## Sulam on Zohar, Emor

###### Sulam on Zohar, Emor 66:1
[Sulam on Zohar, Emor 66:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Emor/r/66:1)

**ה״א שלימותא דכלא וכו׳:** ה׳ של השם הויה, היא שלימות הכל למעלה ולמטה. והרי למדנו, **ה׳** היא ידועה, שהיא בינה, דהיינו ישסו״ת, ה **א׳** של מילוי **ה״א,** היא **יו״ד,** כי צורת **א׳** היא **ו׳** באמצע, ולמעלה **י',** ולמטה **ד׳,** שהיא שלמות ג׳ אותיות שהן בראש, הסתומות ב **י׳** דהויה, אשר במילוי היא אותיות יו״ד, והרי העמידוהו, כנ״ל בדבור הסמוך. והכל דבר אחד הוא, כי שלמות השם הקדוש הוא שלמות שלמעלה ולמטה. משום זה פעמים ה **ה׳** לוקחת **א׳** למילוי, והיינו בזמן שמתעטרת בעטרותיה.


###### Sulam on Zohar, Emor 66:2
[Sulam on Zohar, Emor 66:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Emor/r/66:2)

פירוש. כי נתבאר לעיל, שאע״פ שה **י׳** דהויה, שהיא או״א עילאין, משפעת חכמה, לישסו״ת, שהם **ה׳** דהויה, מכל מקום או״א לעצמם הם סתומים מחכמה, ומתגלית רק בישסו״ת שהיא **ה׳** דהויה, ע"ש. וז״ש **ה׳ שלימותא דכלא לעילא ולתתא,** שבה יש השלמות להשלים הכל, הן חסדים לז"א, שהוא למעלה, והן חכמה להמלכות. שהיא למטה. כי ב **ה׳** דהויה מתגלית גם החכמה. **ה׳ הא ידיעא,** שהיא בינה, דהיינו ישסו״ת, **א׳ הוא יו״ד,** שצורת כתיבת **א׳** היא **י׳** למעלה, **ד׳** למטה, **ו׳** באמצע. **שלימו דתלת אתוון דאינון ברישא דסתימן בי׳** כי צורת ה **י׳** בעת שמשפעת חכמה ל **ה׳** היא ג׳ אותיות **יו״ד** כנ״ל בדבור הסמוך, שה **י׳** ה״ס חו״ב, **ו״ד** הן הדעת, ובעת ש **ה׳** דהויה מקבלת הארת חב״ד שבג׳ אותיות של ה **י׳** שבראש הויה, היא **ה'** במילוי **א׳** כזה **הא,** אשר ה **א׳** רומזת על הארת חב״ד שמקבלת מאו״א עלאין. **וכלא חד מלה הוא,** שכמו שה **יוד** במילואה, מורה על הארת החכמה ע״י הדעת, כן **הא** במילואה, מורה על הארת החכמה ע״י הדעת. **שלימו דשמא קדישא הוא שלימו דעילא ותתא,** כי השלמות של השם הקדוש הוא שלמות של ז״א ומלכות, שז״א ה״ס למעלה והמלכות ה״ס למטה, כלומר, שהשלמות היא שתשפיע חסדים לז״א והארת חכמה למלכות. **בגין כך לזמנין ה״א נטיל א׳ בזמנא דהיא מתעטרא בעטרוי** משום זה, בשעה ש **ה׳,** שהיא ישסו״ת מתעתרת בהארת חב"ד, מג׳ אותיות **יוד** כנ״ל, היא לוקחת למילואה **א׳,** שה **א׳** מורה על הארת חב״ד אלו.