## Sulam on Zohar, Emor

###### Sulam on Zohar, Emor 326:1
[Sulam on Zohar, Emor 326:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Emor/r/326:1)

**ר׳ אבא אמר וכו׳:** רא״א, איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו, בוא וראה, כשהיו ישראל במצרים, היו יודעים באלו שרי העולם הממונים על שאר העמים, וכל אחד היה לו אליל מהם בפני עצמו. כיון שנתקשרו בקשר האמונה, והקב״ה קרב אותם לעבודתו, נפרדו מהם ונקרבו להאמונה העליונה הקדושה. ומשום זה כתוב, איש איש כי יקלל אלקיו, דהיינו את אחד מע׳ שרים הנ״ל, ואע״פ שעבודה זרה הוא, כיון שאני מניתי אותם לממונים להנהיג העולם, מי שמקלל ומבזה אותם, ונשא חטאו, ודאי. כי ברשותי הם עומדים והולכים ומנהיגים בני העולם. אבל ונוקב שם ה', מות יומת, ולא כתוב ונשא חטאו כמו באלו ע׳ שרים, אלא מות יומת, מות בעולם הזה, יומת בעולם הבא, ולאלו ע׳ שרים, ונשא חטאו, משום שמבזה מעשה ידי, מבזה את משמשי שאני ממנה, והוא אסור, אבל מיתה אינו מתחייב בהם.