 93b

###### Steinsaltz on Zevachim 93b:1
[Steinsaltz on Zevachim 93b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:1)

ויש לשאול: **הא** [הלכה זו], שאין טעון כיבוס אלא דם שהתקבל בכלי וראוי להזאה, **תו** [עוד בנוסף] **למה לי?** והרי כבר שנינו שאם נשפך הדם מן הצואר על הרצפה אינו טעון כיבוס! ומשיבים: אין זו הלכה נוספת, אלא **מה טעם קאמר** [אומר] התנא: **מה טעם נשפך** הדם **על הרצפה ואספו אין טעון כיבוס? לפי שאין טעון כיבוס אלא דם שנתקבל בכלי וראוי להזייה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:2
[Steinsaltz on Zevachim 93b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:2)

א עוד שנינו במשנה, שאין דין כיבוס בגד אלא בדם חטאת ה**ראוי להזאה.** ושואלים: **למעוטי מאי** [למעט מה] באה הלכה זו? והרי כבר אמרנו שאין דם פסול טעון כיבוס! ומשיבים: **למעוטי** [למעט] אם **קיבל** הכהן דם מן הקרבן **פחות מכדי** שיעור **הזייה בכלי זה, ופחות מכדי הזייה בכלי זה,** ועירב את שני הדמים, שאף שעתה יש בהם שיעור הזאה אין הדם נחשב ראוי להזאה. ומנין שכך הוא?


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:3
[Steinsaltz on Zevachim 93b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:3)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] לענין מי חטאת של פרה אדומה שצריך לקדשם על ידי אפר הפרה, **ר' חלפתא בר שאול אומר: קידש** הכהן **פחות מכדי הזייה בכלי זה, ופחות מכדי הזייה בכלי זה** אף ששב ועירב אותם — **לא קידש.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:4
[Steinsaltz on Zevachim 93b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:4)

בעקבות הלכה זו **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: אם עשה כן הכהן **בדם** חטאת פנימית, שקיבל פחות משיעור הזיה בכלי זה ופחות משיעור בכלי זה, ועירבם, **מהו** דינו? וצדדי השאלה: האם **הלכתא** [הלכה למשה מסיני] **היא** בדין מי חטאת של פרה אדומה, שאם עשה כן — לא התקדשו בכך, **ומהלכתא לא גמרינן** [ומהלכה אין אנו למדים] לעניינים אחרים.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:5
[Steinsaltz on Zevachim 93b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:5)

**או דלמא** [שמא], **התם** [שם, במי חטאת] **מאי טעמא** [מה הטעם] שהם אינם כשרים? משום **דכתיב** [שנאמר] בשעת ההזאה: **"וטבל במים"** (במדבר יט, יח), בה"א הידיעה, ומשמע: באותם מים שנתן מתחילה בכלי, ומכאן שכשנתנם בכלי צריכים היו להיות ראויים להזאה. ואם כן, **הכא נמי כתיב** [כאן גם כן, בדם חטאת, נאמר]: **"וטבל** הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם" (ויקרא ד, ו), ונלמד באותו אופן, שיהא זה באותו דם שהיה כבר מתחילה ראוי להזאה, ואם לא היה בו מתחילה שיעור ראוי — אינו מתקדש.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:6
[Steinsaltz on Zevachim 93b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:6)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר ר' זריקא** שכך **אמר ר' אלעזר** בפירוש: אף בדם אם עשה כן — **לא קידש.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:7
[Steinsaltz on Zevachim 93b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:7)

ובאותו ענין **אמר רבא, תניא** [שנויה ברייתא] בענין חטאת פנימית, שמזים מדמה בהיכל: **"וטבל** הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם". ויש לדייק: "וטבל אצבעו בדם" — שיהא די דם כדי שיטבול בו את אצבעו, **ולא** שיהא **מספג** (מקנח) הדם באצבעו מדפנות הכלי ומתחתיתו. **"בדם"** — **עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו,** ולא כשהיה בו מתחילה פחות מכשיעור וחזר והוסיף לו. "והזה **מן הדם"** — **מן הדם ש**נזכר **בענין,** כלומר, מן הדם שבכלי.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:8
[Steinsaltz on Zevachim 93b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:8)

ומסביר רבא: **ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב בתורה] גם **"בדם"** וגם "וטבל", משום **דאי כתב רחמנא** [שאם היתה כותבת התורה] רק **"וטבל", הוה אמינא** [הייתי אומר]: די שיש בדם עכשיו כדי לטבול בו את האצבע, **אף על פי דליכא** [שאין, שלא היה] בדם **שיעור טבילה מעיקרו,** לכן **כתב [רחמנא]** [כתבה התורה] **"בדם".**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:9
[Steinsaltz on Zevachim 93b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:9)

**ואי כתב רחמנא** [ואם היתה כותבת התורה] רק **"בדם", הוה אמינא** [הייתי אומר] כי אם מתחילה היה בדם כשיעור הראוי, אינו צריך שתהא אצבעו טבולה בדם כל פעם שמזה, אלא **אפילו מספג** מקנח מדפנות הכלי — **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"וטבל",** שיהא בדרך טבילה.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:10
[Steinsaltz on Zevachim 93b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:10)

ומבררים עוד את האמור בברייתא "והזה מן הדם" — **מן הדם שבענין.** ושואלים: **למעוטי מאי** [למעט מה] בא התנא? **אמר רבא: למעוטי** [למעט] **שיריים ש**נותרו **באצבע** לאחר הזאה, שאינו יכול להזותם, אלא צריך כל פעם לחזור ולטבול את האצבע בדם שבכלי. והוסיף רבא: **מסייע** לו הדבר **לר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: שיריים שבאצבע פסולין.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:11
[Steinsaltz on Zevachim 93b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:11)

**אמר ליה** [לו] **רבין בר רב אדא לרב** (לרבא): **אמר תלמידך,** כך **אמר רב עמרם, תנינא** [שנינו] שלא כדברי ר' אלעזר: **היה מזה** מדם חטאות פנימיות, **וניתזה הזאה מידו** על הבגד, **עד שלא הזה** — **טעון כיבוס, משהזה** — **אין טעון כיבוס.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:12
[Steinsaltz on Zevachim 93b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:12)

**מאי לאו הכי קאמר** [האם לא כך אמר]: **עד שלא גמר מלהזות** — **טעון כיבוס,** אפילו ניתז משיריים שבאצבע, **משגמר להזות** — **אין טעון כיבוס?** ואם שיריים שבאצבע פסולים, מדוע הם טעונים כיבוס? השיב לו רבא: **לא, הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **עד שלא יצתה הזאה מידו** — **טעון כיבוס, משיצתה הזאה מידו** — מה שנותר על אצבעו **אין טעון כיבוס.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:13
[Steinsaltz on Zevachim 93b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:13)

**איתיביה** [הקשה לו] **אביי** ממה ששנינו בהזיית דמה של פרה אדומה: **גמר מלהזות** — **מקנח ידו בגופה של פרה.** ונדייק: **גמר** — **אין** [כן], **לא גמר** — **לא,** למרות שנותרו שיריים על אצבעו. ומכאן שאינם פסולים להזייה! **אמר ליה** [לו] רבא, כך יש להבין: **גמר** כל ההזאות — **מקנח ידו בגופה של פרה, לא גמר** — **מקנח אצבעו** אחר כל הזאה.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:14
[Steinsaltz on Zevachim 93b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:14)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **גמר** את כל ההזאות **מקנח ידו בגופה של פרה,** כפי **שנאמר: "ושרף את הפרה לעיניו** את עורה ואת בשרה ואת דמה" (במדבר יט, ה), הרי שצריך לשרוף את מה שנותר מדמה יחד עם בשרה. **אלא אצבעו במאי** [במה] **מקנח** לאחר כל הזאה? שאם יקנחנו בגופה של הפרה יידבקו בה השערות, והרי הוא צריך להמשיך ולהזות! **אמר אביי:** מקנח **בשפת מזרק** (כלי הדם), **כדכתיב** [כמו שנאמר]: **"כפורי זהב"** (עזרא א, י), והם המזרקים. והם נקראים "כפורים" משום שמכפרים (= מקנחים) בהם את הדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:15
[Steinsaltz on Zevachim 93b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:15)

ב משנה בתורה נזכר דין כיבוס דם חטאת מן הבגד (ויקרא ו, כ), ודנים מה נכלל בבגד שהזכירה התורה. **ניתז** מדם החטאת **על העור,** אם ניתז עליו **עד שלא הופשט** מן הבהמה — **אינו טעון כיבוס,** לפי שאינו נחשב כבגד, שהוא דבר הראוי לקבל טומאה. ואם ניתז הדם על העור משהופשט, ומעתה הוא ראוי לקבל טומאה, כשיחשוב להשתמש בו — **טעון כיבוס,** אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:16
[Steinsaltz on Zevachim 93b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:16)

**ר' אלעזר אומר: אף** אם ניתז הדם על העור **משהופשט** — **אינו טעון כיבוס** עד שיוכשר בפועל ככלי המקבל טומאה. זה הכלל בדיני כיבוס: אין כל הבגד חייב בכיבוס, **אלא מקום** שניתז עליו **הדם, ו**אין חייב בכיבוס אלא **דבר שהוא ראוי לקבל טומאה, ו**דבר שהוא **ראוי לכיבוס.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:17
[Steinsaltz on Zevachim 93b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:17)

**אחד הבגד** המפורש בתורה, **ואחד השק ואחד העור** — **טעונין כיבוס. ו**עוד בדיני כיבוס: **הכיבוס** נעשה **במקום קדוש** (בעזרה שבמקדש). **ו**כן **שבירת כלי חרס** שבשלו בהם חטאת (כאמור בויקרא ו, כא) אף היא צריכה להיעשות **במקום קדוש, ו**כן **מריקה ושטיפה בכלי נחושת** שהתבשלה בהם חטאת (ויקרא ו, כא) אף אלו צריכות להיעשות **במקום קדוש. זה חומר** (חומרה) שיש **בחטאת מקדשי קדשים** אחרים.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:18
[Steinsaltz on Zevachim 93b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:18)

ג גמרא על מחלוקת ר' יהודה ור' אלעזר במשנתנו האם דם שניתז על עור הבהמה שהופשט חייב בכיבוס, מבררים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלה, מה המקור לשיטותיהם]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] בברייתא: נאמר בדין כיבוס הבגד "ואשר יזה מדמה על ה**בגד"** (ויקרא ו, כ) — **אין לי אלא בגד, מנין לרבות** גם **עור משהופשט** מהבהמה? **תלמוד לומר** בהמשך הפסוק: **"אשר יזה עליה תכבס"** (ויקרא ו, כ) — לרבות כל שהוזה עליו מן הדם.


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:19
[Steinsaltz on Zevachim 93b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:19)

ומעתה יש לשאול: **יכול שאני מרבה** לדין כיבוס אף **עור עד שלא הופשט? תלמוד לומר: "בגד"** — **מה** פיסת **בגד** כלשהי הריהי דבר **הראוי לקבל טומאה,** אם יחשוב להשתמש בה, כטלאי לבגדו, **אף כל** דבר **הראוי לקבל טומאה** כשיחשוב להשתמש בו כמות שהוא, חייב מעתה בכיבוס. ועור — רק משהופשט ראוי הוא לקבל טומאה, אם יחשוב להשתמש בו כשטיח וכיוצא בו, אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Zevachim 93b:20
[Steinsaltz on Zevachim 93b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Zevachim/r/93b:20)

ואילו **ר' אלעזר,** הסבור שאף משהופשט העור אין הוא חייב בכיבוס, **אומר,** כך יש לדרוש את הכתוב: **"בגד"** — **אין לי אלא בגד, מנין לרבות** גם **שק**