## Sulam on Zohar, Bereshit II

###### Sulam on Zohar, Bereshit II 229:1
[Sulam on Zohar, Bereshit II 229:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Bereshit%20II/r/229:1)

**כגוונא דא תלמידי חכמים דמתפרשן מנשייהו כל אינון יומין דשבתא בגין לאתעסקא באורייתא:** על דרך זה הם התלמידי חכמים שנפרשים מנשותיהם כל ימות השבוע, כדי שלא יתבטלו מעסק התורה. **זווגא עלאה אזדווג בהו ולא מתפרשא מנייהו בגין דישתכח דכר ונוקבא.** זווג העליון מזדווג בהם, והשכינה אינה מסתלקת מהם, כדי שיהיו זכר ונקבה. **כיון דעאל שבת בעיין תלמידי חכמים לחדתא לדביתהו בגין יקר זווגא עלאה ולכוונא לבייהו ברעותא דמאריהון כמה דאתמר,** כיון שנכנס השבת, צריכים תלמידי חכמים לשמח לנשותיהם בשביל כבוד זווג העליון, כי גורמים זווג עליון להשפעת נשמות כנ"ל, וצריכים לכוון לבם ברצון רבונם, כמו שאמרו.


###### Sulam on Zohar, Bereshit II 229:2
[Sulam on Zohar, Bereshit II 229:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Bereshit%20II/r/229:2)

פירוש, כמו שנתבאר לעיל ב' דרכים בסתם בני אדם, שבהיותם בדרך הם אז בבחי' זווג העליון, ובביתם הם בבחינת זווג התחתון, כן נבחן אצל תלמידי חכמים אותם ב' הדרכים, אלא בהפרש מימות החול לשבת. שבימות החול שהם נפרשים מנשותיהם מסבת עסק התורה, הם אז כמו היוצא לדרך, דהיינו בזווג עליון, ובליל שבת דומים להחוזרים לבית, שפוקדים את אשתם וממשיכים נשמה עליונה מזווג קב"ה ושכינתיה.