## Sulam on Zohar, Bereshit I

###### Sulam on Zohar, Bereshit I 10:1
[Sulam on Zohar, Bereshit I 10:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Bereshit%20I/r/10:1)

**עד הכא ה' אלהינו ה', אלין תלתא דרגין לקבל רזא דא עלאה בראשית ברא אלהים:** עד כאן ה"ס ה' אלקינו ה', וג' מדרגות האלו הן כנגד סוד העליון הזה, שבהכתוב בראשית ברא אלקים. פירוש כי **ה' אלהינו ה',** הם חכמה בינה דעת, **ה'** הוא חכמה, **אלהינו** הוא בינה, **ה'** הוא דעת. וכן **בראשית ברא אלהים** נתבאר לעיל בסוד השמות **אהיה אשר אהיה,** שהם ג"כ חכמה בינה דעת. וז"ש **עד הכא** כל המתבאר עד כאן, ה"ס **ה' אלהינו ה', אלין תלתא דרגין** אלו שלש המדרגות שבג' שמות הללו, שהם חב"ד, הם **לקבל רזא דא עלאה בראשית ברא אלהים,** הם כנגד סוד עליון הזה המרומז בהכתוב **בראשית ברא אלהים,** כי **בראשית** שמיה **אהיה** כנ"ל, והיינו **אהיה קדמאה,** חכמה. ו **ברא** ה"ס **אשר** דנפק מ **ראש,** וכן חזרתו ל **ראש** בסוד **זהר סתים,** שהוא בינה, והוא בחינת **אלהים טמירא סתימא,** כי עמיק וסתים בשמא ואינו יכול להתגלות בלי חסדים. ו **אלהים** הנגלה ה"ס **אהיה בתראה** דהיינו דעת, כי אחר שיצאה קומת חו"ג על מסך דזו"ן ונתלבשה החכמה בהחסדים, אז נתחברו **מ"י אל"ה** ואשתלים שמא ד **אלהים,** כי הגילוי של שם **אלהים** בא רק בסוד **אהיה בתראה** שהוא הדעת, ובחינת הזו"ן. הרי ש **בראשית ברא אלהים** הם ג"כ חב"ד כמו **אהיה אשר אהיה** וכמו **ה' אלהינו ה'.**


###### Sulam on Zohar, Bereshit I 10:2
[Sulam on Zohar, Bereshit I 10:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Bereshit%20I/r/10:2)

וזה אמרו **בראשית רזא קדמאה** המלה בראשית היא סוד הקדמון, דהיינו חכמה הנקראת ראשית. **ברא רזא סתימא לאתפשטא מתמן כלא,** המלה ברא, יורה על סוד סתום, כדי שיתפשט הכל משם. פירוש כי מלת **ברא** יורה **סתימא** ומיעוט, וה"ס הזריעה, ד **חולם שורק חירק.** שהכל מתפשט ומתקיים ע"י הזריעה הזאת (כמ"ש לעיל). **אלהים רזא לקיימא כלא לתתא,** השם אלקים, סודו הוא, לקיים הכל למטה. פירוש, כי ע"י חיבור **מ"י אל"ה** לאשלמא שמא ד **אלהים,** שהוא ע"י לבוש דחסדים דנהיר בסוד הדעת, ממנו מתקיימים **כלא,** הן החו"ב והן הזו"ן שלמטה, כנ"ל. **את השמים, דלא לאפרשא לון דכר ונוקבא כחדא,** המלות את השמים יורה על דכר ונוקבא כאחד, שאסור להפריש אותם פירוש, הז"א נקרא **שמים** כנ"ל, והנוקבא שלו נקראת **א"ת,** ונמצא כי **את השמים** יורה על ז"א ונוקבא ביחד. וע"כ נרמזת גם ה **נוקבא** בהז"א, להורות שאסור להפריש ביניהם אלא ליחד אותם **כחדא,** שהם סוד קול ודיבור, **הוי"ה אדנ"י,** והקול ודיבור מיוחדים כאחד.