## Sulam on Zohar, Bereshit II

###### Sulam on Zohar, Bereshit II 264:1
[Sulam on Zohar, Bereshit II 264:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Bereshit%20II/r/264:1)

**ובגין דארחיה דהאי נהורא תכלא לשיצאה ולמהוי אכיל כל מה דאתדבק ביה תחותיה כד רעוא אשתכח ושרגא דליק בחבורא חד:** ומשום שדרכו של אור תכלת הזה לכלות ולשרוף כל מה שנתדבק בו מתחתיו, אז כאשר נמצא עת רצון והנר דולק ביחוד אחד, **כדין כתיב ותפול אש ה' וגו' וכדין אתיידע דההיא שרגא דליק בחבורא חד וקשורא חד,** אז כתוב ותפול אש ה' ותאכל את העולה וגו'. ואז, כאשר נשרף הכל מתחתיו, נודע שהנר, דהיינו השכינה, דולק בחיבור אחד. ויחוד אחד. כי **נהורא תכלא אתדבק בנהורא חוורא ואיהו חד.** מבאר איך הם אחד, ואומר אור התכלת שהיא הנוקבא, נתחבר עם אור הלבן, שהוא ז"א, ונעשו שניהם אחד. וכן אור התכלת **אכיל תחותיה תרבין ועלוון, דמשמע דהא לא אכיל תחותיה אלא בזמנא דאיהו סליק,** וכן אור התכלת אוכל ושורף מתחתיו חלבים ועולות, שמשמע שאינו אוכל ושורף מתחתיו אלא דוקא בזמן שהיא עולה לאור הלבן. נמצא, **וכלא אתקשר ואתחבר בנהורא חוורא, וכדין שלמא דעלמין כלהו, וכלא אתקשר ביחודא חד,** ונמצא שהכל, דהיינו העשן ואור התכלת, נקשר ונתחבר באור הלבן, ואז נמשך השלום בכל העולמות, והכל נקשר ביחוד אחד.