## Sulam on Zohar, Pekudei

###### Sulam on Zohar, Pekudei 775:1
[Sulam on Zohar, Pekudei 775:1](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pekudei/r/775:1)

**ורזא דמלה מאן וכו':** ומשיב. וסוד הדבר הוא, מי שמאריך במקום שצריך לקצר, בא לידי כאב לב. מהו לב. זה הוא שכתוב, וטוב לב משתה תמיד. שה"ס מלכות הנקראת **לב,** שממשכת מוחין דחכמה, המכונים **משתה,** בסו"ה שתו ושכרו דודים. (כמ"ש ב"ב במראות הסולם דף ל"ז ד"ה ובהאמור ע"ש) משום שהוא מקום שצריך לקצר ולא להאריך בו. כי הכל נמצא למעלה וצריך שלא להמשיך אותו למטה, אלא לקשרו בקשר שלמעלה בלי אריכות, עד שיהיו הכל אחד ביחוד אחד. וכיון שנתקשר יחד, אז לא צריכים לאריכות ולבקש תחנונים. וכשמאריך באריכות במקום שצריך, דהיינו במדרגת ז"א, שה"ס חסדים מכוסים מחכמה, הקב"ה מקבל תפלתו. וזה הוא כבוד הקב"ה, שהוא ז"א, שבשביל יחוד התפלה מקשר קשרים ומרבה ברכות למעלה ולמטה. שהברכות נמשכות ממעלה למטה.


###### Sulam on Zohar, Pekudei 775:2
[Sulam on Zohar, Pekudei 775:2](https://torahapp.org/share/book/Sulam%20on%20Zohar/s/Pekudei/r/775:2)

פירוש. להאריך תפלתו, היינו להמשיך השפע ממעלה למטה. לקצר תפלתו היינו שלא להמשיכה אלא ממטה למעלה. ולפיכך המלכות, שה"ס הארת החכמה, אסור להמשיכה ממעלה למטה, כי זה היה החטא של עצה"ד כנודע. וז"ש **דהא כלא קאים לעילא,** כי הארת החכמה, שה"ס משתה, עומדת כולה למעלה, **ובעי דלא לאמשכא ליה** ואסור להמשיכה למטה. אלא לקצר. **לקשרא ליה בקשורא דלעילא בלא אריכו.** דהיינו שימשיך ממטה למעלה. וע"ז אמרו המאריך בתפלתו בא לידי כאב לב. אבל הארת ז"א שהוא חסדים מכוסים, להיפך מצוה להמשיכו למטה, וז"ש, **ודא הוא יקרא דקב"ה,** שהוא ז"א, וכו' **ואסגי ברכאן לעילא ולתתא,** דהיינו שימשיך ממעלה למטה. וע"ז אמרו, המאריך בתפלתו מאריכין לו ימיו.